שאלה: אני מורה מלמדת בכיתה בנות, ולפעמים אני שמה לב שהם מניחות סידורים או שאר ספרי קודש כמו נביא וספר תהילים על חומשים, האם אני צריכה להעיר להם להוריד את הסדור או ספר התהלים מעל החומש?
תשובה: אין צריך להעיר להם על כך כי לדעת חלק גדול מהפוסקים אין בזה שום חשש בהנחת סדור או נביא על חומש המודפסים כיום.
מקורות: בשולחן ערוך הלכות ספר תורה (סימן רפב סעיף יט), כתב שמותר להניח ספר תורה על ס"ת, ומניחים חומשים ע"ג נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים, ולא חומשים על גבי ס"ת.. ומקור דין זה מהגמרא במסכת מגילה (כז.).
ולפ"ז יוצא שיש איסור להניח סדור או נביא על חומש אלא שבספר ערוך השולחן שם (סעיף כב) לא כתב כן שכתב שדבר שקדושתו קלה אין להניח על דבר שקדושתו חמורה ולהיפך מותר וכן בקדושה שוה מותר להניח זה על זה דאל"כ איפא נמצא מקום להניח כולם ולכן מותר להניח ס"ת על ס"ת וכל כיוצא בזה ומניחין חומשים על נביאים דקדושת חומשים גדולה מנביאים.
אך יראה לי דזהו בחומשים הכתובים בקלף לשם קדושת ס"ת אלא שנחלק לחמשה חומשים ואין בו קדושת ס"ת לגמרי לעניין לקרות בו בציבור ואף שהקדושה אחת היא מ"מ משום כבוד ציבור אין לקרות בחומשין, אבל כשלא נכתבו לשם קדושת ס"ת, "וכ"ש כשכתובין על נייר, וקל וחומר בחומשין הנדפסין קדושתן שוה עם נביאים ועם כל כתבי הקודש". וסייג מצאתי לדבריי ממקור הדין במגילה [כ"ז א] דפירש"י שם וז"ל חומשין ס"ת שאין בו אלא חומש אחד עכ"ל וגם הר"ן כתב שם וז"ל מניחין וכו' כל חומש בפ"ע עשוי כתקון ס"ת עכ"ל ועוד ראיה מדברי רבינו הרמ"א בסי' רפ"ג כמו שנבאר שם.
ושם בסי' רפג כתב השו"ע סעיף א מותר לדבק תורה, נביאים וכתובים בכרך אחד, ומניח בין כל חומש וחומש ד' שיטין, ובין כל נביא ונביא ג', וכן בין כל נביא ונביא של תרי עשר, ואין קדושתם כקדושת ספר תורה, אלא כחומש בעלמא.
וכתב על זה הרמ"א שכל זה בחומשים העשויים בגליון כס"ת, אבל בשלנו שהם נכרכים, אין חילוק בין חומש לנביא. ובאר כוונת הרמ"א בערוך השלחן שם (סעיף ו) כלומר דוודאי כל ספרי קדש הם קדושים אך זהו קדושה כללית אבל בפרטי הקדושות זה למעלה מזה וס"ת למעלה מכולם זהו כשנכתבו לשם קדושת ס"ת על הקלף כדין, "אבל סתם ספרים כשלנו וכ"ש בספרים הנדפסים אין בהם פרטי קדושות אלא כולם קדושתם שוה וגם לעניין הנחה זה על זה אין בהם מעלה זה על זה" וכמ"ש בסוף סי' הקודם ואין חילוק בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ דכולם קדושים ומניחים זה על זה.
אלא שראיתי שיש מוכיחים מדברי הדרישה (סי' רפב ס"ק ה) שפשוט לו שגם בספרים שלנו יש איסור להניח סדור על חומש. וכן ראיתי שכותבים בשם הגר"ח קנייבסקי שהמנהג להחמיר דלא כדברי ערוך השלחן.
