דפוסי התקשרות ושביעות רצון מנישואין

תיאוריית ההתקשרות של בולבי (Bowlby, 1973, 1980, 1982 [1969]) נהפכה למסגרת תיאורטית חשובה להבנת התפקוד הפסיכולוגי בבגרות. התיאוריה והמחקר התמקדו בעיקר בסגנון של היחיד ובדרך שבה הוא מתייחס ל”אחרים משמעותיים” (“סגנון התקשרות”), כמו גם לאמונותיו של היחיד ביחס לעצמי שלו וביחס לעולם (“דגמי עבודה פנימיים”). אמונות אלו נמצאו כבעלות השפעה מהותית למערכת היחסים הזוגית בנשואין. מאמר זה סוקר את התאוריה ואת שלוחותיה, כפי שהתפתחה על ידי תלמידיו של בולבי והחוקרים אחריו ואת השלכותיה למערכת הזוגית ושביעות הרצון ממנה.