חוויית הרווקות המאוחרת בקרב רווקים ורווקות

עבודה זו עוסקת בתופעת הרווקות במגזר הדתי לאומי. האחוזים הגבוהים של רווקים בני המגזר הדתי, אינם עוד סוגיה פרטית של משפחה זו אחרת, אלא בעיה חברתית אותה יש ללמוד ואיתה צריך להתמודד.
בעבודה זו אתאר את חשיבותו של מוסד הנישואין בעולם המערבי וביהדות, את התהליכים שקרו במהלך השנים בתרבות המערבית, אשר השפיעו על עליית גיל הנישואין בעולם, בישראל ובקהילה הדתית לאומית, ויצרו את תופעת הרווקות המאוחרת בכלל והדתית בפרט. מרבית הרווקים בחברה המערבית, לרבות רווקי המגזר הדתי, מתמודדים עם קשיים דומים. תהליך האקדמיזציה והרצון להגשמה עצמית (המצריך שנות לימוד ארוכות), העומד מול הרצון להתמסד ולהנשא. תרבות השפע המדומה, אשר הרגילה את הדור לשפע אפשרויות בכל תחום, אך מקשה על הרווק בבואו לבחור בת זוג אחת בלבד. הכמיהה לזוגיות ולשותפות, משותפת אף היא לכל המגזרים אך בולטת יותר בציבור הדתי, בו רואים הרווקים הדתיים מחד, את חבריהם הדתיים אשר נישאו מוקדם מוקפים ומשפחה וילדים, ומאידך את חבריהם החילוניים אשר חיים לעתים בזוגיות ללא נישואין, בעוד הם נותרים ללא משפחה ממוסדת וללא זוגיות.