בס”ד

שלום וברכה

אור החיים הקדוש פרשת בשלח

“לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ” .

רש”י הקדוש : “עֹמֶר – שֵׁם מִדָּה. מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם – כְּפִי מִנְיַן נְפָשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ בְּאָהֳלוֹ, תִּקְחוּ עֹמֶר לְכָל גֻּלְגֹּלֶת”.

אור החיים הקדוש: “איש לפי אכלו. פירוש לפי שיעור בני ביתו אם רבים אם מעטים.

ואמר אכלו כי אכילת כולן תחשב אכילת האיש התלוי בו, והעד על זה מה שאמר אחר כך וימודו בעומר וגו’ איש לפי אכלו וגו’, וחזר לומר כמה יקחו לכל אחד עומר לגלגולת, וחזר לומר מספר וגו’ לומר שלא יעשו הפרש בין קטן לגדול אלא מספר הנפשות כי כולם ישוו באכילת המן.

ואומרו לאשר באהלו נתכוון לומר כי מי שיש לו באהלו איש או אשה שאין מזונותיהם עליו והם בשכונתו שגם להם יקח האיש. ודרשת רבותינו ז”ל (יומא דף עה.) תאיר עינים בנפלאות ה’:

האור החיים הקדוש שואל מה הפירוש איש לפי אכלו. היה צריך לומר לפי אוכליו?

ועל כך תירץ כי אכילת האנשים שמזונותיהם עליו , תיחשב כאכילתו.

אחר כך אמרה התורה כי יקחו כמות זהה לקטן ולגדול . לכולם עומר שהוא עשירית האיפה (בין כ2.5 ל4.3 ליטר לפי הגרח”נ והחזו”א).

מכיוון שזהו אוכל רוחני כולם יכולים להסתפק באותה כמות.

ואחר כך הוסיף מדוע נכתב שוב לאשר באהלו ועל כך תירץ כי יקח גם עבור המתגוררים בביתו שאין מזונותיהם עליו.

וציין לדרשת חז”ל ביומא עה. “תניא ר’ יוסי אומר כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כיצד שנים שבאו לפני משה לדין זה אומר עבדי גנבת וזה אומר אתה מכרתו לי אמר להם משה (ירמיהו כא, יב) לבוקר משפט למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון בידוע שזה גנבו אם נמצא עומרו בבית רבו שני בידוע שזה מכרו לו וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין זה אומר היא סרחה עלי והיא אומרת הוא סרח עלי אמר להם משה לבקר משפט למחר אם נמצא עומרה בבית בעלה בידוע שהיא סרחה עליו נמצא עומרה בבית אביה בידוע שהוא סרח עליה ”

זאת אומרת כי כל אחד היה לוקח והיו רואים באהלו של מי נמצא העומר של העבד או העומר של האשה. וזה לאשר באהלו. לפי האהל בו נמצא המן עבור העבד או האשה , ניתן לקבוע למי הם שייכים.

שבת שלום ומבורך