שאלה: בשבת עורכים קידושא רבה ומחולק קוגל עם מלפפון חמוץ למתפללים האם מוטל עלי ליטול ידיים באכילת המלפפון חמוץ כדין דבר שטיבולו במשקה?

תשובה: באופן שאוכל את המלפפון חמוץ ע"י מזלג אינו צריך ליטול ידיו. באופן שאוכל את המלפפון חמוץ בידיו צריך ליטול ידיו. ולמנהג האשכנזים צריך ליטול ידיו.

אם אוכל פחות מכזית מהמלפפון חמוץ בידיו למנהג הספרדים, אינו חייב ליטל ידיו ומיהו המחמיר בזה תבוא עליו הברכה.

מקורות:

בפרק ערבי פסחים (קטו.) א"ר אלעזר כל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים.

טעם נטילת הידיים לדבר שטיבולו במשקה

ופירש רש"י צריך נטילת ידים משום משקין שהידים שניות וכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה. וכן דעת ה"ר יונה וכו'. ומיהו דעת התוספות (פסחים שם ד"ה כל שטיבולו) כתבו שאין נראה לפרש כן ונראה שהנטילה של הפירות לאו משום קדושה ונקיות כמו בלחם אלא משום שלא יטמא המשקין להיות תחלה ויהא אסור לשתותן ולפסול גופו, ולפי זה נראה דאין לברך על אותה נטילה, וכו' וכ"ש אנן שאין אנו נזהרין מלטמאות עצמנו ומלאכול אוכלין טמאין ואין אנו צריכין לאותה נטילה והמברך הרי ברכתו לבטלה.

פסק השולחן ערוך (או"ח קנח ג)

אם אוכל דבר שטיבולו באחד  משבעה משקין שסימנם:  י"ד שח"ט ד"ם  דהיינו: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים ולא נתנגב, ואפילו אין ידיו נוגעות במקום המשקה, צריך נטילה בלא ברכה. הגה: ואפי' אינו מטבל רק ראש הירק או הפרי, אפ"ה יטול  בלא ברכה (ב"י).

באוכל ע"י מזלג אם צריך נטילה

בשולחן  (קסג ב) העתיק כדברי הרמב"ם המאכיל לאחרים  א"צ נט"י; והאוכל, צריך נטילת ידים  אף על פי שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל,  וה"ה לאוכל במגריפה.

הדין באוכל סלט עגבניות חי ע"י כף וה"ה לאכול דגנים עם חלב ומאכל שדרך לאוכלו על ידי מזלג

ובמשנה ברורה סימן קנח (ס"ק כו)כתב בשם הט"ז הגר"ז ודרך החיים וחיי אדם ומגן גבורים:

"והאחרונים הסכימו דמיני תבשיל כיון שאין דרך ליגע בו ביד אלא לאכול בכף א"צ נט"י ואפילו אם נוגע בו בדרך מקרה בתוך הכף ג"כ א"צ נטילה וכן נוהגין אבל מה שדרך ליגע בו בידיו אף על פי שאוכל בכלי לא מהני".

דבר מבושל נחלקו בו הפוסקים אם בעי נטילה

מרן הבית יוסף הביא בשם המרדכי ברכות (סימן קצב) שתבשיל מחטים הוי כפירות ואין

צריך נטילת ידים וכן הוא בהלכות גדולות (ברכות פרק ו') דאי קא בעי למיכל מחמשת המינין

כגון חטין ושעורין וכוסמין כד עבידי במעשה קדרה לא בעי נטילת ידים וכתב הבית יוסף דהיינו דוקא בנגובין, ומדייקים האחרונים שדווקא באכולם נגובים אך רטובים בעי נטילת ידים (שיירי כנסת הגדולה הגהות הטור סק"ג ובשו"ת בית דוד חלק אורח חיים (סימן סז) והמטה יהודה (סק"ח וס"ק יב)  והברכי יוסף (שיורי ברכה (סק"א) והמאמר מררכי (סק"ז)

אך בשו"ת מהרי"ט (חלק א' חלק או"ח סימן עו) הביא תשובת מהר"ר אברהם בן יעיש שכתב להקל בנתבשל עם המשקה ומשום דבכהאי גוונא לא חשיב משקה שהרי נתבטל לגבי האוכל וחשיב הכל לאוכל והמהרי"ט שם הביא שכן פסק מהר"ר שלמה סאגיס אך המהרי"ט עצמו גופא מפקפק על דבריהן וכן המג"א בס"ק י הביא לדברי המהרש"ל שס"ל שדבר שנתבשל נחשב כאוכל ואינו כמשקה.

והלכה כדברי הבית יוסף שהאוכל דבר מבושל עם הרוטב צריך נטילה בכלי.

