הנחיות לתשעה באב שחל ביום ראשון

(תשפ"ה – 2025)

הנחיות ליום שישי ערב שבת:

לכבוד שבת ניתן לקצוץ ציפורניים, ולשטוף את הבית. ניתן לטעום (אף לבני אשכנז) טיב מאכל בשרי לצורך שבת, אך אין לבלוע.

רחיצה בערב שבת – לבני עדות המזרח ניתן להתקלח רגיל. אף לבני אשכנז, בגין החום הכבד השורר בימים אלו ניתן להתקלח, אך יש לצמצם את הנאת הרחצה ולהשתמש במים פושרים, ולהתקלח בשלבים (אבר אבר) ולא בבת אחת.

הנחיות לשבת קודש (חזון):

מותר ללבוש כל בגדי השבת כפי הרגילות בכל שבתות השנה. מותר לצרוך בשבת תכשירים להקלת הצום כמו 'קלי צום'; 'צום קל' וכדו', ומה טוב אם הם יהיו מעורבים בתוך מאכל או משקה מערב שבת.

קדושת השבת גבוה מעל לכל זמן ומועד, ולפיכך מותר לענג את השבת בתבשילי בשר ובשתיית יין ובאכילת תפנוקים ומעדנים, אף בסעודה שלישית המשמשת מעין "סעודה המפסקת". כמו כן, מצווה לזמר שירי שבת כנהוג בבתי ישראל.

סעודה שלישית:

חובה לסיים את אכילה בסעודה שלישית לפני שקיעת השמש (בירושלים 19:39). לאחר שקיעת השמש אסור לאכול מאומה.

צאת שבת:

לאחר צאת השבת (בירושלים: 20:14) יש לומר (גברים ונשים): "ברוך המבדיל בין קודש לחול". ומיד יש לחלוץ ולהסיר את מנעלי ובגדי השבת וללבוש בגדי יום חול. לאחר מכן הולכים לתפילת ערבית ואמירת קינות על חורבן המקדש וירושלים ולשמיעת מגילת איכה.

במוצאי שבת יש לברך (גברים ונשים) על נר ברכת 'בורא מאורי האש' על הנר, אך אין מברכים על כוס ובשמים (ההבדלה על כוס תתבצע בצאת הצום).

לאחר צאת השבת מעיקר הדין מותר לנקות את כלי סעודת השבת, אך לכתחילה מוטב להצניעם ולנקותם רק בצאת הצום, או לכל הפחות לנקותם לאחר חצות היום.

תשעה באב (ליל ויום ראשון – 3.8):

יום זה נתקן לאות אבלות על חורבן המקדש וירושלים (לפני 1957 שנה), וכיום אבל לאומי על האסונות שפקדו את העם היהודי בכל שרשרת ההיסטוריה. ביום זה מתפללים לגאולה השלמה, ובו עלינו לערוך תשובה ותיקון למנהגים שאינם טובים.

חכמי ישראל קבעו כי ביום זה חלים חמשת עינויים הנוהגים ביום הכיפורים, החלים על כל בן ובת ישראל משהגיעו לחיוב מצוות. והם:

1. איסור אכילה ושתיה.
2. איסור רחצה במים.
3. איסור סיכת הגוף בשמן או בתכשיר מהנה.
4. איסור נעילת נעל העשויה מעור.
5. איסור קיום יחסי אישות.

הפטורים מהצום:

חולה:

אדם החולה – וכגון שמחלתו מפילה אותו למשכב, או שמכאיבה לכל גופו או שגורמת לחום, אף שאין בה סכנה לחייו, פטור מהצום (שולחן ערוך, תקנד, ו; ערוך השולחן, ז; כף החיים, תקנד, לג).

חולה שגרתי הסובל ממחלה פנימית, כגון: לב, כליות, מעיים, זיהום, נשימה, מוח, חוסר דם, סכרת וכדו', יש לפנות לרופא מטפל לקבלת חוות דעות אודות הצום באופן אינדיבידואלי ביחס למצבו, ובמקביל לפנות לרב.

מעוברות ומניקות:

מעיקר הדין נשים מעוברות או מניקות חייבות לצום. עליהן להתארגן לפני הצום בצורה מקסימלית, למלא את הגוף בנוזלים ובסוכרים.

לפיכך עליהן להתחיל לצום כרגיל, ובזמן הצום עליה לשהות כל הזמן במנוחה ללא מאמץ תחת מיזוג אויר נוח. מוטל על הבעל ובני הבית לסייע לכל מה שהיא ובני הבית צריכים.

אשה מעוברת – במידה ולצום יהיה השפעה קיצונית, כגון חולשה כללית יותר מהרגילות, צירים, סחרחורת, דופק מהיר, שינוי משמעותי בלחץ דם, הקאה, בחילה קשה, כאבי ראש קיצוני, אזי:

יש לשבור את הצום לשתות שתייה מזינה, ולאכול במידת הצורך (הליכות שלמה, בין המצרים, עמ' תנ-א; קיצור שולחן ערוך חזון עובדיה, תעניות, עמ' שע).

מעוברת בסיכון, או בעלת היסטוריית הפלות, או שהרתה מהפריה חוץ גופית, יש להיוועץ עם הרופא ורב באופן פרטני.

