בס”ד

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

שְׁמוֹת יט, ג: “כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל”.

רָשִׁ”י הַקָּדוֹשׁ: “כֹּה תֹּאמַר” – בְּלָשׁוֹן הַזֶּה וּכְסֵדֶר הַזֶּה (שַׁבָּת פו) . “לַבַּיִת יַעֲקֹב” – אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה‏. “וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” – עֳנָשִׁים וְדִקְדּוּקִין פָּרֵשׁ לַזְּכָרִים דְּבָרִים הַקְשִׁין כַּגִּידִין (מְכִילְתָּא)”.

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: “כֹּה תֹּאמַר וְגוֹ’ אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ’. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל תֹּאמַר וְגֵו’ וְתַגֵּיד וְגוֹ’.

וְרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל אָמְרוּ (שְׁמֹת רַבָּה פכ”ח) בַּיִת יַעֲקֹב הֵם הַנָּשִׁים וְלָהֶם יֹאמַר מַעֲנֶה רַךְ. וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים קָשִׁים כַּגִּידִים.

וְקָשֶׁה הַלֹּא לֹא מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה’ בִּדְבָרָיו ב’ מִינֵי שְׁלִיחוּת אֶלָּא לָשׁוֹן א’ לְכֻלָּם יַחַד ,אֲנָשִׁים וְנָשִׁים . אִם הֵם קָשִׁים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ וְאִם הֵם רַכִּים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ.

וְאֵין לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה יְשַׁנֶּה מַעֲנֶה לָשׁוֹן מִסֵּדֶר הַנִּדְבָּר חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַלֹּא תִּמְצָא כִּי בְּסוֹף דִּבְרִי ה’ אָמַר אֵלָיו (פָּסוּק ו’) אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמְרוּ זַ”ל (מְכִילְתָּא) וְזֶה לְשׁוֹנָם לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי כַּוָּנַת אוֹמְרוֹ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא עַל הָאֲנָשִׁים, יֶחְסַר דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יְדַבֵּר בּוֹ לַנָּשִׁים.

גַּם אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרִים קָשִׁים בְּדִבְרֵי ה’ לָאֲנָשִׁים אֶלָּא דְּבָרִים הַמְּחַיִּים אַתְּ הַנֶּפֶשׁ:

אָכֵן כַּוָּנַת דִּבְרֵי ה’ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְקֹדֶם אַקְדִּים הַמֻּשָּׂג אֶצְלֵנוּ מִכֹּל הַתּוֹרָה . כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו הֵם לְהֵטִיב וְיוֹתֵר מֵחֵשֶׁק הַמְּקַבֵּל, חִשְׁקוֹ לְהָטִיב. וְזֶה לְגֹדֶל הַפְלָגַת בְּחִינַת טוּבוֹ, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

וּמִתְחַכֵּם הוּא יִתְבָּרֵךְ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרֵנוּ וְטוֹבָתֵנוּ כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה’. וְהִנֵּה מָצִינוּ לוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי שְׂכַר הַמְּקַיֵּם תּוֹרַת ה’ וּמִצְוֹתָיו מִיִּרְאָה הוּא מֶחֱצָה מֵהָעוֹשֶׂה מְאַהֲבָהּ . מב’ כְּתוּבִים הַבָּאִים בְּהוֹדָעַת שְׂכַר הַמִּצְוֹת . בְּאֶחָד אָמַר (דְּבָרִים ז ט) לְאֶלֶף דּוֹר וּבְאֶחָד אָמַר (לְקָמָן כ’ ו’) לַאֲלָפִים . וְדִקְדֵּק בִּשְׂכַר הָאֶלֶף שֶׁהוּא הַשּׁוֹמֵר מִיִּרְאָה. וּשְׂכַר הָאֲלָפִים שֶׁהוּא לְעֹשֵׂה מְאַהֲבָהּ.

