שאלה: האם מותר לבדוק לאור פנס.

תשובה: לכתחילה יבדוק לאור הנר אולם בשעת צורך יכול לבדוק באור פנס ולא יהיה לד אלא פנס רגיל.

הרחבה:

איתא בגמ' (פסחים ז:-ח.) תנו רבנן אין בודקין וכו' ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר, וכו' ואבוקה לא והטעם אמר רב נחמן בר יצחק זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין, רב זביד אמר זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו [ואדם האוחזו לפניו הוא בודק, הלכך אין יפה לבדיקה], רב פפא אמר האי בעית [מתיירא שלא יבעיר את הבית, ואין לבו על הבדיקה יפה] והאי לא בעית, רבינא אמר האי משך נהורא [אור הנר נמשך ומאריך במקומו, ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד] והאי מיקטף איקטופי [נפסק וקופץ תמיד].

נמצא שבגמ' מבו' ד' טעמים למה לא מדליקים באבוקה א. לא נכנס לחורין וסדקין. ב. מתיירא שלא יבעיר הבית. ג. אורו הולך לאחריו ולא לפניו. ד. האור נפסק וקופץ תמיד.

והרי"ף העתיק הגמ' ולא כתב הטעמים וכן הוא ברמב"ם (פ"ב ה"ד).

והרא"ש (סי' יא') כתב הטעם מפני שאין נכנס לחורין ולסדקין וגם שחושש שהבית ישרף. וכ"כ הטור.

והסמ"ג (קיז:) והסמ"ק (סי' צח) כתבו דברי ר"פ שמתיירא שלא ידלק ביתו.

וכתב הב"ח דמשמע מדעתם של הסמ"ג והסמ"ק שזה הטעם עיקרי אולם הרא"ש שהעתיק ב' הטעמים לומר שאפי' באופן שאינו יראה לבדוק מ"מ מחמת חורין וסדקין לא מהני.

ובהגה"מ (פ"ב ה"ד) העתיק כל טעמי הגמ' וכתב הב"ח שלטעם שהאור נמשך לאחור או שקופץ האור תמיד בדיעבד עלה בדיקה משא"כ לשאר הטעמים.

והנה בשו"ע סתם כדברי הרי"ף והרמב"ם שאין בודקין לאור האבוקה ולא כתב הטעם.

והט"ז (סק"ג) כתב להוכיח שבדיעבד עלה בדיקה אם בדק באבוקה שהרי הטור חילק דין חמה ולבנה מדין אבוקה ואח"כ כתב וע"כ נוהגין שאין בודקין בנר של חלב וכו' ש"מ דדמו אהדדי שבדיעבד מהני, ונר עדיף מפני שהוא יפה לבדיקה וכן דעת המועד לכל חי (סי' ד אות א) שכתב שחשש"א [חלב שמן שומן אבוקה] בעלמא דהיינו דיעבד מהני.

אולם המג"א (סק"ה) כתב שאפי' בדיעבד לא יצא והעתיק כל טעמי הגמ' וכן דעת החוק יעקב (סק"ה) וכן הוא בב"ח וכן דעת הפ"ח והמשנ"ב (סק"י). וכן הלכה אך לא יברך דסב"ל וכ"פ בחזו"ע (עמ' לח).

מהו אבוקה

כתב המהרי"ל (הל' בדיקת חמץ סי' ו) בשם האגודה (פ"י סי' עט) שאם הנר נעשה קליעות דינו כאבוקה. והעתיקו הרמ"א כאן רק שכתב שאם הוא ב' נרות אפי' קלועים דינם כאבוקה.

וכתב המג"א (סק"ו) להסביר דה"ק פשיטא אם דיבקן יחד ולא קלען דהוי אבוקה אלא אפי' אם קלען סד"א דהוי נר אחד קמ"ל. ומהסבר הפמ"ג (א"א ו) משמע אפי' דיבקן ע"י שחיברן ביד.

ונר שעושים לו ב' פתילות לא מחוברות חשיב אבוקה כמבו' בפמ"ג אולם אם קלועות הפתילות בלבד הוי נר א'.

וכתב הבכור שור (סי' יא סק"ח) דדוקא שהשלהבת נוגעת חשיב אבוקה משא"כ הפתילות נוגעות וכ"כ בחזו"ע (עמ' לח).

בדיקת לאור פנס

הנה במבט ראשון כיון שבאור פנס (שלא לד) האור נמשך בצורה של להבה גדולה ומחוברת בעיגול דמי למש"כ הרמ"א גבי נרות קלועים דהוי אבוקה וא"א לבדוק. וכן משמע מהציץ אליעזר (ח"א סי' כ ספי"א) דהסתפק אי שרי להדליק מחמת כן בזה נרות שבת.

אולם יש להקשות דאי הכי הרי הטעמים שלא מדליקים באבוקה זה א. שלא נכנס לחורין וסדקין. ב. שמא ישרף הבית. ג. האור הולך לאחור. ד. האור קופץ. וא"כ כל הני טעמים לא שייך בפנס כלל. ואף שאם היה מגולה היה אולי יכול לשרוף מ"מ כיום שהכל מצופה אין חשש.

א"כ בבדיקת חמץ אין לחוש כלל.

אולם לפי דברי התבואות שור שכתב שאבוקה זה שהלהבות נוגעות זה בזה אבל אם הפתילות נוגעות לא חשיב אבוקה אלא נר אחד א"כ ה"ה הכא וא"כ דמי להכי.

עוד יש לדון ע"פ דברי המג"א (סק"ד) שכתב שאם יש זכוכית באכסדרה אפי' שיש אור ישיר צריך לבדוק לאור הנר [עיין תלג סעי' א] וא"כ ה"ה הכא, אולם לפי מש"כ המהרש"ם שכיום בזכוכיות של ימינו גם המג"א מודה ולכן ה"ה שיהיה מותר.

ועיין ביבי"א (ח"ד סי' מ) שהאריך בנושא וכתב שבמקום הצורך שקשה להשיג נר שעווה אפשר לבדוק ע"י פנס כיס או נר חשמלי, אך היכא דאפשר טוב לחוש לפשט המג"א והפוס' שהזכוכית מפסקת.

ובאורל"צ (ח"ג פ"ז ה"ח) כתב שכיון שבגמ' למדו שצריך להדליק מנר דוקא בפסוק א"כ אולי פנס לא בגדר נר ואפשר דבעי' פתילה ממש משא"כ סליל של חשמל לכן לא התיר לכתחי' רק אם אין לו במה לבדוק.