הריון בסיכון – אשה הרה, שעברה הפלות, או שהיא סובלת מדימום או התכווצויות במהלך ההיריון, וכן כל אשה הרה הנמצאת ב"הריון בסיכון" – יש לקבל הנחייה פרטנית מהרופא המטפל, האם ראשית לצום.

כמו כן, אשה בטיפולי פוריות, יש להתייעץ עם רופא באופן פרטני.

אשה מניקה – במידה ולצום יהיה השפעה קיצונית, כגון חולשה גדולה מהרגיל, או חשש שהחלב יתמעט או חלילה יפסק, והתינוק זקוק לחלב, אזי מותר לשתות ולאכול במידת הצורך (שם).

חיילים וכוחות הביטחון:

יש להתייעץ עם רב היחידה. במידה ואין, חייל המשמש בתפקיד חיוני למלחמה, או שתחת תפקידו יש חשש נפשות כל שהוא, והוא לא יוכל לבצעו היטב בצום, פטור.

במידת האפשר, ניתן להתחיל לצום, ומעת ההרגשה של חוסר מסוגלות לתפקד, מותר לאכול ולשתות.

נטילת תרופות וגלולות:

מי שנצרך ליטול תרופה או גלולה, במידת האפשר יטול ללא מים. במידת הצורך ניתן לבלוע עם כמות מזערית של מים, וטוב למהול את המים בתמצית מרה (תה/ מעט מלח), להמעיט את הנאת השתייה.

הבדלה לפטורים מהצום:

הפטורים מהצום (איש או אשה) וזקוקים לאכול, עליהם לערוך הבדלה על הכוס לפני אכילתם (ללא נר וללא בשמים). את ההבדלה ניתן לערוך על יין או מיץ ענבים או משקה כקפה ומיץ תפוזים טבעי וכדו'. הנצרך לשתות נוזלים ללא אכילה, אינו צריך להבדיל לפני שתייתו.

ילדים קטנים עד גיל מצוות (בנים 13/ בנות 12) פטורים מהצום, והמנהג שאינם צריכים להבדיל לפני אכילתם, ויש הסבורים שיבדילו לעצמם (הגר"ע יוסף זצ"ל).

רחצה:

אסור לרחוץ אף מקצת מהגוף לשם התרעננות. מאידך שטיפת לכלוך מותרת; נטילת ידיים נעשית בצמצום עד מקום חיבור באצבעות לכף היד.

כמו כן, יש להימנע משטיפת הפה וצחצוח שיניים, במקום צער גדול ניתן להקל בהטיית ראש כלפי מטה למנוע אפשרות של בליעת במים.

סיכה:

אין להשתמש במשחות עור או איפור; משחה נגד יובש מותרת, וכן מותר להשתמש בתכשיר אל-ריח (דיאודורנט).

נעילת נעלי עור:

אסור לנעול נעלים העשויות מעור. יש לנעול נעלים מבד או גומי, כמו קרוקס או סנדלי שורש למרות שהם נוחים.

חיילים בפעילת מבצעית בשטח, מותרים ללבוש נעלי חי"ר. חייל במפקדה/ חמ"ל, לא.

 תשמיש המיטה:

יש לבני הזוג לפרוש מקיום יחסי אישות, כמו בימי נידה עד צאת הצום.

לבני אשכנז יש להימנע בליל התענית אך ממגע של חיבה. בני עדות המזרח המחמירים בכך, תבוא עליהם הברכה.

מלבד זאת תקנו חכמים מנהגי אבלות נוספים:

ישיבה על הארץ:

עד חצות היום (12:45) אין לשבת על מושב רגיל, אלא על דרגש נמוך.

בנסיעה ברכב ניתן לשבת כרגיל. כמו כן זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל.

עבודה:

אין לעבוד בתשעה באב, והעובד אינו רואה ברכה מעשיו.

לימוד תורה:

אין ללמוד תורה אשר בכוחה לשמח את האדם. מאידך, אין לשבת בטל.

אלא יש להתעסק בקריאה ולמידה על תולדות ישראל; גלות ונחמה; היסטוריה של השואה וגלות ישראל.

שאילת שלום:

יש להימנע משיחת רעים, ויש להשיב לפותח בשיחה בשפה רפה.

תפילה ומגילת איכה:

בתפילות ערבית ושחרית, מתפללים בקול נמוך כאבלים, וקוראים בציבור "מגילת איכה" המיוחסת לקינות הנביא ירמיה על חורבן ירושלים.

נשים אינן מחויבות להשתתף בשמיעת המגילה, אך טוב שיקראו בביתן.

ישנם מנהגים שונים בעדות ישראל בעטיפת טלית ותפילין. יש הנוהגים בשחרית כמדי יום, ויש במנחה.

בתפילה עמידה (18) מוסיפים קטע מיוחד ליום זה 'נחם' בברכת 'ולירושלים עירך', אף חולה שאינו צם עליו לאומרה.

צאת הצום:

בצאת הצום (ירושלים – 20:02) מבדילים על כוס יין או מיץ ענבים. אומרים ברכת 'הגפן' וברכת 'המבדיל בין קודש לחול', ללא בשמים וללא נר.

מנהג בני אשכנז להימנע מאכילת בשר ושתיית יין תספורת וכיבוס עד שעת חצות היום שלמחרת.

"יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלקינוּ וֵאלקי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות".

בברכה

איתיאל כ"ץ

פוסק הלכה מטעם בית ההוראה