וְהִנֵּה יֵשׁ בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה צָד גּוֹרֵם רָעָה, כִּי לֹא תַּסְפִּיק לִבְעָלֶיהָ לְהִשָּׁמֵר בִּתְמִידוּת לְבַל עֲבוּר אֵיזֶה פַּעַם בְּאַקְרַאי . כִּי יֵאָמֵר שֶׁמִּצַּד קִרְבָתוֹ לַבּוֹרֵא וַחֲבִיבוּתוֹ לֹא יַקְפִּיד עָלָיו עַל זֶה כְּמִנְהַג וְסֵדֶר הָרָגִיל בֵּין הַנִּבְרָאִים.

וּלְהַשְׂכִּילְךָ בָּעִנְיָן , מִמֹּשֶׁה אַתָּה לָמֵד כִּי לְצַד רֹב קֻרְבָתוֹ וְחִבָּתוֹ עִם ה’ שָׁגַג וְדִבֵּר אֵלָיו (לְעֵיל ד’ י”ג) שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח, לָמָּה הֲרֵעֹתָה וְגוֹ’ (ה’ כ”ב), לֹא הִצַּלְתְּ וְגוֹ’, וְזֶה הָיָה סִבָּה גֹּדֶל קְרִיבָתוֹ לִפְנֵי ה’ נִתְקָרְרָה הַיִּרְאָה. כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאָדָם אַחֵר כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה קָרֵב כֹּל כָּךְ תִּפֹּל עָלָיו אֵימָתָהּ וָפַחַד.

וְהִנֵּה הָאָדוֹן ה’ צְבָאוֹת לֹא כֵּן יַחֲשֹׁב. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דְּבָרִים י’ י”ז) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָּנִים וְלֹא וְגוֹ’. וְיַקְפִּיד אַדְּרַבָּה בְּיוֹתֵר עַל אֲהוּבוֹ לְיָסְרוֹ בַּתּוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, עַל עוֹבְרוֹ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת וַאֲפִלּוּ עַל הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלִּים . כְּאוֹמְרוֹ (תְּהִלִּים נ’) וּסְבִיבָיו נִשְׂעָרָהּ מְאוֹד . וְאָמְרוּ זַ”ל (ב”ק נ’.) שֶׁמְּדַקְדֵּק עַם חֲסִידָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

וַאֲשֶׁר עַל כֵּן בְּעֵת נְתִינַת הַתּוֹרָה חָשַׁב ה’ מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְהוֹעִיל בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְפָנָיו ב’ דְּרָכִים, א’ לְדַבֵּר דִּבְרִי אַהֲבָה וְחִבָּה וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית דָּבָר טוֹב כְּשֶׁיְּקַבְּלוּהָ מְאַהֲבָהּ , שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּפוּל הוּא בִּשְׂכָרָם. וְיֵשׁ בָּזֶה צָד אַחֵר, כִּי הָעוֹשֶׂה מְאַהֲבָהּ לִפְעָמִים לֹא יְדַקְדֵּק בִּפְרָט אֶחָד מֵהַתּוֹרָה כְּדֶרֶךְ הָאָב עַם בְּנוֹ הַמְּגַעְגְּעוֹ וְהַמְּשַׁעְשְׁעוֹ כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו בְּחִינַת הַמּוֹרָא. מָה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה קִבַּלְתָּ הַתּוֹרָה מֵחֲמַת יִרְאָה . מִדֶּרֶךְ הַיָּרֵא לְפַחֵד עַל דִּקְדּוּק אֶחָד כְּעֶבֶד מֵרַבּוֹ . וְנִמְצָא תָּמִיד עוֹמֵד לִשְׁמֹר עֵץ הַחַיִּים . וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זַ”ל. (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת).

וְדֶרֶךְ ב’ הוּא לְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים כְּמֶלֶךְ שֶׁגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּזְרִיקַת מָרָה וְאֵימַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית טוֹב שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בְּאַחַת מְכָל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי וַעֲרַאי . אֶלָּא שֶׁמַּגִּיעָם מַחֲצִית שָׂכָר מִשָּׂכָר הַמַּגִּיעָם בַּעֲשׂוֹתָם מְאַהֲבָהּ:

אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה’ לְצַוּוֹת בְּב’ אֳפָנִים בַּדֶּרֶךְ אַהֲבָה וְדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְהַפְחָדָה. וְאָמַר גַּם שְׁנֵיהֶם בְּמֶתֶק לְשׁוֹן צַדִּיק בְּנוֹשֵׂא אֶחָד.

