מה המשמעות של אמירת יעקב 'עם לבן גרתי ואחר עד עתה' בהקשר לפחדיו ועיכובו?
- הרב יוחנן ריינר שליט"א
- 2873*
- לא ידוע
- ירושלים
אמירת יעקב 'עם לבן גרתי ואחר עד עתה' נועדה להסביר לעשיו את מצבו הרוחני והפיזי לאחר שהות ארוכה אצל לבן, ולהצדיק את עיכובו בחזרה לארץ ישראל. רבי יונתן אייבשיץ פירש שיעקב התכוון לומר לעשיו שלמרות 14 שנות לימוד תורה, עברו מאז שנים רבות ואיבד את סגולת התורה, ולכן אין בו כוח להילחם. מצד שני, הוא הדגיש ששמר תרי"ג מצוות, מה שמראה שלא נחלש מעול התורה והמצוות. יעקב רצה לאזן את מצבו מול עשיו, לא למלחמה ולא לחולשה, אלא לשלום. עיכובו נבע גם מחשש לכיבוד אב ואם, שכן חזרתו הייתה עלולה לעורר את כעסו של עשיו ולסכן את הוריו, וכן כדי לקיים נדרים ולמנוע חילול השם. הטקסט ממשיך לדון בהרחבה בפחדיו של יעקב, בסיבות לעיכובו, ובמשמעויות העמוקות של אירועים אלו.
וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.
מהי התובנה לגבי הנהגת גדולי ישראל ותכונות הנביא?
התובנה היא שלא כל מה שנראה לנו בהנהגת גדולי ישראל הוא האמת הצרופה, ולעיתים יש תפיסות מוטעות. על פי הגמרא בנדרים לח', הקב"ה משרה שכינתו רק על חכם, גיבור, עשיר ועניו, כדי שכל אדם יעריך ויקשיב לנביא, בין אם הוא מעריך חוכמה, גבורה או עושר. הנביא צריך להיות עוצמתי בכל הסוגים כדי שדבריו הקשים לביצוע יתקבלו. זאת בניגוד לתפיסה שעשו הרשע טען על יעקב אבינו, שהאמת שונה לחלוטין, וכל עוצמתו של רבי הקדוש שימשה למען הנהגת כלל ישראל וחיבור המשניות.
