פרשת השבוע פרשת וארא מספרת לנו התורה על האות והמופת שמבקש הקדוש ברוך הוא ממשה ומאהרון אחיו לעשות לפני פרעה מלך מצרים התורה בפרשתנו מספרת שהקדוש ברוך הוא מבקש להשליך לפני פרעה את המטה של משה רבינו לפני פרעה ויהי לתנין. אלא שכאשר השליך אהרון את המטה לפני פרעה ולפני עבדיו ונהפך המטה באורח פלא ובדרך נס לתנין מספרת התורה שגם חרטומי מצרים עשו כן בלהטיהם. הם השליכו איש מטהו והם כולם הפכו לתנינים! אם כן, באופן טבעי השאלה המתבקשת היא מדוע?
מדוע ביקש אלוקים ממשה ואהרון לעשות מופת שגם חרטומי מצרים יכולים לעשותו? וכי לא ידע אלוקים מתחילה שפרעה יקרה לחכמי מצרים ולמכשפים אשר בארמונו ושגם הם יוכלו לעשות את אותו הדבר ממש? הרי סיפור שכזה נשמע חלילה כמו ברכה לבטלה? מדוע לספר זאת? ומדוע לא שלח בורא כל אין סוף הממדים ואין סוף העולמות שבהם אות יותר ניסית שחרטומי מצרים כלל לא יוכלו לחוללו?
מדוע לתת לפרעה ולעבדיו פתח מילוט לטעון כי אין זו ראייה לשליחותם האלוקית של משה ואהרון אחיו? כמוכן יש להעיר כי אנו הלומדים את מאורעות הפרשה כדאי ורצוי שנשאל את השאלות הללו על מנת להבין באמת את המסר האלוקי אשר מסתתר פעמים רבות בתוך הסיפורים הללו על מנת להבינם על אמיתתם הנכונה.
ובכן על מנת לענות על שאלות אילו עלנו להבין שהמרחק ופער הדורות ביננו בני דור המאה ה21 לבין תקופת המאורעות של יציאת מצרים הינו כ3300 שנים ויותר. במשך ההיסטוריה משתנה השפה והמשמעות של המונחים בשפה או אפילו משמעות המילים ולצורך המחשה אומר שאפילו בזמננו אנו ביטויים מהעבר מקבלים משמעות שונה עם חלוף העיתים.
כך למשל הביטוי המשומש “חבל על הזמן” פעם השתמשנו בביטוי כדי לומר שהזמן חולף וחבל עליו ואילו היום אנו משתמשים בביטויי זה על מנת לומר על מאורע או משהו או מישהו איזה בן אדם טוב הוא “חבל על מזמן” כמה שהוא טוב! או הביטוי “נפל לו האסימון” בעבר היו אסימונים שבאמצעותם יכלו לשלם עבור שיחת טלפון מכל טלפון ציבורי שהיה ברחוב לכל יעד אלא שעם ההתפתחות הטכנולוגית האסימונים נעלמו אך המושג “אסימון” נשאר והיום כשאנו אומרים “נפל לו האסימון” אנו מתכוונים למשהו אחר לגמרי “הוא הבין סוף סוף” “נפל לו האסימון”!
אם כך הם פני הדברים במרחק זמן של פחות מחמישים שנה, נתאר לעצמנו מה עושה לנו המרחק התרבותי והלשוני של 3300 שנים? עם פער דורות שכזה הסיכוי שנבין את השיח שבין משה ואהרון לבין פרעה נראה כמעט חסר סיכויי. על מנת להבין את השיח עלינו להיכנס לנעליים של אותה התרבות ושל רוח התקופה ולדונם מנקודת מבטם הסובייקטיבית מפני שהמסר של אלוקים היה מופנה אליהם לאותם אנשים ספציפיים שחיו שם באותה תרבות והאמינו באמונתם הפרעונית–אלילית שאותה מבקש אלוקים לסתור לעיני כל מצרים ולעיני כל ישראל על מנת להוציאם מתרבות מצריים ומאמונתם האלילית תחילה לפני הוצאתם בפועל מארץ מצרים. ובכן, כלל לא מדובר על נס משודד טבע אלא על מסר שמבקש אלוקים להעביר לפרעה באמצעות שליחיו. העם המצרי ופרעה בראשם האמינו שהנילוס הוא מקור השפע והברכה הכלכלית וכי הוא מחייה את מצרים. כמוכן, הם האמינו שהשליט העליון על הנילוס הוא התנין הגדול אשר ביאור.
לפי האמונה האלילית המצרית-פרעונית הם האמינו שפרעה מלך מצרים היה בעברו התנין הגדול אשר ב יאור וכי הוא יצא מהיאור והשתנה והפך למראה אדם ולשליט על כל ממלכת מצרים האימפריה הגדולה ביותר של העולם הקדמון ששכנה במזרח התיכון. מובן, שאמונתם הייתה אמונת שקר אך הם הציגו לראייה לאמונתם את העובדה הידועה שהיאור עלה לקראת פרעה בכל פעם שהוא התקרב ליאור וסברו שהיאור מקדם את פני מלכו שלו בברכה ומשתחווה לו בעצם עלייתו של היאור לקראת המלך פרעה.
