שאלה:

נשאלתי בערב צום: נקלענו לסיטואציה שהמניין ביום הצום יהיה מורכב מכהן אחד וחמשה לויים שצמים וארבעה ישראלים נוספים שלא צמים, מי יעלה לעליה השלישית, האם ישראלי שלא צם, או הלוי שעלה שני יעלה שוב או לוי אחר ?

תשובה:

אין להעלות אדם שלא צם, וע"כ הברירה הינה רק מתוך הלוויים, ואף שנפסק שאין מעלין לוי אחר לוי שלא יאמרו שאחד מהם פגום, במקרה זה שנחשב שאין ישראלים אין לחוש לפגם (ובצום החל בשני או חמישי יתכן להקל בשחרית ולהעלות ישראל).

הרחבה ומקורות: בתעניות קורין ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים (או"ח תקס"ו ס"א). דנו הפוסקים אם צריך עשרה שמתענים לצורך קריאה זו, ובשע"ת שם הביא בשם מהר"ם בן חביב שבארבעה צומות שהם מדברי קבלה אפילו אין מתענים רק ששה או שבעה והשאר אינם מתענים מחמת שאנוסים או חולים, יכולים לקבוע ברכת עננו ולקרות ויחל, וע"ש שהסתפק לגבי ששה כי אולי רובא דמנכרי בעינן וכמו לגבי זימון (עי' סי' קצ"ז ס"ב), ויעויין בחת"ס (או"ח סי' קנ"ז) שדעתו אף אם רוב הציבור לא מתענים חייבים בקריאת התורה שזהו חובת היום, והרבה למדו בדבריו שכוונתו לכל ארבעת הצומות ולא רק תשעה באב ע"ש. ובמ"ב שם סקי"ד הביא דברי מהרב"ח, וכך פוסק אף האג"מ (או"ח ד' קי"ג) ומשמע בדבריו שמספיק רוב מתענים, כלומר ששה (ולא הזכיר כלל רובא דמנכר), וע"ע מנחת יצחק (ח"א סי' ס"ה) שהביא סברא לחלק בין זימון שצריך רובא דמנכר לבין תפלה ותענית שדי ברוב.

אמנם אין להעלות לתורה מי שאינו מתענה כנפסק בשו"ע שם ס"ו, ולפוסקים רבים (כגון הט"ז שם סק"ז) מדובר בחשש ברכה לבטלה כי לא תקנו קריאה זו אלא בשביל המתענים, וע"כ אם הכהן אינו מתענה יצא מבית הכנסת שלא יקראוהו, ואם קראוהו לא פשוט שיכול לעלות[1], עי' מ"ב שם.

וע"כ בנידון הנ"ל אין אפשרות להעלות לשלישי אחד מהישראלים שאינו מתענה, והברירה היא להעלות לוי נוסף, אך גם זה לא פשוט שהרי נפסק (או"ח קל"ה ס"ט) שאין מעלין לוי אחר לוי כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום, וא"כ היה אולי עדיף שהלוי שעלה שני יברך שוב (כפי שמברך הכהן כשאין לוי), אלא שנראה שבאופן זה אין לחשוש לפגם וכמו במקרה של עיר שכולה כהנים שפסק בסי"ב שם שקורא כהן אחר כהן שאין שם משום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים והוא הדין לעיר שכולה לויים, ונראה לענ"ד שאף בנידון דידן שיש ישראלים אך אינם מתענים ולהרבה פוסקים יש חשש ברכה לבטלה אם יעלום, ויודעים שיש סיבה שמעלים לוי אחר לוי הרי זה כדין עיר שכולה לויים, ויוכלו לעלות ללא חשש פגם.

[1] אלא אם מדובר בשחרית ביום צום שחל בשני או חמישי.