דיני מחצית השקל
שנינו במשנה (מסכת מגילה כט ע”א) ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת ע”כ. על פי דברי רבותינו במשנה יש חובה לקרוא פרשת שקלים, אם חל ראש חודש אדר בשבת קוראים אותו בשבת. ואם חל ראש חדש באמצע השבוע מקדימים לקרוא פרשת שקלים לשבת קודם ראש חודש אדר.
הטעם שקוראים פרשת שקלים
שנינו (שם) באחד באדר משמיעין על השקלים וכו’ על השקלים מנלן אמר ר’ טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו. אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה. וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה מקדימינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש ע”כ. ביאור דברי הגמ’ שהטעם שבגינו אנו מקרין פרשת שקלין בראש חודש אדר שחל בשבת או בשבת קודם ראש חודש אדר כדי להכריז על השקלים שבני ישראל צריכים להביא לקורבן שמקריבין מחודש ניסן והלאה. והטעם שדווקא מניסן מאחר והוא ראש חודשים לחודשי השנה (עיי’ גמ’ ר”ה ז ע”א). ועל ידי מעות של מחצית השקל מקריבין את הקורבנות שצריכים להיקרב במקדש מתורמה חדשה.
ועוד אמרו רבותינו (גמ’ מגילה יג ע”ב) אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ע”כ. נמצא שראה הקב”ה לצוות לישראל להקדים שקלים לתרומת המשכן כדי לסנגר על הכסף שישקול המן הרשע כדי לתת לאחשוראש על מנת להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. ועמדה להם לזכות תרומת המשכן וריחם הקב”ה במועד זה על עם ישראל וגאלם.
הפרשה אותה קוראים וכמה ספרי תורה מוציאים
קוראים בפרשת כי תשא (שמות ל’ יא’) עד הפסוק ‘ועשית כיור נחושת’ והטעם לכך משום שמוזכר בפרשה זו ענין השקלים. ואם חל ראש חודש אדר בשבת מוציאים ג’ ספרי תורה ועולים לספר תורה שישה עולים שמשלימים את פרשת השבוע. והמשלים לשבעה עולה לספר ויקרא בו פרשת ראש חודש. והמפטיר עולה לקרוא פרשת שקלים בפרשת כי תשא ומפטיר ‘ויכרות יהוידע’.
ואם חל ראש חודש אדר באמצע שבוע והקדימו את קריאת פרשת שקלים לשבת לפני כן מוציאים ב’ ספרי תורה קוראים שבעה בספר תורה אחד ומשלימין את פרשת השבוע ועולה המפטיר וקורא פרשת שקלים ומפטיר ‘ויכרות יהוידע’. ואם השנה היא מעוברת ויש ב’ אדרים קוראים פרשת שקלים סמוך לחודש אדר ב’.
נתינת מחצית השקל בימינו
הנה מעיקר הדין אין חיוב ליתן מחצית השקל. אולם כבר נתפשט המנהג ברוב המקומות ליתן זכר למחצית השקל. ורק במקום שלא נהגו ליתן אין צריך ליתן. (אורל”צ ח”ד פ”נב ס”א).
הנותן מחצית השקל מה יאמר
מאחר ואין המעות הניתנים עבור “מחצית השקל” עוברים לביהמ”ק כדי שיקריבו בהם קורבנות עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, נתינת “מחצית השקל” היא רק זכר למעשה שהיה במקדש. ולכן הנוהגים ליתן מעות עבור “מחצית השקל” יאמר שהם “זכר למחצית השקל”. (מסכת סופרים פ”כא ה”ד אסור לומר עליהם לשם כופר אלא לשם נדבה עיי’ שם).
