נקודות קטנות הנמצאות בעד הבדיקה

שאלה:

לפעמים אני מוצאת בעד הבדיקה כמין נקודות קטנות, שצריך מאמץ רב בכדי להבחין בהם, והן ניראות לי אדומות, האם זה אומר שהבדיקה יצאה טמאה?

תשובה:

מה שמצוי לפעמים בעד הבדיקה, שיש נקודות קטנות מאוד שאין נראים לעין אלא לאחר התבוננות היטב, אין העד נחשב בדוק לגבי נקודות אלו, ולכן אין האשה נטמאת בכך [כמבואר בהלכות כתמים בש"ע סימן קצ סעיף לו]. והבדים הנמכרים כיום לצורך בדיקות הנשים, בדר"כ נקיים גם מנקודות קטנות כאלו שעוברים כיבוס סטרילי במפעל המייצר, וממילא נטמאת האשה גם מחמת אותן נקודות.

אלא שצריך לוודא היטב שאותן נקודות באמת דם הן, שהרבה פעמים מצוי שנתפסים סיבים אדומים בעד הבדיקה, ובעין רגילה ממרחק סביר ניראים ממש כדם [ולכן ישתמש בזכוכית מגדלת לברר הדבר].

מקורות והרחבה:

כתב בשו"ת זית רענן (ח"א הל' נדה אות א דף פ רע"א מהדו"ח עמ' שנב), דאפילו בדקה עצמה בחו"ס [דהוי חשש הרגשה דאורייתא], מ"מ אם לא עיינה היטב בעד הבדיקה טרם שבדקה, נחשב כעד שאינו בדוק דתלינן עד כגריס. ובפרט בטיפות קטנות שאין ניראין אלא לאחר עיון היטב[1]. הו"ד בטהרת הבית (עמ' לג, מהדו"ח עמ' לו).

והוסיף מש"כ בשיעורי שבט הלוי (עמ' י) שאומרים בשם החזון איש, שאותם נקודות קטנות מאוד שנמצאות לפעמים בבדיקה, אין הבדים נחשבים בדוקים לגבי נקודות כאלו, דאפשר שלא שמו לב לזה, ותעשה שאלת חכם.

אמנם ציין למש"כ בסימן קצ (סל"ג אות ב), שם חזר על הדברים בשם החזו"א, והוסיף, שהבדים המיוחדים שנמכרים לצורך בדיקה בדר"כ נקיים מנקודות אלו וחשיבי עד הבדוק[2]. וכ"כ בשו"ת אמרי טהרה (עובדיה, ח"א ס"ס ה).

ובשו"ת ושב ורפא (אייפרס, ח"ג סימן קכט) כתב, שגם בנקודות קטנות מאוד הנמצאות בבדים הנמכרים בחבילות המוכנים לבדיקה, הוא מחלוקת בין הגר"מ שטרנבוך שמחמיר בזה, דאפשר שהרגישה ולאו אדעתה, לבין הגר"מ ברנדסדורפר [מח"ס קנה בשם] שהיקל, ע"ש.

סיבים אדומים על בד הבדיקה

ומה שכתבנו גבי סיבים אדומים, הוא מהנסיון, והם באים מהאויר, או מלבישת בגד תחתון בצבע אדום וגווניו, שמשתחררים ממנו סיבים אדומים ונדבקים בשפתי בית הערוה, ובהיכנס העד בדיקה פנימה, יכנסו יחד איתו ויצאו יחד איתו, ובמבט חטוף בזכוכית מגדלת כבר מזהים אותם. והרבה פעמים האשה השואלת לא זיהתה שהוא סיב, וכמעט בטוחה שנפסלה לה הבדיקה, והרב הבקי יותר בזה, מוצא זאת ביתר קלות. וכ"כ בשו"ת דברי יציב[3] (ח"ג סימן פו אות יד).

הרב שי הלל

ראש כולל ורב קהילת אהבת ישראל, פ"ת

מח"ס שירת שי הלכות טהרה

רב מחתן, סופר ומגיה, מוהל ומדריך חתנים

[1] וזת"ד, דאפילו בדקה עצמה בחו"ס, אפ"ה היה לו לשאול אם עיינה היטב טרם שבדקה את עצמה ולא נמצאו טיפות קטנות הללו בעד, אז היא טמאה כדבריו. אבל כל זמן שנוכל לתלות שהיה קודם, הוי כעד שאינו בדוק לה, דאפילו בעד בינוני תלינן במאכולת עד כגריס כמבואר בנדה יד ע"ב. ולא עוד אלא דנידו"ד לגבי טיפות קטנות כאלה שאין ניראין אלא לאחר עיון היטב, הוי כעד שחזקתו מלוכלך כמבואר בש"ע סימן קצ סל"ו. עכ"ד.

[2] אלא שבמהדורא קמא (שנת תשמ"ו) ליתא, והיא המהדורה שהיתה לפני רבינו מרן בעל טהרת הבית זצ"ל, כמובא בגליונות וציונים בטהרת הבית (עמ' לו הערה 37).

[3] וזת"ד, והנה שכיח טובא שבאים לשאול דהוי כעין חוטין דקים למאוד מאוד, ויש לתלות שזה מהכיבוס שנסתבך או נתחב איזה חוט מבגד אדום שהיה קודם במי הכיבוס, או אף משעת הטויה שחוט דק כ"כ לא נרגש, ומעשים בכל יום שמוצאים חוטים כאלו בחלוקים לבנים לאחר הכיבוס, ולפענ"ד לית דחש להא. עכ"ד.