פרשת ניצבים
מליץ יושר ליום הדין
הפסוק אומר (פ”כט פסוק ט – י) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל – טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:
מקשה האוהב ישראל מאפטא: אם בתחילה כתבה התורה אתם נצבים היום “כולכם” מדוע אח”כ הייתה התורה צריכה לפרט גם ראשיכם זקניכם וכו’?
התשובה לכך: בנוהג שבעולם שמי שעומד למשפט, מביא עמו עורך דין מליץ יושר בעדו. ואם עבר על כמה מחוקי המדינה וביניהם עבירות קשות, אינו מסתפק בעורך דין אחד, אלא מביא עמו סוללת עורכי דין שיגנו עליו.
במשך השנה עברנו עבירות קלות וחמורות, אם בלשון הרע, אם בביזיון תלמידי חכמים, אם בברכות שנאמרו לרוב בלא כוונה, ועוד כהנה וכהנה, ואנו זקוקים להרבה הגנה וסיוע. עורכי הדין שאנו מביאים להגן עלינו הם התפילות, הווידויים והתשובה, וכן חרטה על החטאים וקבלה לעתיד שלא נשוב עוד לכסלה.
משה אומר לבני ישראל: אתם נצבים ליום הדין ועליכם להביא למשפט את כולכם, את כל הסגל החשוב, על מנת שיבואו כולם כאחד להמליץ יושר בעדכם, ומזהירם כי ראשיכם וזקניכם אף להם יש מה לתקן ועליהם לדעת כי אל להם להאמין בעצמם עד יום מותם. לכן מי הם שזקוקים לעורכי דין ולמליצי יושר? אלה הם ראשיכם זקניכם וגו’ כל איש ישראל…
אין אדם שיכול להיות שקט ושאנן ביום הדין ויהיה סמוך ובטוח לומר כי הוא שלם בנפשו ואינו זקוק להגנה, מי הוא שיאמר זכיתי לבי ומי יצדק לפני שוכן שמים ביום הדין הנורא… לכן אף ראשיכם וזקניכם שהם החשובים שבכם, על כולם לדאוג למליצי יושר כדי לזכות בדין. (תלמי יחיאל)
ומי הוא המליץ יושר? התורה שהיא מכפרת עון. ואשרי השוקד על דלתות התורה לילה ויום, שאף העבירות החמורות מתכפרות בלימודו, וכמו שאמרו חז”ל (ילקוט שמעוני הושע סי’ תקכב), אמר הקב”ה חביב עלי תלמוד תורה שלכם יותר מכל הקרבנות שבתורה, ומכל הזבחים שזבח שלמה לפני, שנאמר כי טוב יום בחצרך מאלף בחרתי, דכתיב אלף עולות יעלה שלמה. וכן אמרו בר”ה (יח.) בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתורה. ואשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו.
ואמרו עוד חז”ל (ויקרא רבה פרשה כה סי’ א), נאמר בתורה עץ חיים היא למחזיקים בה, אמר רב הונא אם נכשל אדם בעבירות חמורות ונתחייב מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה, אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שני דפים, ואם היה למוד לשנות במשנה פרק אחד ישנה שני פרקים, ואם אינו למוד לקרות ולשנות ילך ויעשה גבאי של צדקה ויחיה. וכן כתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ד אות יא). אם עבר אדם על כריתות ומיתות בית דין, ושב בתשובה, אע”פ שאינו מתכפר לו לגמרי בלא יסורין (כדאיתא ביומא פו.), מכל מקום הצדקה מגינה מן היסורים, “ותלמוד תורה כנגד כולם”, שנאמר (משלי טז ו), בחסד ואמת יכופר עון, אמת זו תורה, שנאמר (משלי כג, כג), אמת קנה ואל תמכור. (מתוך חזו”ע ימים נוראים ע’ ריח).