וְהוּא מָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כֹּה תֹּאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ : כֹּה, פֵּרוּשׁ כְּסֵדֶר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד וְגוֹ’ . פֵּרוּשׁ יֵשׁ בּוֹ אֲמִירָה רַכָּה שֶׁהִיא דֶּרֶךְ אַהֲבָה וְחִבָּה . וְתַגֵּיד פֵּרוּשׁ יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן דְּבָרִים קָשִׁים כַּגִּידִים שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַפְחָדָה וְיִרְאָה.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר בֵּית יַעֲקֹב בָּאֲמִירָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקֹשִׁי, לוֹמַר חֵלֶק הֶחָסֵר לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. כִּי בֵּית יַעֲקֹב הֵם מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁבְּאֻמָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגוּ עִבּוּד ה’ מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה

. לָזֶה הַמִּצְוָה לָהֶם שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף עֲבֹד מְאַהֲבָהּ הָרְמוּזָה בָּאֲמִירָה רַכָּה כַּנִּזְכָּר, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מִדַּרְגָּה הַנִּבְחֶרֶת וְהַמְּעֻלָּה אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה אָמַר כְּנֶגְדָּם וְתַגֵּיד שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לָהֶם בְּחִינַת הָאַהֲבָה לְגַבֵּי פְּרָט אֶחָד . וּצְרִיכִין הֵם לְיִרְאָה וְלָאַהֲבָה מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ.

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, וְצוֹרֵךְ בָּהֶם לְקִיּוּם הַתּוֹרָה. וְצָרִיךְ כֹּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִקְנוֹת שְׁנֵיהֶם: אַהֲבָה וְיִרְאָה . וּשְׁנֵיהֶם יַחַד אֲמָרָם אַל עֶלְיוֹן בִּנְעִימוֹת דְּבָרָיו בְּאוֹמְרוֹ אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְגוֹ’ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם . וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁאָמְרוּ (מְכִילְתָּא) אֵלּוּ הַנָּשִׁים וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הֵם דֶּרֶךְ דָּרַשׁ:

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ מַקְשֶׁה מַדּוּעַ נִכְפָּל הָעִנְיָן “כֹּה תֹּאמַר” וְגַם “וְתַגֵּיד”.

כְּמוֹ כֵּן, לֹא מָצָאנוּ שְׁמֹּשֶׁה חִלֵּק דְּבָרָיו לִשְׁנַיִם.

וּלְכָךְ בֵּאֵר כִּי ה’ רוֹצֶה לְהֵיטִיב לָנוּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת הַטּוֹב.

וְהִסְבִּיר כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת לַעֲבֹד אֶת ה’. הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה.

מֵחַד הָעֲבוֹדָה הַמְּשֻׁבַּחַת הִיא מְאַהֲבָהּ , אַךְ מֵאִידָךְ מִי שֶׁעוֹבֵד מְאַהֲבָהּ עָלוּל לָחוּשׁ קִרְבָה גְּדוֹלָה מִדַּי וּלְאַבֵּד אֶת יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.

עַל מְנַת לִשְׁמֹר עַל כָּךְ יֵשׁ לְהַקְפִּיד גַּם עַל הַיִּרְאָה.

וְלָכֵן לְבֵית יַעֲקֹב שֶׁהֵם פְּשׁוּטֵי הָעָם הָעוֹבְדִים מִיִּרְאָה, יֵשׁ לְהַגְבִּיר אֶת מִדַּת הָאַהֲבָה. בָּאֲמִירָה רַכָּה .

וְאֵלּוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הָעוֹבְדִים מְאַהֲבָהּ , יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ אֶת מִדַּת הַיִּרְאָה. בִּדְבָרִים קָשִׁים כַּגִּידִים.

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