בס”ד
שלום וברכה
התורה מספרת כי יעקב יוצא לכיוון פדן ארם. הוא כמעט מגיע לשם. ורגע לפני , הוא נזכר שהוא עבר על המקום בו התפללו אבותיו ולא התפלל שם.
יעקב מחליט לעשות כמעשי אבותיו ופונה לשוב, נעשה לו קפיצת הדרך והוא מגיע במהירות למקום .
יעקב מתפלל שם והשמש שוקעת לו בפתאומיות. הוא נאלץ להישאר לישון באותו. מקום.
במהלך שנתו הוא מקבל נבואה ובה הוא רואה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ומלאכי ה’ עולים ויורדים בו.
יעקב מתעורר משנתו “וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה’ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי.”
ותמוה. הרי שב להתפלל שם משום שאבותיו התפללו שם. אז מדוע לא ידע שה’ שם . הסיבה שמתפללים במקומות הקדושים היא כי יש שם שכינה. אם כך ברור שידע. ומדוע אומר לא ידעתי?
אלא , כאשר יעקב רצה להתפלל במקום בו התפללו אבותיו, הוא לא ידע מה משמעות המקום. אלא רק אחז מעשי אבותיו בידיו.
הוא רצה להתפלל באותו מקום רק בשביל לנהוג במנהגי האבות.
אך כאשר התגלה לו בנבואה כי מקום זה הוא מקום בית המקדש, פתאום הבין כי לא ידע את טעמם של אבותיו בהתפללם דווקא במקום זה.
והפרט מלמד על הכלל.
כאן התגלה לו הטעם מדוע נהגו אבותיו כפי שנהגו. אך יש עוד מנהגים רבים שנהגו ולא התפרש טעמם.
אך מכיוון שהוא יודע שיש טעמים וסודות נסתרים שלא תמיד הוא יודע אותם, לכן הוא מתחזק יותר לאחוז במנהגי אבותיו.
במה דברים אמורים?
על מנת לבנות בית יציב , חובה להקפיד על יסודות איתנים.
להרבה מאתנו יש יסודות איתנים. מנהגים של בית אבא, ששורשם נטוע בדורות הקודמים.
כל מנהג המוסיף קדושה וטהרה, הוא מבורך.
אך צריך לחלק בין המנהגים המקוריים, לבין המנהגים שאותם אנו רואים אצל אחרים ומעוניינים לסגל לעצמנו.
חשוב שהילדים ידעו את מסורת האבות. וידאו כי לא תמיד אנו מבינים את שורשי המנהג, אך יש דברים שאבותינו בדורות הקודמים ידעו , ואנו איננו יודעים. ולכן אנו ממשיכים לאחוז במנהגם.
מעבר לעצם הדבר, הילד קולט כי עליו לתת כבוד לדורות הקודמים. עליו להיות בענווה.
כמו כן הילד מבין שהוא אינו תלוש. אלא ענף היונק משורשים עתיקים וקדומים.
ואז, הוא גם חושב פעמיים טרם עשיית דבר העלול לנתק אותו מכור מחצבתו.
ובנוסף , אם חס וחלילה כבר עזב, יש לו קצה חוט לתפוס בו ולשוב חזרה.
שבת שלום ומבורך
