משפטי התורה

משפטי התורה

כללים במתן פסק דין

בתי הדין הרבניים עסוקים רבות בכתיבת פסקי דין בנושאים שונים ומגוונים, אך פסק דין שאינו בנוי היטב, שאינו מבוסס או שאינו מנומק, פוגע לצערנו במעמדם של בתי הדין הרבניים בכלל ושל דייני ישראל בפרט. זאת מלבד העובדה כי במקרים רבים, פסק דין זה לא יעמוד איתן בהגיעו לביקורת ערכאת הערעור, ולעיתים סופו אף להתבטל, מה …

כללים במתן פסק דין לקריאה »

חולי נפש בהלכה

הלכה פסוקה ומבוררת היא ש"ספק פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מע"ז גלוי עריות ושפיכת דמים" (אלפסי סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב), שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" – ולא שימות בהם. יומא פ"ה ע"א. ובשו"ע שכ"ח סע"ב כתב זאת בלשון מצוה. האמור נידון וידוע היטב בכל הקשור לעניין חולי וסכנת הגוף, …

חולי נפש בהלכה לקריאה »

תחילת זמן קריאת שמע ותפילה דערבית

מח' ר"א חכמים ור"ג מתני' ברכות ב. מאימתי קורין את שמע בערבין, משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. ועל שיטת רבי אליעזר מקשה הגמרא לקמן (ג, א) סתירה מברייתא שבה סבר משעה שקדש היום בערבי שבתות, ותירצה שני …

תחילת זמן קריאת שמע ותפילה דערבית לקריאה »

משמורת ילדים משותפת ע"פ ההלכה

בפנינו תביעת אב למשמורת משותפת על הבן וכן תביעה רכושית. הצדדים עדיין לא התגרשו.  בית הדין ציפה כי תושג הסכמה בין הצדדים בסוגיות שבמחלוקת, ונזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ח בתשרי תשע"ז (30.10.16): "ובכן, לאור העובדה כי קיים בסיס נאות להצלחת המשא ומתן, בית הדין מקציב לצדדים עוד שבעה ימים לסיום ההדברות ביניהם. בית …

משמורת ילדים משותפת ע"פ ההלכה לקריאה »

סוף זמן תפילת מנחה

התוספות בברכות ב. (ד"ה מאימתי) הקשו היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשכה ואפילו לאחר פלג המנחה. ותירצו דקיימא לן כרבנן דאמרי זמן תפילת המנחה עד הערב. והיא מחלוקת תנאים לקמן (כו, א) חכמים סברי שזמנה עד הערב, ורבי יהודה סבר עד פלג המנחה שהוא שעה ורבע קודם הלילה[1]. דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד …

סוף זמן תפילת מנחה לקריאה »

האם אדם המתארח במלון צריך להדליק נרות חנוכה

סימן ל"ז – (שו"ע אורח חיים תרע"ז ס"א) האם אדם המתארח במלון צריך להדליק נרות חנוכה בברכה בחדרו על אף שהנהלת המלון אינה מתירה הדלקת נרות בחדרים, וכן האם רשאי לטעון שכיוון שעומד אצל הנרות למשך זמן הדלקתם או שמדליקם בתוך ארגז זכוכית מיוחד יהיה מותר, ובמידה ולא, האם רשאי לברך על הדלקת החנוכיה בלובי …

האם אדם המתארח במלון צריך להדליק נרות חנוכה לקריאה »

בעניין הדלקת נרות חנוכה למשך זמן ארוך

סימן ל"ו – (שו"ע אורח חיים תרע"א ס"ד תרע"ב ס"ב תרע"ו ס"ד ) נראה שאף שאין חובה ביותר מחצי שעה שהוא שיעור הדלקה, מכל מקום יש מעלה והידור בהדלקת נרות חנוכה במקום שרואים אותם למשך זמן ארוך, דכל זמן שהנרות דולקות הם נרות מצוה. תשובה: א. מבואר בשו"ע (סי' תער"ב ס"ב) מדליק והולך עד שתכלה …

בעניין הדלקת נרות חנוכה למשך זמן ארוך לקריאה »

הזכות למשפט בחינם

עיקרון הלכתי מוסרי הוא, שזכות של כל אדם להגן על זכויותיו במשפט בפני בית דין היא זכות בסיסית. הזכות למשפט אינה פריווילגיה לעשירים או אמצעי הגנה לעניים ועשוקים בלבד, אלא זכות בסיסית לכל אדם באשר הוא לברר את טענותיו ולשמור על זכויותיו. לכן כל אדם זכאי למשפט צדק בחינם. ואין לחייבו בהוצאות שנגרמו לצד שכנגד …

הזכות למשפט בחינם לקריאה »

הלכות אזכרת יום השנה

שאלה: מתי חל יום השנה ביום המיתה או ביום הקבורה? האם בשנה ראשונה יש הבדל? מה נוהגים לעשות באזכרת יום השנה? תשובה: למעשה נהגו הספרדים לחשב את יום השנה (יארציי"ט/אזכרה) – תמיד לפי יום הפטירה. ולפי האשכנזים בשנה הראשונה הדבר תלוי: אם נקבר בתוך יומיים מיום הפטירה – מחשבים לפי יום הפטירה, ואם נקבר יותר …

הלכות אזכרת יום השנה לקריאה »

הלכות התרת נדרים

שאלה: עשיתי מעשה טוב שלוש פעמים ואני כמעט בטוח שלא אמרתי בלי נדר, האם אני חייב לעשות התרת נדרים? תשובה: לכתחילה ודאי שראוי ונכון לומר לפני כל מעשה טוב "בלי נדר". אולם בדיעבד גם אם שכחת לומר בלי נדר, ניתן לסמוך על ההתרת נדרים שעושים בערב ראש השנה לבטל מהנהגה זו דין "נדר", ובתנאי שבשעת …

הלכות התרת נדרים לקריאה »

אמירה לגוי בשבת

אמירה לגוי כשנופל מתג החשמל הראשי מצוי מאוד בימות הקיץ החמים או בימות החורף הקרים שיש עומסי חשמל כבדים הגורמים לירידת מתג החשמל הראשי וכתוצאה מכך לאור ולשאר מוצרי החשמל שבבית להיכבות, ונשאלת השאלה כיצד ניתן להתגבר על בעיה זו באופן המותר על פי ההלכה[א]. ישנה טעות נפוצה בקרב מקצת בני אדם החושבים שבכל דבר …

אמירה לגוי בשבת לקריאה »

מזונות ילדים

מאת: הגר"א גיאת שליט"א, ראש בית הוראה "שערי הלכה ומשפט" תקנת הרבנות הראשית [-מזונות עד גיל 15] בשנת תש"ד, תקנו הרבנים הראשיים לישראל, הרה"ג יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, והרה"ג בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל תקנות. ושם בתקנה ג' מובא: "לפנים בישראל, אע"פ שמעצם הדין לא היו כופין את האב בממונו לזון את בניו ובנותיו …

מזונות ילדים לקריאה »