י״ד בתשרי ה׳תשפ״ז

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

יעמדו המבקשים לעשות 'התרת נדרים' לפני עשרה יראי ה' שיושבים, ואם אין עשרה יעמדו בפני שלשה, ויאמרו:

שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ. כָּל נֶדֶר. אוֹ שְׁבוּעָה. אוֹ אִסּוּר. אוֹ קוּנָם. אוֹ חֵרֶם. שֶׁנָּדַרְנוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּשֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים. וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא. וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. וְכָל שׁוּם אִסּוּר. וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה. שֶׁאָסַרְנוּ עָלֵינוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל אִסּוּר. בֵּין בִּלְשׁוֹן אִסּוּר. אוֹ חֵרֶם אוֹ קוּנָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה. אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ. בֵּין בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה. בֵּין בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת. בֵּין בְּכָל לָשׁוֹן. וְגַם הַנַּעֲשָֹה בִּתְקִיעַת כַּף. בֵּין כָּל נֶדֶר. וּבֵין כָּל נְדָבָה. וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁהִנְהַגְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְכָל מוֹצָא שְֹפָתֵינוּ שֶׁיָּצָא מִפִּינוּ. אוֹ שֶׁנָּדַרְנוּ וְגָמַרְנוּ בְּלִבֵּנוּ לַעֲשֹוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה מֵהַמִּצְוֹת. אוֹ אֵיזוֹ הַנְהָגָה טוֹבָה. אוֹ אֵיזֶה דָבָר טוֹב שֶׁנָּהַגְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִתְנֵינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה בְּלִי נֶדֶר. הֵן דָּבָר שֶׁעָשִֹינוּ. הֵן עַל עַצְמֵנוּ הֵן עַל אֲחֵרִים. הֵן אוֹתָם הַיְדוּעִים לָנוּ. הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ. בְּכֻלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְּהוֹן מֵעִקָּרָא. וְשׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם. כִּי יָרֵאנוּ פֶּן נִכָּשֵׁל וְנִלָּכֵד, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת. וּנְזִירוּת. וַחֲרָמוֹת. וְאִסּוּרִין. וְקוּנָמוֹת. וְהַסְכָּמוֹת. וְאֵין אֲנַחְנוּ תּוֹהִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַמַּעֲשִֹים הַטּוֹבִים הָהֵם שֶׁעָשִֹינוּ. רַק אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁוֹן נֶדֶר. אוֹ שְׁבוּעָה. אוֹ נְזִירוּת. אוֹ אִסּוּר. אוֹ חֶרֶם. אוֹ קוּנָם. אוֹ הַסְכָּמָה. אוֹ קַבָּלָה בַּלֵּב. וּמִתְחָרְטִים אֲנַחְנוּ עַל זֶה שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ הִנְנוּ עוֹשִֹים דָּבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְחֶרֶם וְאִסּוּר וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְלָכֵן אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים הַתָּרָה בְּכֻלְּהוֹן. וַאֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל כָּל הַנִּזְכָּר. בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִֹים מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בַּמָּמוֹן. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בַּגּוּף. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה. בְּכֻלְּהוֹן אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל לְשׁוֹן נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֶרֶם וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרֹט הַנֶּדֶר. אַךְ דְּעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ כִּי אֵי אֶפְשָׁר לָנוּ לְפָרְטָם כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים הַתָּרָה עַל אוֹתָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אוֹתָם. עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִינוּ פּוֹרְטִים אוֹתָם:

והמתירים משיבים להם בלשון זה, וחוזרים על כך שלוש פעמים:

כֻּלָּם מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. אֵין כָּאן לֹא נְדָרִים. וְלֹא שְׁבוּעוֹת. וְלֹא קַבָּלוֹת. וְלֹא הַסְכָּמוֹת. וְלֹא מִנְהָגִים. וְלֹא נְזִירוּת. וְלֹא חֲרָמִים. וְלֹא אִסּוּרִים. וְלֹא קוּנָמוֹת. אֲבָל יֵשׁ כָּאן מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. (הֻתְּרוּ מֵעִקָּרָן) כְּשֵׁם שֶׁהִסְכִּימוּ וְהִתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כָּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מָעְלָה. וְסָר עֲוֹנְכֶם וְחַטָּאתְכֶם תְּכֻפָּר:

ואחר כך יאמרו המבקשים התרה, מסירת מודעה זו:

