כמה דמיון או שוני בין בני זוג מנבאים הצלחה בזוגיות לטווח ארוך

אני גדלתי בקהילה מלוכדת וממוסגרת עם צביון, דרך ואורך חיים ברור הנותן גבולות ברורים ותחושת שייכות לחבריה. קהילה זו הבדילה והגבילה כניסה לנישואין לאנשים “שונים” מחבריה. הכוונה לאנשים עם מנהגים ומנטליות שונה. כך נוצר מצב שכביכול רוב בריתות הנישואין היו עם הדומה והמוכר. מתוך המקום הזה נולדה סקרנותי בנושא “דמיון ושוני; עד כמה הם מנבאים הצלחה לזוגיות”. את מסעי בעבודה זו התחלתי במקורות דרך מבט בזוגיות של אדם וחוה; “הזוגיות הראשונה”. על מה זוגיות זו הייתה מבוססת?. מצאתי שאדם הראשון, היה הנברא ה”יחידי”-האדם השלם, הנשמה הכוללת את נשמות כל ישראל בתוכה. האדם הסתובב “לבדו” וחיפש “עזר כנגדו”. חיפושים רבים חיפש עד שאלוקים הפיל עליו תרדמה ויצר מתוכו את בת זוגו- האישה. נסירה של שני חלקים והשלמת כל אחד מהם לישות העומדת בפני עצמה . לכל אחד מהם יש אישיות משל עצמו ושניהם מתגעגעים לחיבור השלם שחוו בתחילת יצירתם. האבות הקדושים –אבות האומה, מלמדים אותנו על סוגים שונים של זוגיות. בזיווגים אלו אנו פוגשים שיח ותקשורת בגובה העיניים, יראה וכבוד מתוך הערכת גדלות בן הזוג.