הנחיות לתשעה באב שחל ביום ראשון (תשפ"ה – 2025) הנחיות ליום שישי ערב שבת: לכבוד שבת ניתן לקצוץ ציפורניים, ולשטוף את הבית. ניתן לטעום (אף לבני אשכנז) טיב מאכל בשרי לצורך שבת, אך אין לבלוע. רחיצה בערב שבת – לבני עדות המזרח ניתן להתקלח רגיל. אף לבני אשכנז, בגין החום הכבד השורר בימים אלו ניתן …
בס"ד הנהגות תורניות לשעת מלחמה: שמירת הגוף והנפש: תורת ישראל מעניקה חשיבות רבה לחיי האדם, יותר מכל מצוות התורה. לפיכך נפסק להלכה כי "פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה", זולת שלוש עבירות החמורות (ראה: יומא, פד-פה; רמב"ם, שבת, ב, ג; שולחן ערוך, שכח, יד; תריח, ט). לאור זאת, חובה ליישם את הנחיות פיקוד העורף, …
" שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל" – מעלת השלום איסור מחלוקת: בתלמוד במסכת סנהדרין (קי, א) מופיע כי ישנו איסור להתמיד במחלוקת: "…אמר רב, כל המחזיק במחלוקת, עובר בלאו שנאמר 'ולא יהיה כקרח וכעדתו'". מלבד איסור זה, אנו מוצאים בדברי חכמי ישראל כי מידת השלום, הינה מרכזית מאד ביהדות, וישנו מצווה וחובה לרדוף אחר השלום. הבה נעיין בחלק …
ברכה על שחרור חטופים ברכת 'שהחיינו': בתלמוד במסכת ברכות (נד, א) מופיע כי חכמים תקנו ברכת "שהחיינו" כהודיה לה' על טובה המגיעה לאדם. נוסח הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה". ברכת שהחיינו נתקנה בשני מצבים עיקריים. במועדים, ובעתות שמחה. מועדים – בפרוס המועדים, מברכים ברכת שהחיינו בהדלקות הנרות ובקידוש. …
הלכות והליכות לחודש אלול שמו של החודש: שמו של חודש אלול מוזכר לראשונה בספר נחמיה (ו, טו). משמעותה של המילה 'אלול' בארמית, הינה לתור ולחפש, כמופיע בתרגום אונקלוס (במדבר יג, ב) "ויאללון ית ארעא", כתרגום המילים "ויתרו את הארץ". משמעות זו מצביעה על אופיו של חודש זה, בו יש לקיים את ציווי הנביא: "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ …
טבילה ואישות בראש השנה ושבת – שנת תשפ"ה – ימי חג ראש השנה: חג ראש השנה הינו יומיים רצופים (השנה: חמישי ושישי). בשנה זו יום השבת חל ברצף ובסמוך ליום השני של ראש השנה. כך שיוצא שלושה ימי קודש רצופים (שני ימי החג ושבת קודש), טבילה טהרה בימים אלו דורשת הנחיות מיוחדות מפאת רצף ימי …
הלכות תשעת הימים, ושבוע שחל בו ט' באב בין המצרים: תקופת "בין המצרים" מתחילה בצום י"ז בתמוז, ומסתיימת למחרת צום תשעה באב. בתקופה זו עם ישראל מציין את האבלות על חורבן בית המקדש, ואת נפילתה של מלכות יהודה, ואת מצבו של העם היהודי בגלות. הבקעת חומות ירושלים התרחשה בי"ז בתמוז, ועד שריפת המקדש בט' באב. …
שריפת התלמוד באירופה: שריפת התלמוד הינה אחת ממאורעות רדיפת היהודים בימי הביניים ובעת החדשה. התלמוד נשרף בטקסים פומביים, על פי מצוות כמרים נוצרים, כאות מחאה אודות דברי גנות הנצרות המופיע בו. מאורעות אלו פגעו קשה במעמדם של היהודים, שבכך נפגעו אוצרותיהם הרוחניים והדתיים – ספרי הקודש והתלמוד שהם נשמת עם היהודי. שריפת ספרי תורה: שריפת …
"בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ": "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". במצווה זו מטילה התורה חוב על דייני ישראל, לשפוט מתוך הגינות מוחלטת, צדק ויושר. בתלמוד במסכת שבועות (ל, א) למדו חכמים ממקרא זה, הלכות אתיות להתנהלות הדיון בבית הדין. בכלל זה, החובה להשוות את בעלי הדין בכל דבר, שלא יהא אחד …
שאלה: האם מותר לי להיכנס עם בעלי לבריכה ב7 נקיים? כמובן בלי נגיעה.. תשובה: חכמי ישראל נקטו משנה זהירות בהלכות הרחקות בזמן נדה ועד לאחר הטבילה. היות ובני זוג עלולים להגיע למצב שאינו רצוי, קבעו חכמים הלכות הרחקות, המשמשות כסייג ועזר להימנע מחשש מכשול. בעיות הלכתיות בשחיה משותפת: בשחייה משותפת בבריכה בימי הנקיים, עלולים …
עם ישאל כולו מרכין ראש, כואב ומתאבל על נפילתם של מגיני הארץ, לוחמים ולוחמות, וכל זרועות הביטחון שמסרו נפשם ונפלו במות קדושים וגיבורים בעד העם היושב בציון. יחד עם כל נפגעי פעולות האיבה שנרצחו בשל היותם יהודים. עם ישראל הינו כגוף אחד; פגיעה באיבר מסוים, היא פגיעה בגוף כולו. כאב וצער המשפחות הינו כאב וצרת …
איסור אכילת חמץ אינו נסוב רק על אכילת חמץ ממש, אלא אף על טעם חמץ הבלוע בכלי הבישול והאפייה. לפיכך אסור להשתמש בפסח בכלי אכילה שהשתמשו בהם למאכלי חמץ בימות השנה. אלא אם כן הכלי עובר תהליך הכשרה באמצעות "הגעלת כלים". על פי "כבולעו כך פולטו" ניתן לגעול את טעם החמץ הבלוע בכלי, ולאחר מכן …
בית הדפוס 30, ירושלים | 2873* | meir@ynrcollege.org
כל הזכויות שמורות למרכז י.נ.ר ע"ר מספר עמותה: 580458412
