שאלה: האם גם בימינו שאין בית המקדש שייך הלכות סוטה, או שמא הלכה זו נאמרה רק שיש בית המקדש:
תשובה: גם בימים אלו שאין בית המקדש קיים ובעז”ה שיבנה בקרוב, קיים הלכות סוטה.
ואדרבה מכיוון שאין היום מים המרים לבדוק את האישה, אישה שבעלה קינא לה אין לה איך להיות מותרת, ולכן צריך אדם ליזהר מאד לא לקנות לאשתו משום אדם, כי במידה והבעל מקנא לאשתו, והאישה נסתרה עם גבר שקינא לו הבעל האישה אסורה לבעלה ואין לה איך להיות מותרת לבעלה כי אין מים שיבדקו אותה:
צורת קינוי הפשוטה היא שאדם אומר לאשתו אני לא מוכן שתכנסי עם פלוני מהעבודה לחדר לבד, ואע”פ שהדבר אסור כבר בהלכות יחוד כשהבעל מעיר לאשתו על זה באופן שמזהיר אותה לא להיכנס עם פלוני לחדר זה מוסיף איסור במידה וזה נעשה בפני עדים ואפילו בפני עד אחד.
ולכן צריך ליזהר מזה רבות מלהזהיר את אשתו ובפרט בפני רבים על דברים אלו.
ומכיוון שהלכה זו יש בה כמה פרטים גם לימינו אנו נפרט את הדינים בזה:
- מי שקינא לאשתו כלומר שאמר לה בפני שני עדים אל תסתרי עם פלוני, והלכה האישה ונסתרה עמו, שיעור שהוא כדי לצלות ביצה ולגומעה שהוא בערך חמש דקות לרוב הפוסקים, ולחלקם אפילו פחות מזה, והעידו שני עדים בפני הבעל שהאישה נסתרה או שהבעל ראה זאת, הרי שהאישה הזו אסורה על בעלה כדין סוטה, ולאיסור זה אין איך להתיר אותו בימינו אנו ולכן האישה אסורה על בעלה וצריכה גט.
- בשו”ע כתב להחמיר שגם לא יקנא אדם לאשתו אפילו בינו לבינה מכיוון שהדבר נמצא במחלוקת תנאים האם אדם מקנא לאשתו בינו לבינה ולשיטה שמקנא נמצא שהיא אסורה עליו, ולכן עדיף שלא יעשה קינוי זה גם בינו לבינה:
- אם קינא לה בפני שני עדים, ולאחר מכן אמר לו עד אחד שהוא סומך עליו כמו שני עדים שאשתו נסתרה עם אותו אדם שקינא לה צריך להחמיר להוציאה ויתן לה כתובה, מכיוון שהוא מאמין לאותו העד:
- אם רק אמר לה לא לדבר עם פלוני שחושד בו זה לא נחשב לקינוי וגם אם היא נסתרה אח”כ עם אותו פלוני אין האישה נאסרת לבעלה:
- ומכיוון שהלכות בדין זה רבות צריך אדם לדעת מה כתב השו”ע על הדין שאדם מזהיר את אשתו בזמנינו וז”ל השו”ע בהלכות אבן העזר ס’ קעח סע’ כב’:
“אין ראוי לקפוץ ולקנאה בפני עדים תחלה, ואפילו בינו לבינה לא יאמר לה אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר, אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך הישרה:
מקורות:
מה שכתבנו בסע’ א’ שדין סוטה נוהג גם בימינו אנו נמצא בשו”ע ס’ קעח סע’ א’
ומה שכתבנו בשיעור סתירה הוא בשו”ע שם סע’ ד’
מה שכתבנו בסע’ ב’ שראוי להחמיר גם שלא יקנא בינו לבינה דבר זה נלמד מהגמרא, שלאחר שהגמרא הביאה מחלוקת התנאים אם קינוי צריך להיות בפני שני עדים או בינו לבינה גם מספיק כתבה הגמרא א”ר חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תסתרי בהדי פלוני דילמא קיימ”ל כרי’ ברבי יהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיססתרא וליכא האידנא מי סוטה וכו’, והדין נ”ל פסקו השו”ע להחמיר.
ועיין שם בפת”ש (סק’ טז) שהביא דעות הפוסקים האם חומרא זו של השו”ע היא מעיקר הדין או זהירות בעלמא, ונראה שנוטה יותר לומר שהוא זהירות בעלמא, אך עכ”פ וודאי שבעינן להיזהר בזה.
גם במידה ואדם קינא לאשתו כי לא ידע את ההלכה כתב הרמ”א וכתב הרמ”א שראוי שאדם ימחל לה על הקינוי לפי שתסתר עם אותו אדם שקינא לו.
ומה שכתבנו סע’ ג’ הוא בשו”ע שם סע’ ח’ ועיין שם בנושא כלים בדין הנ”ל אך מדובר במה ענתה האישה על דברי העד.
ומה שכתבנו בסע’ ד’ בגמרא בסוטה מבואר כיצד מקנא לה אומר לה בפני שנים אל תדברי עם פלוני, ובגמרא שם דף ה: מסיקה הגמרא שא אמר לה אל תדברי עימו לא הוי קינוי וכמו כן אם אמר לה אל תתיחדי עמו ודיברה עמו לא הוי סתירה, אלא א”כ אמר לה לא להתייחד עם פלוני ונסתרה עמו אז חל עליה דין סוטה.
הרב ינון קצב
דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק
