בס"ד

הנהגות תורניות לשעת מלחמה:

שמירת הגוף והנפש:

תורת ישראל מעניקה חשיבות רבה לחיי האדם, יותר מכל מצוות התורה. לפיכך נפסק להלכה כי "פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה", זולת שלוש עבירות החמורות (ראה: יומא, פד-פה; רמב"ם, שבת, ב, ג; שולחן ערוך, שכח, יד; תריח, ט).

לאור זאת, חובה ליישם את הנחיות פיקוד העורף, שהוכחו כמצילות חיים.

חוסן נפשי – יהודי:

בעתות מתח ישנה נטייה טבעית להיכנס ללחץ ולפאניקה, דבר שעלול לגרום לתוצאות שליליות בזמן הקרוב או הרחוק, ובפרט אצל ילדים או מבוגרים.

כמידת היכולת יש לנהוג באיפוק ולנהל את הסיטואציה מתוך תבונה, ולא להישאב לתוכה ללא מחשבה מושכלת.

היהודי המאמין בהנהגת ה', יודע היטב כי המציאות כולה מנוהלת על ידי בורא עולם, המשגיח על כל נברא, ומנהיג את הבריאה בחסד וברחמים.

מצוות ביטחון במלחמה:

על הפסוקים בספר דברים (כ', א'): "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם" (ז, יז); "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

כתב רבנו יונה בספרו שערי תשובה (ג, ק, לא-לב): "הוזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר 'אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ…' (תהילים פה, י), וכן כתוב 'מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת' (ישעיה, נא, יב)".

הביטחון כשמירה:

הביטחון בה', משמש ככח סגולי להגנה. על הפסוק בנביא ישעיהו (כו, ד) "'בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים", מובא בתלמוד במסכת מנחות (כט, ב): "כל התולה ביטחונו בהקב"ה, הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא'".

תפילה:

ישועת ה' קרובה, לכל מי שמתפלל באמת, ככתוב בספר תהילים (קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".

מרן החפץ חיים כותב (ליקוטי אמרים, י): "כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצולים מהם, הן מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לוּ התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בוודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם".

תפילת הלב:

החפץ חיים (שם) מבהיר: "ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה שלוש פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו, מעומקא דליבא.

כי השלוש תפילות הן אצלו כבר שגורות בפיו ואינו נותן לב להם כל כך, מה שאין כן אם יתבונן כל אדם בינו לבין עצמו, ויעשה חשבון הנפש על מצבו ומעמדו, גודל עניותו וטרדותיו הרבות, ואזי ישפוך לבו כמים נגד ה' יתברך, והתפילה תצא אז בכוונה עמוקה ובלב נשבר וברוח נמוכה, תפילה כזו בוודאי לא תשוב ריקם".

לימוד וקיום התורה:

על הפסוק בתהילים (קכב, ב): "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים", מובא בתלמוד במסכת מכות (י, א): "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שעוסקים בתורה."

כמו כן, שמירת מצוות התורה בכוחם לשמור על האדם, כפי שכתוב בספר קהלת (ח, ה): "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע".

המקור לכך מפורש בפרשת בחוקתי (ויקרא כו ג-יג) ככתוב: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם… וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב …וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת".

ה' אחד – אין עוד מלבדו:

הרא"ש (פסקים, ברכות, א, ו) כתב: "אמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע מזיקין בדלין הימנו".

משמעותה של קריאת שמע, הינה הקריאה שה' אחד ואין בלתו, ועל כך כתב בספר נפש החיים (ג, יב):

"…ובאמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו, ולא יעשו בו רושם כלל, כשהאדם מקבל בליבו לאמר 'הלא ה' הוא האלוקים האמיתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם, וכל העולמות כלל, והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו'".

"ומבטל בליבו ביטול גמור, ואינו משגיח כלל על שום כוח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא , כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם, שלא יוכלו לפעול לא שום דבר כלל".

אמירת תהילים:

חכמים הפליגו במעלת אמירת תהילים בכל עת, וכך כתב השל"ה (שני לוחות הברית, תמיד, דרך חיים) "האומר תהילים הרי הוא כמתפלל, והוא גם כן כעוסק בתורה".

החיד"א בספרו מדבר קדמות (מערכת ת, כח) מצטט את דברי רבנו אפרים על התורה "כל האומר תהילים בכל יום כאילו קיים כל התורה כולה".

במדרש תהילים (א, ח) מובא שדוד המלך התפלל שכל מי שקורא והוגה בספר תהילים, נוטל שכר כלימוד בהלכות נגעים ואוהלות.

בשם החזון איש הובא, כי מזמור צא בתהילים ("יֹשֵׁב בְּסֵתֶר"), מסוגל לשמירה בזמני פורענות.

פיטום הקטורת:

בספר הזוהר (ב, ריב, ב) מופיע כי אמירת 'פיטום הקטורת', מסוגלת ביותר להציל את האדם מפורענויות וגזירות קשות.

עבודת המידות:

בתלמוד במסכת ראש השנה (יז, א) נאמר: "אמר רב הונא, כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו".

במדרש תהילים (מזמור יח) מובא: "הקב"ה נוהג מידה כנגד מידה – מי שמרחם על אחרים, מרחמים עליו משמים."

עדויות על כוחה של עבודת המידות:

– מסופר בגמרא (ב"מ, פה, א)  על רבי יהודה הנשיא (מחבר המשנה), שפעם אחת בא לפניו עגל שהיה עומד לשחיטה. העגל ברח מן השחיטה, ובא ושם את ראשו בין ברכיו של רבי יהודה הנשיא, והיה בוכה.

אמר לו רבי יהודה הנשיא: "לך לשחיטה! כי לכך נוצרת".

אמרו בבית דין של מעלה: "הואיל והוא אינו מרחם – גם אנו לא נרחם עליו, ונביא עליו ייסורים". ואכן רבי יהודה הנשיא קיבל ייסורים נוראים כפי המתואר בגמרא.

וכיצד נסתלקו ממנו הייסורים? פעם אחת, שפחתו של רבי יהודה הנשיא הייתה מנקה את הבית. היו שם בני חולדה, והשפחה אספה אותם כדי לזורקם מהבית. פנה אליה רבי יהודה הנשיא בבקשה: "הניחי אותם, כיון שכתוב ורחמיו על כל מעשיו".

מיד אמרו בשמיים: "כיון שהוא מרחם – גם אנו נרחם עליו", וסילקו ממנו את הייסורין. אם כך העונש והשכר למרחם על בעלי חיים, ק"ו למרחם על בני האדם.

– סיפור נוסף מובא בגמרא (שם) של רב הונא שחלה, ובא רב פפא לבקרו, והנה הוא רואה שרב הונא חולה אנוש ונוטה למות.

חשב רב פפא שקיצו של רב הונא קרב ובא, ולכן בקש שיכינו לרב הונא תכריכים וצרכי קבורה. והנה התחולל מהפך, ורב הונא קם מחוליו.

התבייש רב פפא לראות את פניו של רב הונא. לאחר זמן שאל רב פפא את רב הונא: "מה היה איתך באותו הזמן שהיית חולה?". השיב לו רב הונא: "באמת נקנסה עלי מיתה, אבל אמר הקב"ה למלאכים: הואיל ורב הונא מעביר על מדותיו, לכן אל תדקדקו איתו, ותשאירו אותו בחיים".

הודאה על חסדי ה':

בספר תהילים (קז, מג) מופיע: "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'". משמעות הפסוק היא, כי אין די בשמחה עם חסדי שמים בהצלחת משימות לוחמי ישראל כשידם על העליונה, אלא יש לתת את הדעת להעמיק ולהתבונן בחסדי ה', כדי להכיר בגדולתם.

סיום:

מי יתן ונזכה להכיר בחסדי ה' יתברך, ולדבוק בה' ובתורתו, ונזכה לחזות בגאולת עולם, יחד עם שובם של כל החטופים והחיילים בריאים ושלמים בקרוב.

הרה"ג איתיאל כ"ץ משיב הלכה מטעם בית ההוראה