בס"ד

זוגיות בראי הפרשה פרשת בא

בפרשתינו ה' מצווה למשה ואהרן על ענין קידוש החודש. "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה."

מדוע נאמר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם". מדוע לא נאמר בפשטות "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה רֹאשׁ חֳדָשִׁים"?

בנוסף מדוע נאמר "הַזֶּה" שמשמעו שהוא נראה במוחש?

שתי השאלות נשאלו ע"י חז"ל ותורצו.

הראשונה היא כי קידוש החודש מסור לחכמים של בית דין כמשה ואהרן. והשניה כי משה התקשה בענין זה עד שה' הראה לו כביכול באצבע.

והדברים צריכים ביאור. מה קשה כל כך בחידוש הלבנה? ומדוע זה צריך להיות דווקא ע"י חכמים גדולים.

והדבר יבואר על פי ברכה הנאמרת על ידנו בכל בוקר כחלק מברכות השחר.

ברכת "אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה".

ברכה זו עצמה צריכה ביאור . מה החכמה הגדולה לראות מתי יום ומתי לילה. וכן מהו השכוי.

ולמעשה התשובות כרוכות זו בזו.

אחד ההסברים הוא כי שכוי הוא התרנגול.

התרנגול קורא כאשר הלילה מתחלף ליום.

בנקודה בה החושך הוא הגרוע ביותר, ממנה מתחיל לעלות האור. ואז קורא השכוי – התרנגול.

זאת אומרת כי ההבנה שנקודת החידוש טמונה דווקא היכן שלא רואים והכל נראה שחור וסתום.

אם נתבונן על מצבם של ישראל במצרים כאשר משה רבנו ואהרן מקבלים את הנבואה על ענין זה. נראה כי לכאורה העם במצב די גרוע. למרות המכות הקשות שבאו על פרעה ועל מצרים, פרעה לא נכנע.

במהלך מכת החושך מתו ונקברו לפחות 80 אחוזים מהעם.

נראה כי אנו בנקודת השפל הקשה ביותר.

כאן מלמד ה' את משה את ענין חידוש הלבנה. ברגע שהלבנה לא נראית, היא נולדת מחדש.

ברגע הכי קשה מתחילה הישועה.

לימוד זה הוא לימוד שרק בעלי מדרגה מצליחים לחיות אותו ממש. וגם ברגע הקשה ביותר ידעו כי זה רגע החידוש.

וכפי הידוע מצד אחד שבר הוא לשון שבירה. מאידך הוא לשון פרנסה. וכן משבר הוא תהליך נפשי העובר על האדם ומאידך מקום הלידה של האישה נקרא משבר.

בידנו להחליט האם לשקוע בדכאון או להבין כי יש כאן תהליך של בניה ולידה מחדש.

אם רק נשכיל להבין זאת , אזי גם כאשר יהיה משבר ביחסים בין בני זוג, הם ידעו לנצל זאת לצמיחה ולידה מחדש של קשר זוגי בריא יותר.

אחרי עשר שנים ושלושה ילדים משותפים, אריאל ושולי סבלו מירידה מתמדת בזוגיות שלהם.

עד שאריאל הגיע ואמר לי כי מבחינתו כלו כל הקיצים והוא אינו מוכן להמשיך כך.

לאריאל היה ברור כי גרושים זה הפתרון.

הסברתי לו כי טרם הריצה להתגרש, יש אפשרות לנצל את המצב לשינוי.

בתחילה סירב אריאל לשמוע על אפשרות כזו. הוא הגיב "אין סיכוי , היא לא תשתנה. חבל על הזמן" ותגובות נוספות בסגנון זה.

לאחר שהסברתי לו כי גם בבית הדין ינסו להפנות אותם בתחילה לשלום בית, הוא הסכים להקשיב.

החלטנו לקרוא לכך "משבר" בחיי הנישואין. ולא קץ הנישואין.

הוא שמע את התאוריה לגבי מהות המשבר. ולמרות היותו סקפטי, היה מוכן לנסיון.

גם שולי היתה מוכנה לנסות ולשקם.

וכך הושג שיתוף פעולה מצד שניהם.

הם החלו לתאר את הנישואים האידיאלים בעיניהם. ואט אט גילו כי בהרבה מן התחומים המבט שלהם על חיי הנישואין זהה.

כאשר ראו כי על 70 אחוז הם מסכימים, הם הבינו כי לגבי ה30 אחוז הנותרים ניתן להגיע להסכמות.

הם החליטו כביכול להתחיל מחדש.

לצורך כך ביקשו מההורים עזרה בשמירה על הילדים, ויצאו לחופשה זוגית בה תיאמו את האופי החדש של הזוגיות שלהם.

מן החופשה הם חזרו מעודדים מאוד.

ואריאל התקשר לומר , כי בהחלט הוא ראה את האור בתוך החושך.