אנו בוודאי זוכרים כי ברכתו של יעקב אבינו שברך את פרעה גרמה שהיאור יעלה לקראתו אך לא כך האמינו המצרים. כאשר השליך אהרון את מטהו של משה המטה הפך לתנין ובכך ביקש אלוקים להעביר מסר לפרעה התנין הגדול אשר ביאור אשר המצרים מאמינים בו וגם הנחש הקדמון שהם מאמינים שהוא הוא התנין הגדול אשר ביאור הוא איננו אלוהים הוא רק מטה ביד האלוקים הוא רק שליח אך הוא איננו האלוקים בעצמו השולט בכל היקום כפי שאתם המצרים מאמינים.
כמוכן, אתם המצרים מאמינים שיש אלוקים (כפי שטענו החרטומים בפני פרעה במכת כינים “אצבע אלוקים היא) אך אתם המצרים מאמינים שאלוקים רק ברא את היקום ועזב או נטש אותו וכי הוא איננו מעורב ואיננו מעירה בכל מאורעות ההיסטוריה האנושית וכי אין השגחה פרטית וכאילו החלל פנוי מנוכחות אלוקית ורק מערכת הכוכבים והמזלות שולטים כי הניח אלוקים את השליטה לכוחות הטבע ועזבם בידי הכוכבים והמזלות לכן אתם המצרים עכו”ם כלומר עובדי כוכבים ומזלות כי אתם סבורים שלהם השליטה כמוכן אתם מאמינים ששביל החלב הוא התנין והחלל הוא היאור ומשם אתם מושכים אנרגיות לשלוט באנושות, לא ולא הויה בוראה העולם נוכח ביקום והחלל איננו פנוי הויה מהווה את כל היקום בכל רגע ממש ואף משגיח בהשגחה פרטית עליו ולכן הוא יכול להתגלות ולתקשר עם בני האדם והוא שלחני אליך והבורא הזה נתן בידי כשליחו כוח לברוא ואני יראה לך שהמטה אשר בידי האטומים שלו יהפכו ממטה דומם לתנין וכוח בורא בנברא וכי אני שליחו של בורא העולם שנתן בידי כשליחו כוח לברוא בריאה חדשה.
פרעה עונה למשה ולאהרון ואומר להם אין זו ראייה וכי מי אמר שבאמת הפכתם את המטה עצמו לנחש כעדות לכוח בריאה ממש ? הרי אפשר לעשות זאת על ידי כשפים שיראה הדבר כאילו הפך המטה עצמו לתנין בזמן שמשתמשים בשד שלוקח את המטה ומניח במקומו תנין או נחש מעבר למהירות האור שכן שדים הם מממד אחר מממד רוחני והם יכולים לעשות זאת אם מצווים אותם באמצעות כשפים? ולכן אין ראייה לכל מה שאתה טוען “לא ידעתי את הויה”! אינני מכיר את אלוקים הנוכח בתוך חללו של יקום ומהווה אותו בכל רגע ממש ומשגיח עליו עד שידבר עם בני האדם וישלח אותך אליי?
לכן, ממשיכה התורה ומספרת שהתנינים חזרו להיות מטות כבתחילה גם של חרטומי מצרים וגם המטה של משה רבינו אלא שהמטה של משה רבינו פתח את פיו ובלע את המטות של חרטומי מצריים. היה זה אות ומופת שלא ניתן לעשותו על ידי שדים וכשפים מפני שלמטה אין פה וזוהי בריאה חדשה שרק הבורא יכול לברוא ושום שד לא יוכל להחליף מטה זה במטה עם פה שבולע מפני שאין שום מציאות שכזו לשום מטה בעולם שיש לו את היכולות להתנהג כך.
בכך הוכיח משה לפרעה ש”כוח בורא בנברא” וכי הבורא התגלה אליו ושלחו לפרעה לגאול את עמו ולהוכיח לעיני כל בדיאלוג קדמון של אותות ומופתים שלא עזב אלוקים את הארץ שיש השגחה פרטית ויש נבואה והתגלות וכי משה ואהרון הם שליחיו לגאול את ישראל ולהוכיח את האמת והאמונה באלוקי ישראל לאנושות כולה באמצעות סיפור יציאת מצרים. כמוכן, היה חשוב לאלוקים לתת מופת שיתנהל סביבו דיון על מנת להכניס את המצרים וחכמי מצרים בדין ודברים על מנת להוכיח להם ולהעמידם על טעותם דווקא ברמת יכולתם והבנתם ולשלול מהם את צדקת דרכם ואת צדקת אמונתם באחת.
