תמורות גיל המעבר והשפעתן על איכות הקשר

עבודה זו בוחנת את הקשר הזוגי לאור מקורות היהדות, ואת תמורות גיל המעבר בהיבטים השונים, ביניהם – ובעיקר – תחום הקשר הזוגי; כן היא בוחנת את הקשר בין איכות הזוגיות בתקופה שלפני גיל המעבר לבין איכות הקשר הזוגי בתקופת גיל המעבר ולאחריה. נבחנו המישורים של קשר אינטימי, אוריינטציית פנים וחוץ של בני הזוג, וקונפליקטים במערכת הזוגית. עבודה זו נערכה בשיטת המחקר האיכותנית ונערכו ראיונות עומק עם 5 נשים, מרביתן מן המגזר החרדי, שבגילים 65-52, כולן אחרי תקופת גיל המעבר. מן הראיונות עלה כי תקופת גיל המעבר היטיבה את איכות הקשר הזוגי במישורים שונים, ועולה במובהק כי אתגרי הגיל והתרוקנות הקן הכריחו את בני הזוג לבחינה מחדש של הקשרים ולכינון מערכת יחסים שונה מזו שהורגלו אליה, אך ברמת קשר גבוהה יותר, או מכילה וסובלנית יותר. הקשר האינטימי נפגע אולם המרכזיות שלו בקשר פחתה, והוא הפך לחלק ממערך רגשי מורחב יותר הכולל פרמטרים נוספים של איכות. מערך התפקידים של בני הזוג השתנה גם הוא, אולם בשל הדדיותו לא פגע באיכות הקשר. קונפליקטים שהפריעו בעבר איבדו מן העוקץ שלהם, ולעתים כבר אינם קיימים. באופן כללי מדווחים בני הזוג על רגיעה, ביטחון ואהבה גדולים יותר בתוך הקשר.