חג השבועות
מעלת חג השבועות
כתב הר"ן בדרשותיו, שכמו שראש השנה הוא יום דין לענייני העולם משום שבו עמד אדם הראשון בדין, ובחג הסוכות נידונים על המים מפני ניסוך המים, ופסח נידונים על התבואה, כן בחג שבועות שבו ניתנה התורה הוא יום הדין לקבלת התורה. ביום חשוב זה לכל יחיד ויחיד נקצב לכל אחד לאיזו דרגה יגיע בעסק התורה.
כך היה רבי ברוך ממעזבוז רגיל לומר אני ירא מחג השבועות יותר מראש השנה כי בראש השנה המשפט הוא על הפרנסה אבל בשבועות הוא יום דין לכמה תורה ורוחניות נספוג בשנה זו ועל כן אני מתיירא ביותר.
על רבי יצחק הלוי מברדיטשוב מספרים שפעם אחד נעמד בחג השבועות ואמר ריבונו של עולם את היום טוב הזה אני אוהב יותר מראש השנה, כי בראש השנה אתה בבחינת מלך ושופט, ולכן אין אתה מוחל על כבודך לפי שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, אבל בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, אתה בבחינת רב ורב שמחל על כבודו כבודו מחול. לכן תוכל לזכות אותנו בדין של רוחניות לשנה טובה ברוחניות.
הרה"ק רבי אברהם מרדכי ה"אמרי אמת" מגור זיע"א (יומא דהילולא ו' סיון) היה אומר: חג השבועות הוא לב של כל השנה, ונותן כח לכל השנה. ועל זה נאמר (שה"ש ה' ב') "אני ישנה ולבי ער ישנה" בגימטריא שס"ה כנגד ימי השנה. "ולבי ער" בחג השבועות, ולכן נוהגים להיות נעורים כל הלילה.
כותב רבי חיים פלאגי זיע"א, דהנה ידוע ומקובל מפי ספרים ומפי סופרים שאף שכל המועדות יבטלו, חג השבועות ישאר לעולמי עד, וסיבת הדבר היא שכמו שתורתינו הקדושה היא נצחית וקיימת לעולמים, ולא תשכח מפי זרע קודש עם בני ישראל, ולנצח נצחים ישבו נערים עם זקנים ויתעסקו בדברי התורה הקדושה, ולכן כל העוסק בתורה מאריך ימים ושנים, כי הוא עוסק בדבר הקיים לנצח, כמו כן חג השבועות הנחגג על קבלת התורה הקדושה, מפי הגבורה בהר סיני תישאר לעולמי עד לחוג אותו בתוך בני ישראל. (הובא בכף החיים סי תצד אות סח)
