בפרשתנו משה רבנו מוכיח את עם ישראל ושהוא יודע שגם לאחר מותו הם יעשו עוונות כמאמר הפסוק (פרק לא פסוק כז) כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־ה’ וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי.
ביום הכפורים אנחנו קוראים במנחה הפטרת יונה ונשאלת השאלה מדוע דוקא נבחרה הפטרה זו לקרותה בזמן זה? בפשטות כי הסיפור ביונה מורה לנו על האפשרות של חזרה בתשובה, אבל לכאורה האם חסר בנביא מקומות שעם ישראל עשו עונות ואחר כך חזרו בתשובה הרי הרבה מקומות נזכר (בנביאים שופטים) ויעשו הרע בעיני ה’ ולאחר מכן ויזעקו עם ישראל אל ה’, ויושע ה’?
בנוסף יש להבין כי יונה הגיע לעיר נינוה וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת, וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם: המלבים מעיר שדבר זה תמוה והוא חידוש כי איך האמינו אנשי נינוה ליונה מיד ולא בקשו אות או מופת ותיכף התחילו בתפלה ע”י שלבשו שקים לתענית והכנעה?
בנוסף לכל זה אם נתבונן, יש כאן נקודה מאוד מעניינת. הרי מדוע יונה ניסה להתחמק מללכת להוכיח את אנשי נינוה? אומר רש”י בשם חז”ל (רש”י יונה פרק א פסוק ג) ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה – אמר הגויים קרובי תשובה הם ואם יעשו אנשי נינוה תשובה נמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעין לדברי הנביאים! מפליא הוא שיונה חושד שהגויים אנשי נינוה יחזרו בתשובה ויהיה קטגוריה על עם ישראל שאינם חוזרים בתשובה, והוא דבר פלא הרי אם יבוא יהודי ויעמוד בכיכר העיר של רומא ויצעק עוד ארבעים היום העיר נהפכת האם יש איזה אדם שישמע לו? יותר מדויק יחשבו שהאדם הזה אינו בקו השפיות והוא צריך אבחון, א”כ מדוע יונה כל כך חשש שאנשי נינה ישמעו לו עד כי יהיה קטרוג על עם ישראל?
הישוב לכל זה הוא יסוד אדיר שקבע לנו מרן החפץ חיים בספרו משנ”ב (סי’ תרכב שער הציון ס”ק ו) שמיונה אנחנו למדים שאדם לא יכול להימלט מחזרה בתשובה והיא גזרה מאיתו יתברך החפץ בכך ואין אדם יכול להימלט ממנה, הא כיצד?
הרד”ק כותב שהטעם שהאמינו אנשי נינוה ליונה מיד ולא בקשו אות או מופת ותיכף התחילו בתפלה ע”י שלבשו שקים לתענית והכנעה, בהיות כי חלק מאנשי העיר ששהו בזמן שיונה בא והוכיח אותם היו אנשי האונייה שהיו ביחד עם יונה באונייה שעמדה להיטרף בגללו, והעידו עליו וספרו לכל אנשי העיר כי הטילוהו אל הים וכל מה שקרא עם יונה שבא דג ובלע אותו וחזר ופלטו על החוף כמו שמפורט בנביא לפיכך האמינו אנשי העיר בנבואתו ושבו בתשובה שלמה.
מהרד”ק אנחנו למדים דבר מדהים. יונה ניסה להתחמק מללכת להוכיח את נינוה כדי שלא יהיה קטרוג על ישראל שזה דבר לא הגיוני , אבל עצם התחמקות של יונה היא שגרמה לנינוה להאמין לו, שעל ידי כך שניסה יונה להתחמק נזרק לים והאונייה עמדה להיטרף בלב ים והספנים באו וסיפרו לאנשי נינה את כל הקורות עימם וחזרו בתשובה.
זאת אומרת כל מה שחשב ועשה יונה כדי להתחמק מלהחזיר את נינוה בתשובה היא שגרמה שיחזרו אנשי נינוה בתשובה, שהרי אם מיד לאחר שהורה ה’ יתברך ליונה הנביא היה הולך יונה ומוכיח את אנשי נינוה ייתכן שלא היו חוזרים בתשובה. לומר לך שכל תחבולה או התייאשות מלחזור בתשובה לא תועיל כי בסופו של יום אדם ייתן את הדין על מעשיו. וכלשון החפץ חיים כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו שאין יכול לתקן בשום אופן ועל כן יתנהג תמיד באופן אחד, ואם יגזור עליו הקדוש ברוך הוא למות ימות. אבל טעות הוא, שסוף דבר יהיה, כל מה שהקב”ה רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא לתקן, ויבא עוד פעם ופעמים לעולם הזה ובעל כרחו יוכרח לתקן. התשובה היא אם כן היא מציאות חייו של היהודי, ומה טוב שיעסוק בה מרצון ובחפץ לב.
