שאלה: אימי שוכבת במיטה חשמלית שניתן לשנות בה מצבי תנוחה ע”י שלט, כדי להאכיל את אימי יש צורך להגביהה את ראש המיטה, האם ניתן לעשות זאת בשבת שאין גויה סועדת את אימי?

תשובה: מותר לעשות זאת לצורך החולה בהיות ואשה סעודית שצריך לאכילה מוגדרת לכל הפחות כחולה שאין בו סכנה, ואם אפשר ללחוץ על השלט בשינוי כגון באצבע שמאלית עדיף.

מקורות:

מבואר בדברי מרן שו”ע (סי’ שכח סע’ יז) שחולה שאין בו סכנה דהיינו אדם שחלה עד שנפל למשכב, או שמרגיש את החולי בכל גופו, הרי הוא בגדר חולה שאין בו סכנה, ומותר לעשות לו על ידי גוי אפילו מלאכות דאורייתא לרפואתו, וכן לומר לגוי לנסוע ברכב להביא לו תרופות, ואפילו דרך רשות הרבים דאורייתא.

ואם אין שם גוי, קיימא לן דמותר לישראל לעשות בשביל חולה שאין בו סכנה איסור שְׁבֻות דרבנן ואפילו כמה איסורים (פמ”ג באשל סי’ שכ”ח ס”ק מ”ח, כה”ח ס”ק רמ”ה), והוא שיעשה אותם בשינוי דוקא (הכרעת השלחן ערוך שם בסעיף י”ז דדברי הסברא השלישית נראין. והוא דעת הרמב”ן בתורת האדם שער המיחוש (דף כ”א). גם הטור נוטה לדעתו מדהביאו באחרונה כמו שכתבו בעלי הכללים. וכן הסכימו האחרונים.

ולכן מותר לעשות לחולה שאב”ס על ידי ישראל, דברים האסורים מדרבנן – בשינוי. כן מבואר בחזון עבדיה שבת ח”א (ע’ רנט טור ב), ובשו”ת יבי”א ח”יא (סי’ לו סוף אוד ד). בשם הרב חיי אדם (כלל סט סימן יג), שכל דבר שמותר ע”י ישראל בשינוי בחולה שאין בו סכנה, אפילו יכול לעשותו על ידי גוי רשאי ישראל לעשותו בשינוי, והובא במשנה ברורה (סי’ שכח ס”ק נא).

אמנם אם אי אפשר בשינוי, מותר הישראל לעשות לחולה איסור דרבנן אף כדרכו. כ”כ בחזו”ע שבת (ח”ג ע’ תטז. וכן פסק בחלק ה ע’ רלו) שחולה, אף שאין בו סכנה, והוא מרותק למיטתו, אם בבית – החולים ואם בביתו הפרטי והוא צריך עזרה ואין לו דרך אחרת לקרוא, מותר לו להשתמש בפעמון – חשמלי על מנת לקרוא לעזרה אם לא נדלקת מנורה אצל האחות (כנראה מיירי במנורה שאיסורא מה”ת) ואם אפשר בשינוי ילחץ בשינוי. וע”ע שמירת שבת כהלכתה (פרק מ אות כג).

והמעיין בחזו”ע (שם) יראה שלא הביא מקור לכך שאם לא ניתן לעשות בשינוי יעשה כדרכו ובאמת מקור הדברים הוא בחיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים כלל סט סעיף יב) שכתב בזה הלשון לעשות ישראל דבר שאינו אלא מדרבנן, יש מתירין. אבל דעת רוב הפוסקים דאסור, אלא יעשנו על ידי שינוי וכן נ”ל. ואם אי אפשר על ידי שינוי ולא על ידי נכרי, מותר לעשות כדרכו, כן נ”ל. וכ”כ בכה”ח (שכח ס”ק קי”א), משנ”ב (ס”ק ק”ב), שש”כ (פרק ל”ג סעיף ב’ ושם הערה כ”ג).

וכן ראיתי באחרוני זמנינו שהעלו כמ”ש בספר תורת היולדת (ע’ רכא הלכה כג). ועוד.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*