פרשת מקץ
בין פלאות המלחמה לנס פח השמן
בימי החנוכה אנו עומדים ומזכירים בכל תפילה על הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בקונטרס חמש קדושות – לחנוכה שחיבר הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי”ע (נדפס בספרו קדושת לוי), עומד על ההבדל בין הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו ואשר לזכרם אנו חוגגים את ימי החנוכה. וכך הוא מסביר מעשה תקפו וגבורתו של הקב”ה במלחמת החשמונאים התבלט בשני דברים: א. נצחונם של החשמונאים על היוונים והמתיוונים. ב. נס פך השמן.
ניצחונותיהם של החשמונאים המועטים על יריביהם המרובים היו בבחינת נפלאות הבורא, “ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וזדים ביד עוסקי תורתך”. היו אלה מעשי פלא בולטים כלומר ניסים. אולם הייתה בהם יד אדם והם הסתובבו על ידי השתתפותם וגבורתם של החשמונאים במלחמה, וכלשון קודשו על ידי התחתונים שחשמונאי ובניו היו לוחמים עם חיל אנטיוכוס הרשע ולכן אומרים בחנוכה מזמור “ויהי נועם שבו נאמר ומעשה ידינו כוננה עלינו” לרמז על נס חנוכה שהוא קצת מעשה ידינו במלחמה.
לעומת זאת הרי נס פך השמן בולט במיוחד בתורת נס שנעשה בידי שמים ללא סיוע בני אדם, ולזכרו נקבעה הדלקת נרות חנוכה לציון הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה מהו נס!
על המלחמות.
באחד מימי חנוכה תשכ”ו הופיע הרב הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן גאב”ד פוניבז’ זצ”ל במושב ארצישראלי של חרדים מושב יסודות בנחל שורק כדי להשתתף בשמחת חנוכת הבית של ביהכ”נ המקומי. כיון שנתכבד לשאת דברי ברכה לכבוד המאורע שילב בדבריו רעיונות מענייני דיומא והסביר בין השאר את נוסח ההודיה שאומרים בתפילה ובברכת המזון על הנסים ועל הנפלאות ועל המלחמות. הוא שאל בפליאה כאיש משתומם מהו שאנו מודים על המלחמות וכי אוהבי מדון אנחנו ועל חרבנו נחיה ששמחים כביכול על שזימן לנו ה’ מלחמות, וכי אינו מתאים יותר שנודה על הניצחונות שבהם מיגרנו את האויב?
והשיב, להודות על הניצחון עדיין מוקדם מדי הלא המלחמה ביוונים הייתה מלחמה רוחנית בעיקרה מלחמת הקדושה נגד הטומאה והניצחון הסופי לא יהיה אלא בעת שיבוא משיח צדקנו. בינתיים מודים אנו על עצם הדבר שאנו נלחמים על כך שבכל המצבים הקשים ביותר כשהטומאה מאיימת להשתלט ולכבוש הכל… יהודים אינם נכנעים אלא נלחמים בעוז על יהדותם (מעדות בן המושב הר”ר חיים פריד הרב אהרן סורסקי שליט”א הרב מפוניבז ב”ב תשנ”ט ח”ג ע’ ע”א).