אך בשו"ת עולת יצחק (ב רטז) דן בארוכה והעלה להקל כדברי ערוך השלחן להניח ספרי ראשונים על משנה וגמרא וספרי אחרונים על ראשונים וכיו"ב, שכתב להניח ספרי גאונים וראשונים על משנה וגמרא וכל כיו"ב מותר דזה ודאי מוכח מהשו"ע ושאר כל הפוסקים שאינם ככלל האיסור, ואפילו בזמן התלמוד לא מצינו שחילקו לעניין זה בין משנה לתוספתא ומכילתא וספרא וספרי, וכן המדרשים איזה למעלה ואיזה למטה וגם הסברא מחייכת כן, דאי לא תימא הכי אין לדבר סוף. ובתשובה ה שלפניה (ב רטו) כתב ש ודאי כל ספרי קדש הם קדושים אך זהו קדושה כללית אכל כפרטי הקדושות זה למעלה מזה וס"ת למעלה מכולם זהו כשנכתבו לשם קדושת ס"ת על הקלף כדין, אבל סתם ספרים כשלנו וכ"ש בספרים הנדפסים אין בהם פרטי קדושות אלא כולם קדושתם שווה, "וגם לעניין הנחה זע"ז אין בהם מעלה זע"ז. ע"כ.
ומרן זיע"א שו"ת יחוה דעת ח"ה (סימן כ"ו) כתב שבודאי שיש להעדיף לקרוא ההפטרה מתוך ספר הפטרות שבכתב יד. (ועיין בשבולי הלקט סימן ל"א). ועוד שרוב הדפוסים שלנו בזמן הזה הם על ידי מכונות אוטומטיות המופעלות על ידי חשמל, והם יותר גרועים מבחינת הקדושה מהדפוסים הקודמים שהיו עושים הכל בידים. וכן ראיתי בשו"ת שבט הלוי (חלק יורה דעה סימן קמ"ג) שכתב, שאפילו להט"ז וסיעתו שסוברים שדין הדפוס ככתיבה ממש, זהו דוקא בדפוסים של הדורות הקודמים שהיו מדפיסים במו ידיהם, מה שאין כן בדפוס שלנו שהוא אוטומטי על ידי חשמל, שבודאי אינו נחשב כדין כתיבה בידים. ע"ש. וספרי צילום עוד יותר גרועים מבחינה זו מאשר ספרי דפוס ממש. וכמו שכתב בשו"ת מהרש"ם חלק ג' (סימן שנ"ז). ועיין עוד בשו"ת משפטי עוזיאל (חלק יורה דעה מהדורא תניינא סימן ע"ח). לפיכך בודאי שמצוה להדר לקרוא ההפטרה מתוך ספר כתב יד ואפילו אם הוא רק ליקוט של ההפטרות לכל שבתות השנה, ואינו ספר נביא שלם. וכשאין שם ספר כזה, עדיף לקרוא ההפטרה מתוך ספר נביא שלם (אף על פי שהוא בדפוס) מאשר לקרותה מתוך חומש בדפוס, וכמו שכתב האליה רבה סימן רפ"ד. ולכן מצוה להדר לקרוא ההפטרה מתוך ספר הכתוב בכתב יד ובקדושה על קלף, ואפילו אם הוא רק ליקוט הפטרות של שבתות השנה, ואינו ספר נביא שלם. ואם אין שם ספר כזה, עדיף לקרוא ההפטרה מספר נביא שלם (בדפוס), מאשר לקרותה בחומשים הנדפסים.
ומוכח דס"ל שמעלה של חומשים המודפסים קדושתם קלה, וכן מצאתי בשו"ת מעיין אומר חלק יד (ע' רצה שאלה כ) ששאל את מרן זיע"א האם מותר לשים סידור על גבי חומש מודפס? והשיב לו שסידור וחומש המודפס קדושתם שווה, והמחמיר בכל זה תבוא עליו ברכת טוב.
