בס"דשלום וברכה. פרשת שמות מאירה את דרכי החינוך וההורות בכך שהיא מלמדת אותנו לראות כל אדם, ובמיוחד ילדינו, ככוכב ייחודי בעל תפקיד ומסלול משלו, בדומה לאופן שבו ה' מוציא ומכניס את הכוכבים במספר ובשמותם. השבת אנו מתחילים את חומש שמות המתאר את הגלות למצרים ואת הגאולה. החומש פותח: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ." רש"י מביא: "ואלה שמות בני ישראל" – אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חבתן שנמשלו לכוכבים – שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר: (ישעיהו מ כו): "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא" (שמות רבה). כשם שהכוכבים מלמדים על גדלות הבורא, כך עם ישראל. נשמה של כל יהודי מאירה את אור ה' על כל היקום, ועל היהודי לזכור זאת. עקרון זה חל גם על יחסינו עם חברים, מכרים, וביחוד עם ילדינו ובני זוגנו. כפי שהכוכבים נראים מרחוק זהים אך מקרוב כל אחד שונה, כך גם בני האדם. לדוגמה, אסי התמודד עם ילדו נועם, שלא מצא את מקומו. אסי התבקש להתמקד בייחודיות של נועם, לראות בו יהלום לא מלוטש ולחפש את נקודות החוזק שלו. הטעות כהורים היא ציפייה לתוצאות מיידיות במקום התמקדות בדרך. לאחר שהתמקד בלב הזהב של נועם והחמיא לו, חלה התקרבות משמעותית, ונועם החל להסתפר מרצונו. החכמה היא לזכור זאת ולהתייחס לכל אחד כיהלום. שבת שלום ומבורך.