וַיְדַבֵּ֨ר ה’ אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וידבר ה’ אל משה במדבר סיני. במדרש (במדבר רבה א, ז) מכאן שנו חכמים בשלושה דברים ניתנה התורה באש ובמים ובמדבר. באש מנין, שנאמר (שמות יט, יח) והר סיני עשן כולו וגו’. במים, שנאמר (שופטים ה, ד) גם עבים נטפו מים. ובמדבר, “שנאמר וידבר ה’ אל משה במדבר סיני”.
וטעון ביאור מה הטעם שניתנה התורה במדבר דוקא?ביאר הגאון רבי יעקב ניימן זצ”ל על פי רעיון שאמר המשגיח דישיבת לומז”ה הגה”צ רבי משה רוזנשטיין זצ”ל כתוב בפרשת האזינו (פרק לב פסוק י) יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽו. וכך מתפרש הכתוב כשם שאדם הנמצא במדבר ומרגיש שאין לו על מי לסמוך ואין לו אף אחד שיעזרהו אלא הקב”ה לבדו כך כשיודע האדם שאין מי שיעזור לו ובוטח רק בהקב”ה כאדם שנמצא במדבר אז “יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽו ” שהקב”ה שומר עליו ומגן בעדו.
אבל אם האדם חושב שחוץ מישועה מה’ יתברך יש לו עוד פתרונות וכאותו כּפְרִי שהתפלל להקב”ה ואמר ריבּונו של עולם אם לא תעזור לי אלך לבקש מדודי העשיר, אדם כזה שבוטח באחרים במקום השי”ת אין הקב”ה עוזר לו, ולכן ניתנה התורה במדבר ללמדך שלא ישיגה כראוי אלא רק אם בוטח בה’ יתברך בלבד.
מספרים העולם מדוע הסוס רוקע ברגליו כשעומד לשתות על שפת הנהר, משום שבתוך המים רואה הסוס דמות סוס נשקפת לו וחושב הוא שסוס אחר עומד כנגדו ושותה את המים שלו ומתכוון הוא להכות אותו ברגליו, ובינתיים מתמלאים המים חול, ואינו יכול לשתות מהם, כך גם האדם הסובר שדמות חברו שכנגדו תחסר ממנו ממה שמגיע לו, ועושה השתדלויות למנוע מחברו, מתוך כך מפסיד גם משלו ואיננו יודע כי מה שמגיע לו מהקב”ה לא יחסר לו ע”י אף אדם.
אבל כשהאדם בוטח בהקב”ה כמי שהולך במדבר במחשבה שאין לו על מי לסמוך ואין מי שירע לו אלא רק הקב”ה עמו, אז ראוי ויכול הוא ללמוד תורה, ונראה לפרש שלכך ניתנה התורה במדבר כמו שכתוב “במדבר סיני” (מעובד ע”פ ספר עזרי מעם ה’)