כמוכן, עם ישראל יעמוד על הר סיני ויחזה בהתגלות אלוקית ויקבל את התורה אך הוא עלול לשאול את עצמו מי אמר שהבורא שברא את כל היקום הוא המתגלה במעמד שעמדנו בו בהר סיני? אולי היה זה כוח אחר ביקום? על מנת להוכיח כי אל מוציאם ממצרים הוא בורא כל היקום והטבע על כל חוקיו, הראה האל המוציאם ממצרים על מנת לתת להם תורה כי הוא השליט על כל 10 הבחינות שיש בטבע וכך בהדרגה מהתנין הגדול אשר ביאור מכה אלוקים את היאור ואת כל הדגה במכת דם וכאילו הרג את היאור ואת כל היצורים אשר בו ואחר כך את הדו חיים שחיים גם ביאור וגם על פני האדמה במכת צפרדע הוכיח אלוקים את שליטתו בחייהם ובהתנהגותם של הדו חיים ואחר כך היכה השם את עפר הארץ של מצרים במכת כינים והוכיח את שליטתו בחייהם והתנהגותם של כל יצורי העפר וכך עולה הקב”ה בהדרגה מלמטה למעלה על מנת להוכיח את שליטתו גם על התנהגותם של החיות כולם שעל פני האדמה באמצעות מכת ערוב כשהביאם על המצריים במצרים ואת שליטתו בחייהם ובגופם של החיות והבהמות באמצעות מכת דבר השם עולה עוד דרגה ומוכיח את שליטתו על גופם של בני האדם במכת שחין
חשוב לציין כי המצרים היו הראשונים שהאמינו בתורת האבולוציה הם האמינו שהתנין הגדול אשר ביאור שהוא דו חיים אט אט הפל להיות הולך על שניים ואט אט הפך לקוף ואחר כך לאדם וכי פרעה מלך מצרים הוא בעצמו האדם שעבר את התהליך והפך מתנין לשליט של מצרים העתיקה ושל העולם כולו לכן כבר כאן שלל הקדוש ברוך הוא את האפשרות שלהתפתחות אבולוציונית טבעית באמצעות המקרה העיוור של הטבע. כמוכן, אלוקים הוכיח את שליטתו בכל ההשפעות הבאות משמים ממעל על הארץ מתחת באמצעות מכת ברד בהם אש מתלקחת בתוך הברד ומחריבה ומשחיתה את כל מצרים וכן הראה השם את שליטתו ברוחות שבין שמים וארץ באמצעות מכת ארבה כשהביא השם ברוח קדים מן הים והביא במכת ארבה באמצעות הרוח את הארבה על ארץ מצריים לעשות את רצונו ואף הוכיח את שליטתו בכל החיים והמוות של הארבה ובכך גם של כל היצורים יצורים המעופפים שוכני הרוחות.
אלוקים מוסיף להכות את השמש בה האמינו המצרים “האל המצרי חורוס” הוא אל השמש לפיכך הוכיח השם את שליטתו על השמש באמצעות מכת חושך ולבסוף במכת בכורות הוכיח השם את שליטתו המוחלטת בחייהם וגורלם של בני האדם וששום אלוה מצרי בו האמינו המצרים לא יוכל להציל מידו שלאלוקים ואפילו בנו של פרעה מת במכת בכורות. כך שבעשר דרגות מלמטה למעלה הוכיח הויה את מעורבותו את השגחתו ואת שליטתו בכל איתני הטבע ובכל צורות החיים על כל סוגיהם כי האל אשר מוציא את ישראל ממצרים הוא ולא אחר הוא בורא העולם והטבע כולו כאשר המכות פוגעות באופן סלקטיבי מכוון ומבורר רק במצרים ולא בעמו ישראל על מנת להוכיח השגחה פרטית וכוונת מכוון מדויקת. מעתה כשישאלו ישראל את עצמם במהלך הדורות מיהו זה הכוח העליון המתגלה אלינו בהר סיני ? תהיה בידם תשובה ברורה וחד משמעית בורא היקום והטבע הוא אלוקי ישראל הוא אל מוציאם ממצרים על מנת לתת להם את תורתו 50 יום מאוחר יותר במעמד הר סיני. אלא שרצה השם שפרעה יחזק את ליבו כדי לגלות את האמת הגדולה הזו לאנושות כולה באמצעות 10 המכות .
“וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. ט כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה–יְהִי לְתַנִּין. י וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה; וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת-מַטֵּהוּ, לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו–וַיְהִי לְתַנִּין. יא וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלַהֲטֵיהֶם–כֵּן. יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם; וַיִּבְלַע מַטֵּה-אַהֲרֹן, אֶת-מַטֹּתָם. יג וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה.”
(שמות פרק ז, פסוקים ח-י”ג)