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָא לִפְנֵיכֶם רַבּוֹתֵינוּ. וַאֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים מִכָּאן וּלְהַבָּא מַה שֶּׁנְּקַבֵּל עָלֵינוּ. כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעוֹת וּנְזִירוּת וְאִסּוּרִין וְקוּנָמוֹת וַחֲרָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת וְקַבָּלָה בַּלֵּב. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה. וּבְאִם שֶׁנִּשְׁכַּח לִתְנַאי מוֹדָעָא הַזֹּאת. וְנִדּוֹר מֵהַיּוֹם עוֹד. מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עֲלֵיהֶם מֵעִקָּרָא. וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְלָא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל וְעִקָּר. בְּכֻלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְּהוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

והמתירים עונים:

קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה:

יש המוסרים מודעה זו, מהגאון הרב חיד"א ז"ל:

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָא לִפְנֵיכֶם רַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא. אִם יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ וּמֹחֵנוּ וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה. וְתַלְמוּד תּוֹרָה. בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ לִכְבוֹד וּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּטּוּל גָּמוּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם נְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר רַע וְאָסוּר, מֵעַכְשָׁו יִהְיוּ הַכֹּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבָאֲרִים וּמְפָרְשִׁים בָּאֵר הֵיטֵב. וַאֲנַחְנוּ מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ וּרְצוֹנֵנוּ בְּכָל לִבֵּנוּ כִּי רְצוֹנֵנוּ וּמַאֲוָיֵנוּ וְכַוָּנָתֵנוּ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאֵנוּ. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיִשְֹרָאֵל. עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה. עֲבוֹדָה תַמָּה. בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה. בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִֹמְחָה כְּדָת מַה לַעֲשֹוֹת. וְכָל מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. מֵעַכְשָׁו בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרָע וְהַכֹּל הָבֶל. בְּאֹפֶן שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה, הַכֹּל הוּא לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר. וְהַכֹּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּאוֹתיוֹת ו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל. לְדַעַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנָזִי. הַמָּקוֹם בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. אֲדֹנָי צוּרִי וְגֹאֲלִי:

והמתירים אומרים:

קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה:

ואחר כך יאמרו המבקשים התרה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת וְהָאִרוּרִים וְהַחֲרָמוֹת וְהַשַּׁמַּתּוֹת שֶׁקִּלַּלְנוּ. אוֹ שֶׁאֵרַרְנוּ. אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ. אוֹ שֶׁנִּדִּינוּ. אוֹ שֶׁהֶחֱרַמְנוּ. אוֹ שֶׁשִּׁמַּתְנוּ. אֶת עַצְמֵנוּ אוֹ אֶת אֲחֵרִים אֲשֶׁר מִזֶּרַע יִשְֹרָאֵל הֵמָּה. אוֹ אֲחֵרִים שֶׁקִּלְּלוּ. אוֹ שֶׁאֵרְרוּ. אוֹ שֶׁהֶחֱרִימוּ. אוֹ שֶׁשִּׁמְּתוּ אוֹתָנוּ. אוֹ אֶת נָשֵׁינוּ. אוֹ אֶת זַרְעֵנוּ. אוֹ אֶת בְּנֵי בֵיתֵנוּ. וּבִפְרָט אִם עָבַרְנוּ עַל אַרְבָּעָה וְעֶשְֹרִים דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּים עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, וּפָתַחְנוּ פִינוּ לְרָעָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. שֶׁאַל יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְאַל יַעֲשֹוּ בָנוּ שׁוּם רֹשֶׁם. וְכָל הַקְּלָלוֹת יִתְהַפְּכוּ עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. כְּדִכְתִיב: וַיַּהֲפֹךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ.

 

הרשמו לניוזלטר שלנו

לקבלת מידע עדכני מסוג זה הרשם/מי כאן: 

שתפו עם החברים

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 מהי התרת נדרים?

התרת נדרים היא טקס שבו אדם מבקש לבטל נדרים, שבועות, איסורים, חרמות או קבלות שקיבל על עצמו, בין במודע ובין בחלום. מטרתה היא להימנע מכשלון בעוון נדרים ושבועות.

2 כמה אנשים נדרשים כדי לבצע התרת נדרים?

המבקשים לעשות התרת נדרים צריכים לעמוד לפני עשרה יראי ה' שיושבים. אם אין עשרה, ניתן לעמוד בפני שלושה.

3 אילו סוגי נדרים או שבועות ניתן להתיר?

ניתן להתיר כל נדר, שבועה, איסור, קונם, חרם, או נזירות שקיבלו על עצמם, כולל קבלות של מצווה או מנהג טוב שנהגו שלוש פעמים. ההתרה מתייחסת ללשון הנדר ולא למעשים הטובים עצמם.

4 מדוע אנשים מבקשים לעשות התרת נדרים?

אנשים מבקשים התרה מתוך חשש פן ייכשלו ויתפסו בעוון נדרים ושבועות, נזירות, חרמות ואיסורים. הם מתחרטים על קבלת הדברים בלשון נדר או שבועה, ולא על קיום המעשים הטובים עצמם.