בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

מהו מזמור לדוד: השמים מספרים כבוד אל? מִזְמוֹר לְדָוִד: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת: אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם: בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם: וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח: מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ: תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם: יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים: גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי: גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

כיצד הַלְלוּיָהּ קשור לשבח ה' מן השמים? הַלְלוּ אֶת-יְהֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו: הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר: הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ: וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

מהו תפקיד השמש בברכות האל ובישועה? ומגן יהוה אלקים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע טוב להולכים; ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים; הודינו לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך; וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק; והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבוש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא; ואוהביו כצאת השמש בגבורתו .

מה אמר אלוהים על בריאת המאורות ביום הרביעי? אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:

מהי הכוונה בברכת החמה בתחילת מחזור השמש? קודשא בריך הוא ושכינתיה, הנה אנחנו באים להודות ליהוה על מעשה בראשית אשר עשה, ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זיכרונם לברכה ביום זה, על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחילת המחזור כ”ח שנה שלה, כמו תחילת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית, כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, לתקן שורש מצוות הברכה הזאת במקום עליון, ויעלה לפניו כאילו כווננו במצווה הזאת כל הכוונות הראויות לכוון ויהי נועם יהוה אלוהינו עלינו, מעשה ידנו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו.

בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

מדוע עלינו להודות ליהוה על מעשיו בעולם ועל השמש? כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל-הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וַיִּפרקנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל-בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כיצד אֵל אָדון נהדר בבריאת המאורות? עַל כָּל הַמַּעֲשים.
בָּרוּךְ וּמְברָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה.
גָּדְלו וְטוּבו מָלֵא עולָם.
דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ.
וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה.
זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו.
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו:
טובִים מְאורות שֶׁבָּרָא אֱלהֵינוּ.
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשכֵּל.
כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם.
לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ.
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם.
שמֵחִים בְּצֵאתָם וְששים בְּבואָם.
עשים בְּאֵימָה רְצון קונָם:
פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו.
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו.
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור.
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום.
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שרָפִים וְחַיּות וְאופַנֵּי הַקּדֶשׁ:

מדוע עלינו לשבח את יוצר בראשית שברא שמיים וארץ? לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשָׂנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות וְלא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ וְאֵין עוד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בַּתּורָה. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבותָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה’ הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:

לשם מה אנו מקווים למלכות ה' בעולם? נְקַוֶּה לָךְ ה’ אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עול מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלוךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא. וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלוךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ. ה’ יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמו נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלות הַכּל. לְבַדּו יִמְלוךְ נורָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁילו וּלְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלו הָעז וְהַמִּשְׂרָה:
בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיון. בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה:
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פִּרוּד. גְּדול כּחַ וּגְבוּרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּואֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּיום צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי. מְנָת כּוסִי בְּיום אֶקְרָא:
וְהוּא רופֵא וְהוּא מַרְפֵּא. וְהוּא צופֶה וְהוּא עֶזְרָה:
בְּיָדו אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי. אֲדנָי לִי וְלא אִירָא:
בְּמִקְדָּשׁו תָגֵל נַפְשִׁי. מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה:
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי. אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּורָא:

מהי תפילת יהי רצון לברכת החמה ולמחזורים הבאים? מלפניך יהוה אלוהינו ואלוהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך בו ברכת החמה לשמך, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו בתקופת החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ותזכינו לראות פני משיחך, ויתקיים בימינו מקרא שכתוב “והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה’ את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא”.

מה לימדו רבותינו על ברכת החמה ותזמונה? הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה בראשית. ואימת הוי? – אמר אביי: כל עשרים ושמונה שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע.