מצוות יום הפורים

ימי הפורים הם ימי שמחה כמו שהעיד הכתוב (אסתר ט כב) והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ע”כ. ומלבד מה שמחויבים לקרוא מגילה ביום הפורים למדו רבותינו מפסוק זה שישנם מצוות נוספות שהם סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.

מאחר וימי פורים הם ימי שמח כאמור אין לעשות בהם מלאכה שאינה לצורך יום הפורים, שהעושה בהם מלאכה לא רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם (גמ’ מגילה ה ע”ב). מכל מקום אין איסור לעשות מלאכה ביום זה. וכל האמור הוא דווקא ביום אך בלילה מותר (חזו”ע פורים עמ’ קצה). וכן הקוראים את המגילה ביום יד’ מותרים במלאכה ביום טו’ וכן הקוראים את המגילה בטו’ מותרים בעשיית מלאכה ביום יד’.

סעודה ומשתה פורים

אחת ממצות היום כאמור היא מצות סעודת הפורים ומשתה יין. ומצוה להרבות בסעודת זו, ויוצאים ידי חובה בסעודה אחת.

משתה יין

שותים יין בסעודת הפורים עד כדי שישתכר וירדם בשכרותו כדי לקיים בעצמו דברי רבותינו (בגילה ז ע”ב) חייב איניש לבשומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. מכל מקום אין הכוונה שצריך להשתכר כל כך, אלא עד שלא ידע לספר ענין הנס על בוריו, כי על ידי שיכרות ממש באים חס ושלום לעוונות ופגעים וזלזול במצוות ופעמים שאף מתפלל בשכרותו ומגיע לידי ביזיון ולכך די בזה שירגיש בשיכרון מועט וישן (עיי’ בחזו”ע פורים עמ’ קעה הערה ב’).

עיקר הסעודה

עיקר מצות סעודה ומשתה פורים היא ביום שנאמר בפסוק “ימי משתה ושמחה”. מכל מקום גם בליל פורים ירבה בסעודתו (חזו”ע פורים עמ’ קעט). ואם עשה סעודה רק בלילה לא יצא ידי חובת המצוה. (אורחות חיים הל’ סעודת פורים אות לה).

סעודה שאמרו היינו על הלחם (מור וקציעה סימן תרצה) ויש חולקים שאין חובה בסעודה על הפת (ברכ”י סימן תרצה ומג”א ס”ק ט) מכל מקום לכתחילה יהדר לעשות סעודה על הפת (חזו”ע פורים קעג).

כיצד יקיים את הסעודה

כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תשיג ידו. ויש להשתדל להדר בסעודה בבשר בהמה מאחר ויש אומרים שאין יוצאים ידי חובה בבשר דגים ועוף (עיי’ גמ’ חגיגה ח ע”א ועיי’ בס’ מור וקציעה ס”ס תרצו).

החייבים בסעודת פורים

כל איש ואשה חייבים בסעודת פורים ובמשתה יין. ואף הנשים ישתו מעט יין לקיים מצוות היום. והמקיימים את סעודת הפורים בפת כאמור מזכירים על הניסים בברכת המזון. ואם שכח ונזכר אחר שברך ברכת “על הארץ ועל המזון” יאמר ב”הרחמן” בזה הלשון “הרחמן יעשה עמנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים הם ובזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו” (חזו”ע פורים קפב).

מצווה לשמח את הקטנים בפורים במיני מתיקה ומעדנים (חזו”ע שם).

מתנות לאביונים

מצוה נוספת ביום היא לתת מתנות לאביונים. ודרשו רבותינו בגמ’ (מגילה ז’ ע”א) שתי מתנות לשתי בני אדם שנאמר מתנות שהם שתיים לאביונים שם שתיים, והיינו מתנה אחת לכל אביון (כ”פ הש”ע סימן תרצד ס”א). ומצווה לתת מתנות לאביונים ביום הפורים אחר קריאת המגילה ולא בלילה (כה”ח סימן תרצה אות נ’) כדי שיוכלו לקיים בשמחה את סעודת פורים.

למי יש ליתן מתנות לאביונים

יש לתת מתנות לנזקקים ולנצרכים למתנות אלו. ומוטב לאדם להרבות כמיטב יכלתו במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא במשמח לב עניים ויתומים ואלמנות. והמשמח לב האומללים דומה לשכינה שנאמר (ישעיה נז טו) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. ואף הנותן לגבאי צדקה על מנת לחלק לאביונים ביום הפורים יצא ידי חובה.

