שאלה: ביום השני של ראש השנה שיוצא השנה (תשפ”ה) ביום שישי יחול יום השנה של אימי ע”ה האם מותר להדליק נר נשמה לעילוי נשמתה, אף שזה יום טוב?
תשובה: מותר להדליק ביום טוב נר נשמה לעילוי נשמת הנפטרים, ולא נחשב כנר של בטלה. ואף על פי שאין משתמשים בו, מכל מקום יש הנאה ממילא בתוספת האורה בבית. ובפרט אם מדליקו במקום שנהנים מאורו. ומהיות טוב יותר נכון להדליקו בבית הכנסת, שיש מצוה בכל נר שמדליקים בבית הכנסת. ובכלל עדיף תמיד להדליק נר שהוא לעילוי נשמה בבית הכנסת, מאשר להדליקו בבית או ליד הקבר.
מקורות: כתב הרמב”ם הלכות יום טוב (פרק א הלכה ד), כל מלאכה שחייבין עליה בשבת אם עשה אותה ביום טוב שלא לצורך אכילה לוקה חוץ מן ההוצאה מרשות לרשות וההבערה שמתוך שהותרה הוצאה ביום טוב לצורך אכילה הותרה שלא לצורך אכילה, לפיכך מותר ביום טוב להוציא קטן או ספר תורה או מפתח וכיוצא באלו מרשות לרשות. “וכן מותר להבעיר אף על פי שאינו לצורך אכילה”, ושאר מלאכות כל שיש בו צורך אכילה מותר כגון שחיטה ואפייה ולישה וכיוצא בהן, וכל שאין בהן צורך אכילה אסור כגון כתיבה ואריגה ובנין וכיוצא בהן. ע”כ.
ומלשונו של הרמב”ם מוכח שכל הדלקה שהיא לצורך מותרת ביו”ט ואף שאינה לצורך אכילה.
אלא שעדיין יש מקום לומר שאולי כוונת הרמב”ם שאף שמותר להדליק אש שלא לצורך אכילה מותר להדליק דוקא לצורך תשמיש אחר כמו למשל להנות מאורו רחיצת כלים וכיו”ב. אבל לצורך עילוי נשמה אולי שה לא נחשב כלל צורך שיהי מותר להדליק ביו”ט.
ובאמת שנחלקו בסברא זו גדולי עולם, אם מותר להדליק נר אזכרה ביום טוב, כי בשו”ת אמרי אש (חאו”ח סי’ מ) כ’ שאין להדליק נר אזכרה ביום טוב, מפני שאינו עשוי אלא לכבוד המת ולעילוי נשמה. ודמי להא למה שנפסק (סי’ תקיד ס”ה) נר של בטלה שאינו צריך לו אסור להדליקו ביום טוב, ואף למאי שהלכה היא כדעת הרא”ש שמותר להדליק נר של בית הכנסת, שונה הדין שם כמו שכתב הרא”ש משום דלשם מצוה ולשמחת יום טוב מדליקין אותו, ושרי ע”י מתוך. וא”כ בנר אזכרה דליכא משום שמחת יום טוב אולי מודה לאסור. ע”כ.
אולם בשו”ת כתב סופר (חאו”ח סי’ סה) העלה להתיר הדלקת נר אזכרה ביום טוב, ע”י שיעמידנו בחדר שאוכלים בו, והגם שאין נוהגים להשתמש לאורו, מ”מ הוא מוסיף אור בחדר ונהנה ממילא. ע”ש. וכן העלה להתיר בשו”ת מעט מים (סי’ צב). ע”ש.
וכן כתב מרן זיע”א בשו”ת יביע אומר (ח”ג חיו”ד סי’ יט) שכן פשט המנהג להתיר להדליק נרות נשמה בליל חג השבועות, והמדקדקים נזהרים להדליקן סמוך לשלחנות הלימודים, כדי לקרות לאורן.
ובפרט שנר נשמה לא גרע מנר בטלה, ובירושלמי ביצה פ”ה ה”ב) שנינו מהו להדליק נר של אבטלה חזקיה אמר אסור מתניתא פליגא על חזקיה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת בשבת אין את מבעיר אבל מבעיר את בי”ט. וכתב הרב פני משה שם נר של אבטלה פרושו נר בטילה שאינו צריך לו.
ןמוכח מהירושלמי שכל נר מותר להדליק ביום טוב אפי’ שאין צריך לו ומסיק שם ביורשלמי בשם ר’ יוחנן שלא תאסור אם אתה רואה אחד מדליק נר של בטילה ולא תישרי לכתחלה.
ומד’ הרמב”ם הנזכר מוכח שפוסק להתיר אפי’ בנר של בטלה. וכתב הרב המגיד שם, דאע”ג דמסיק בירושלמי לא תאסור ולא תשרי, לא סמך עליו רבינו, כיון שבבבלי השווה רבי יוחנן הבערה להוצאה, שמתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך. וכן פסק המאירי בס’ בית הבחירה (ביצה יב).
ובספר ים של שלמה (פ”ב דביצה סי’ לה) כתב שאין העולם נזהרים בדין נר של בטלה, ויש להם ע”מ לסמוך, כי לדברי הרמב”ם משמע דשרי. והובא במג”א (סי’ תקיד ס”ק יב). וע”ע להמאמר מרדכי (שם ס”ק יג) שכ’, שנוהגים להדליק נרות ביום בבית החתן ובמקום שיש מילה, ויש להם ע”מ שיסמוכו שהרי הרמב”ם פוסק לקולא בדין נר של בטלה. וכו’. ע”ש. ו
וע”ש ביביע אומר שכתב שעכ”פ כשיש צורך קצת כגון שמדליקים נר האזכרה בלילה, דממילא נהנים קצת מאורו, אף על פי שאין עיקר הדלקתו לשם זה, שפיר דמי להקל.
