הרב דוד בן חי שליט"א

Avatar photo
מנהגי זמן ספירת העומר

מנהגי זמן ספירת העומר

במאמר זה נקיף לעומק את מנהגי ספירת העומר: ברכת שהחיינו, אירוסין, חתן וכלה, תספורות בימי העומר, השמעת שירים ועוד. הלכות ומנהגים בעומר מובא בתלמוד (יבמות סב ע"ב) אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא …

מנהגי זמן ספירת העומר לקריאה »

הלכות ספירת העומר

הלכות ספירת העומר

מצווה לספור ספירת העומר החל ממוצאי יום טוב ראשון של פסח. וסופר יום אחר יום עד ערב חג השבועות. שנאמר בתורה (דברים טז ט): "שבעה שבועות תספור לך". ומצוה זו היא מדרבנן. (חזו"ע יו"ט עמ' ריב). זמן הספירה: זמן הספירה הוא בלילה. ואם שכח לספור בתחילה הלילה סופר כל הלילה עד עלות השחר. (שו"ע סימן …

הלכות ספירת העומר לקריאה »

הלכות סדר פסח

הלכות סדר פסח

במאמר זה נבאר את סדר ליל הסדר לפרטיו: קדש: נוטל כוס ראשון של יין. והוא ראשון מד' כוסות. יתחיל הקידוש מעומד ויברך על היין, ברכת הקידוש, והשחיינו. חייב לשתות כוס זו בהסיבה. ואם לא היסב חוזר ושותה בהיסבה בלי ברכה. אף נשים חייבות בד' כוסות לכן בקידוש תכוונה לצאת ידי חובה ותשתה את הכוס הראשונה …

הלכות סדר פסח לקריאה »

דיני קריאת המגילה

קריאת המגילה כתוב במגילת אסתר (פ"ט פ"כח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור וכו' ומכאן למדנו שצריכים אנו ליקרוא את המגילה כמו שפירש רש"י ד"ה נזכרים בקריאת מגילה. לזכור את הנס שעשה עימנו הקב"ה ונהפוך הוא וישלטו היהודים המה בשונאיהם (ע"ע גמ' מגילה ב ע"ב שהוקשה זכירה לעשיה עיי' שם). חובת קריאת המגילה וזמנה …

דיני קריאת המגילה לקריאה »

דיני תענית אסתר

תענית אסתר ביום יג' אדר חל צום "תענית אסתר" מידי שנה ושנה מאחר ובימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום יג' לחדש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם וגזרו תענית (מדרש תנחומא בראשית אות ג' עמ' ז') שהיו זקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם. וביום צום זה עמדו כולם בתפלה ובתחנונים וה' יתברך אלוקי …

דיני תענית אסתר לקריאה »

דיני פורים

מצוות יום הפורים ימי הפורים הם ימי שמחה כמו שהעיד הכתוב (אסתר ט כב) והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ע"כ. ומלבד מה שמחויבים לקרוא מגילה ביום הפורים למדו רבותינו מפסוק זה שישנם מצוות נוספות שהם סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות …

דיני פורים לקריאה »

דיני מחצית השקל

דיני מחצית השקל שנינו במשנה (מסכת מגילה כט ע"א) ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת ע"כ. על פי דברי רבותינו במשנה יש חובה לקרוא פרשת שקלים, אם חל ראש חודש אדר בשבת קוראים אותו בשבת. ואם חל ראש חדש באמצע השבוע מקדימים לקרוא …

דיני מחצית השקל לקריאה »

שימוש בכלים שנבלע בהם איסור האם מותר להשתמש בהם בצונן

שימוש בכלים שנבלע בהם איסור האם מותר להשתמש בהם בצונן   עושה מלחמות ה' אשר ילחמו עמים זה בזה, ונמצאו יהודי התפוצות משרתים בצבאות המדינה בה הם דרים. ויוצאים כתף אל כתף עם חיילים שאינם יהודים לאותם מלחמות. ודא עקא שבעקבות המלחמה באוקרינה, נשאלנו אודות חייל יהודי המשרת בצבא אוקרינה ונמצא בשטח, האם מותר לו …

שימוש בכלים שנבלע בהם איסור האם מותר להשתמש בהם בצונן לקריאה »

האם אומרים ברכת 'מעין שבע' מחוץ לבית הכנסת ובאילו תנאים

האם אומרים ברכת 'מעין שבע' מחוץ לבית הכנסת ובאילו תנאים פסק השולחן ערוך (סימן רסח סעיף י) וזה לשונו :"אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין" ע"כ וכן כ' הב"י משמו של המר"י אבוהב בשם ס' המנהגות דבבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרים לבוא שיהיו ניזוקין לא אמרינן …

האם אומרים ברכת 'מעין שבע' מחוץ לבית הכנסת ובאילו תנאים לקריאה »

קבלת שבת בדיבור

והנה הוא להדרת יום תפארת בבחינת קדושה עליונה המזומנה על ידי בן עליה יהודי מיתקרי ושבת שמה. ובמה מזמנה באמירה ושבח תפילה או שמא בקידוש דברים יין ומאמרים. עתה באתי לדון באשר יאמרו ואם שכחו האיך יקדשו. איתא בגמ' פסחים (קו ע"א) ת"ר זכור את יום השבת לקדשו דרשו רבותינו זוכרהו על היין בכניסתו ע"כ. …

קבלת שבת בדיבור לקריאה »

דיני שתים מקרא ואחד תרגום

מובא בגמ' ברכות (ח ע"א) אמר ר' אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון. שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. רב ביבי סבר לאקדומינהו. א"ל ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ולא יאחר ע"כ. הטעם שקוראים ב' מקרא ואחד תרגום כ' בס' החינוך דמצוות קיראת …

דיני שתים מקרא ואחד תרגום לקריאה »

דיני משיב הרוח ומוריד הגשם

באנו לבאר דיני הזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם: א. קודם תפילת מוסף של שמיני עצרת עושים תיקון הגשם, ושם מכריז החזן "משיב הרוח ומוריד הגשם" כדי שהציבור יוכלו להזכיר בתפילת הלחש "משיב הרוח ומוריד הגשם" וזו נקראת הכרזה. (שולחן ערוך קיד סעיף א ובסעיף ב כדעת רוב האחרונים עיין ביאור הלכה, וגבי התיקון עיין כה"ח …

דיני משיב הרוח ומוריד הגשם לקריאה »