במה יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים

הנותן כסף או תבשיל או כל דבר מאכל אחר יצא ידי חובת מתנות לאביונים. אך לא בכלים ובבגדים או בסדינים.

הנותן כסף לאביונים מעיקר הדין יוצא בנתינת פרוטה לכל אביון דהיינו מטבע של עשר אגורות המצוי בימינו. והמנהג הוא לתת סכום השווה לקניית סועדה בסיסית מוכנה כמו מנת שווארמה או פלאפל. מכל מקום יראה שמים יתן בעין יפה ובסבר פנים יפות וכל המוסיף יוסיפו לו מן השמים.

אין נותנים מתנות לאביונים ממעות מעשר שאדם מפריש בכל חודש שכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. מכל מקום אם אמר בפירוש בעת שהתחיל להפריש מעות מעשר “בלי נדר” והשעה דחוקה לו רשאי לתת ממעות מעשר למתנות לאביונים.

מי שכבר נתן מעות לשני אביונים ורוצה להרבות ולהוסיף ולתת לעניים אחרים מעות פורים רשאי לתת ממעות מעשר שלו.

החייבים במתנות לאביונים

בין איש ובין אשה מחוייבים ליתן מתנות לאביונים. וטוב לחנך הקטנים למצוות צדקה.

משלוח מנות

מצוה נוספת ביום הפורים הוא לשלוח משלוח מנות איש לרעהו שנאמר (אסתר ט כב) “ומשלוח מנות איש לרעהו” וצריך לשלוח לרעהו שתי מנות של שתי מיני אוכלים דהיינו משלוח מנות אחד עם שני מיני תבשיל או שני מנות בשר וכל המרבה לשלוח מנות לריעים הרי זה משובח. והטעם לכך כי על ידי שאדם שולח לחברו משלוח מנות מביע לו בזה את רגשי אהבתו וחיבתו אליו ועל ידי זה נוטע בלבו גם כן אהבה ואחוה שלום ורעות ובכך מרבים דיבוק וחיבור בעם ישראל הפך דברי איש צר ואויב שאמר על בני ישראל “ישנו עפ אחד מפוזר ומפורד” (ספר מנות הלוי דף רח ע”א). ועוד כי ישנם אנשים מחוסרי כל אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדק כדי לקיים מצוות סעודת פורים במאכל ובמשתה כדת וכאשר שולחים להם דרך כבוד משלוח מנות לא יבושו ולא יכלמו (שו”ת תרומת הדשן סימן קיא וע”ע בחזו”ע פורים עמ’ קיז).

במה יוצא ידי חובת משלוח מנות

צריך לשלוח לרעהו שני מיני אוכלים שונים ומופרדים כגון אורז ומנת עוף וישלח אותם יחד ולא בזה אחר זה. ובמין אחד אינו יוצא ידי חובה. ולכך השולח שני מנות בשר שונות ודאי יצא. הוא הדין אם שולח מנת בשר ובקבוק יין שמשקה נחשב למנה אחת. ואף אם שלח שני מיני משקים יצא. וטוב להדר לשלוח שני מיני אוכלים (חזו”ע עמ’ קכד). ולכתחילה טוב שיהיה במנות אלו כדי שיעור סעודה.

מתי יקיים מצות משלוח מנות

יקיים מצות משלוח מנות עוד קודם שיסעד סעודת פורים וביום דווקא (רמ”א ס”ס תרצה).

החייבים במשלוח מנות

בין איש ובין אשה חייבים במשלוח מנות. האיש ישלח לרעהו והאשה לרעותה בין אם האשה רווקה ובין אם היא נשואה. ואף הנשואה אינה יוצאת ידי חובה במשלוח של בעלה אלא חייבת ליתן היא.

ילדים מגיל מצוות ומעלה מחוייבים ליתן משלוח מנות וטוב להרגיל אף את הקטנים שהגיעו לחינוך למצוה זו. תושב עיר שאינה מוקפת חומה שחוגג את יום הפורים ביום יד’ אם רוצה לשלוח משלוח מנות לרעהו שחוגג ביום טו’ אם ידוע לו שיאכלם ביום בו חוגג את פורים יצא ידי חובה. וכן החוגג את יום הפורים ביום טו’ ורוצה לשלוח ביום יד’ לרעהו שחוגג בו ביום יצא ידי חובת משלוח מנות ואין צריך לחזור ולשלוח מנות שוב ביום טו’.