באוכל מבושל שאוכלו על יד מזלג האם צריך נטילה

בהגהות ערך לחם למהריק"ש סימן קסג כתב להקל בזה בפשיטות  ומטעם שתרי חומרי לא מחמירינן להחמיר בנטילה לדבר שטיבולו במשקה וגם במבושל וגם על ידי מזלג וכתב לחלק בין נוגע במאכל שצריך נטילה אפילו אינו נוגע במשקה שעליו לבין אוכל בכף או במזלג שאינו נוגע כלל במאכל וכן פסקו להקל המהר"א אזולאי בהגהותיו על הלבוש סימן קסג סק"א  ובשו"ת גנת ורדים חלק אורח חיים כלל א' סימן לז והמור וקציעה סימן קנח ועיין בדרישה סוף סק"א שנסתפק בזה ומצדד להקל באוכל על ידי כף

אולם בשיירי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף סק"ד) העלה להלכה שאף כשאוכל בכף צריך נטילה ושכן מוכח בשו"ת הרדב"ז חלק ד' סימן עח  ומבואר ברדב"ז שהיה לו לדבר פשוט.

כבוש כמבושל ובאכילה ע"י מזלג

בשיירי כנסת הגדולה (הגהות ביתיוסף סוף סק"ד)(וכן מבואר בעוד פוסקים) לענין אוכל תבשיל על ידי כף שצריך ליטול ידיו ושכן נהג בעצמו להקל בזה ומשום דתרי חומרי לא עבדינן וע"ש שהכבוש דינו כמבושל וממילא בהצטרפות שני הספיקות יחד דבמבושל דיש מחלוקת האם צריך ליטול ידיו ובאוכל ע"י מזלג ישנה מחלוקת נוספת האם צריך נטילה ממילא יש להקל באוכל ירק כבוש ע"י מזלג וכדומה

באוכל ירק פחות מכזית בדבר שטיבולו במשקה אם חייב נטילה

האוכל פחות מכזית בפירות היות וגוף הדין של פירות רטובים תליא במחלוקת הראשונים ותוספות וכמו כן באוכל פחות מכזית אף באוכל לחם פסק השו"ע שאינו צריך נטילה ואף שיש שהחמירו בזה מכל מקום בהצטרף שני אלו הספיקות מצצד במשנ"ב (ס"ק כ) להקל שאינו צריך נטילה.

"ומ"מ בפחות מכזית נ"ל פשוט שאין להחמיר בזה כלל דאפי' בפת הרבה אחרונים מקילין וכנ"ל במ"ב": ואמנם בהגהה אחרונה חזר בו המשנ"ב וס"ל שמדברי הטור מוכח שאף בפחות מכזית בעי נטילה, וכתב ובטלה דעתי מפני דעתו הרחבה של הטור, ואין להקל אף בפחות מכזית.

ואמנם לדעת מרן השו"ע שאין חיוב בפחות מכזית בלחם כל שכן בזה שיש להקל.

ואמנם מרן החיד"א בברכי יוסף (על או"ח סימן תעג אות ז) תמה מדברי השו"ע בדין טיבול הכרפס שהצריך נטיחה אף בפחות מכזית ובחסד לאפים (אות ז וכה"ח קנח ח)ובבא"ח (תזריע ז) ס"ל כהך קושיא של החיד"א וממילא ס"ל שיש ליטול על ירק שטיבולו במשקה אף בפחות מכזית

אך החיד"א עצמו בספרו חיים שאל (ח"ב סימן לח אות עו) יישב את הסתירה, שהיות ומעיקר הדין בליל פסח יש ליטול ידיו ולאכול כזית מדבר שטיבולו במשקה, ורק שאנו אוכלים פחות מכזית שלא להיכנס לספק ברכה אחרונה וממילא גם לא היה צריך נטילה אחר שאנו מקפידים לאכול פחות מכזית,  אך היות וכך היתה התקנה מלכתחילה בדין כזית שלם לא רצו לעוקרה והשאירו דין נטילה אף בפחות מכזית ירק בפסח, אך לעולם ביום רגיל אין חיוב נטילה.

אך מכל מקום היות ומבואר מהרבה אחרונים שיש להחמיר בזה שהעתיקו את דברי החיד"א בברכי יוסף ולא העתיקו את דבריו בחיים שאל  (ואולי לא ס"ל כתירוץ החיד"א), לכן ראוי להורות להחמיר בזה, וכן פסק בהליכות עולם (ח"א עמוד שלה) להחמיר בזה וכתב אמנם המיקל יש לו על מי לסמוך.

באוכל כבוש בפחותת מכזית אם אינו צריך נטילה

אך בכבוש  בפחות מכזית, היות וישנה מחלוקת נוספת יש להקל בזה יותר, דיש כאן שני  ספיקות  דמחד הוי פחות מכזית ונחלקו הפוסקים בזה כאמור, וכמו כן במבושל גם נחלקו הפוסקים נראה שיש להיקל בזה וכעין מה שהכריע בשירי כנסת הגדולה לגבי דבר מבושל שטיבולו במשקה שאוכלו ע"י מזלג שאין צריך נטילה משום שיש שני ספיקות בזה. וכן פסק ביבי"א (ח"ט סימן קח א פג)

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*