סכום “זכר למחצית השקל”
צריך ליתן סכום השווה לערך שלשה דרהם כסף, שהם תשעה גרם כסף מזוקק לפי המחיר כסף הגולמי מידי שנה בשנה (חזו”ע פורים עמ’ קב’). ויש אומרים שאין נותנים “זכר למחצית השקל” אלא ממחצית המטבע הקבוע במקום שנמצא ואין הבדל מה ערכו. והטעם הוא משום שאינו ניתן כי אם לזכר בעלמא (שו”ת ציץ אליעזר ח”יג סי’ עב וכן דעת המשנ”ב בבה”ל שכ’ דאפשר לתת חצי גרוש). ולפי זה מי שמצבו הכלכלי לא מאפשר יכול לתת אפי’ חצי שקל המצוי בימינו. מ”מ המנהג הוא לתת “זכר למחצית השקל” כשווה ערך של ג’ דרהם כסף כאמור.
הזמן הראוי ליתן “זכר למחצית השקל”
יש להשתדל להעביר המעות הניתנו ל”זכר מחצית השקל” קודם יום הפורים. ויש נוהגים לתת מעות אלו בליל פורים. מכל מקום מי שלא הספיק לתת המעות הללו לפני פורים יתנם לפני קריאת המגילה (חזו”ע פורים עמ’ קא ה”ג) כדי לקיים מאמר רבותינו (מגילה יג ע”ב) גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו ע”כ ואף אנחנו נקדים שקלינו קודם קריאת המגילה המזכירה את נתינת שקליו של המן.
“זכר למחצית השקל” מכספי מעשר
לכתחילה אין לתת “זכר למחצית השקל” מכספי מעשר. ורק אם השעה דחוקה לו ביותר, וכאשר החל להפריש כספי מעשר אמר “בלי נדר” רשאי לתת “זכר למחצית השקל” אף מכספי מעשר (חזו”ע עמ’ קד’).
מי הם החייבים בנתינת “מחצית השקל”
כל מי שהוא למעלה מגיל עשרים שנה צריך לתת “זכר למחצית השקל” (רמ”א סימן תרצד). וי”א שאף מיג’ שנה ומעלה מחויב ליתן “זכר למחצית השקל” (בית דוד חיו”ד סימן קיח ד”עה ס”עב וכן דעת התוס’ יו”ט פ”א מסכ’ שקלים מ”ד והביא שכן דעת הרמב”ם והרמב”ן עיי’ שם). וכן יש להחמיר כדעה זו (חזו”ע פורים עמ’ קד’). ולכן יפריש האב מעות “זכר למחצית השקל” אף על בניו שהגיעו לגיל מצוות. ולכתחילה יפריש הסכום הראוי ע”פ משקל הכסף בשנה זו מ”מ למי שהשעה דחוקה לו יכול לתת גם חצי שקל המצוי בימינו (חזו”ע פורים עמ’ קה).
אף הנשים יתנו מעות “זכר למחצית השקל” וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים (חזו”ע שם).
להיכן יש ליתן מעות שהפריש עבור “זכר למחצית השקל”
אמרו רבותינו (מגילה ג ע”א) גדולה מצות תלמוד תורה יותר מן הקורבנות. וכידוע שהקורבנות היו מכפרים על עם ישראל כאשר חטאו. וכתבו רבותינו במדרש (תנחומא פ’ צו) התורה מכפרת על עונותיהם של ישראל כמו שמצינו בגמ’ (ר”ה יח ע”א) נשבעתי לבית עלי אם יכופר עון בית עלי בזבח ובמנחה. בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בלימוד תורה. נמצא שהתורה משמשת תחליף לכפרת הקורבנות הבאות מתרומות “מחצית השקל” ואדרבה מעלת התורה גדולה ממעלת הקורבנות כמו שאמרו רבותינו בגמ’ (מגילה ג ע”א) גדולה מצות תלמוד תורה יותר מן הקורבנות.
לכן, מעות הללו שהם “זכר למחצית השקל” יתנו לטובת מוסדות של תורה ולישיבות הקדושות שמגדלים בהם תלמידי חכמים (מהר”ח פלאג’י רוח חיים סימן תרצד) או לכל הפחות יתנו מעות אלו לגבאי צדקה אשר יעבירו לנזקקים ולנצרכים.
