שאלה: מה הדין של חתכים ופצעים לקראת טבילה? כשיש חתך בעור, מה צריך לעשות? לקלף? וכן שיש פצעים בגוף, איך לנהוג ביחס לחציצה בטבילה?

תשובה: העיקרון הבסיסי שהטבילה אמורה להתבצע ללא דברים החוצצים בפני מי המקווה (שולחן ערוך, יו”ד, קצח). כל דבר המחובר לגוף בצורה טבעית אינו חוצץ. אך באם הוא עומד לפרוש, אזי הוא מהווה בעיה.

דם קרוש חוצץ לטבילה?

טיפת דם שהתייבשה על גוף האשה, הרי היא חוצצת, ויש להסירה לפני הטבילה. במידה וטיפת הדם עודנה לחה, אינה חוצצת, היות ומי המקווה נושקים לגוף תחת הטיפה הלחה (שולחן ערוך, קצח, ט; תורת הטהרה, יז, סא).

ריר, מוגלה, גלד חוצץ לטבילה?

ריר ומוגלה המצטברים בפצע, תוך שלושה ימים עודם לחים ואינם חוצצים. לאחר שלושה ימים נעשים יבשים ועקרונית הרי הם חוצצים. כמו כן, גלד יבש מעל הפצע, מעיקר הדין הרי הוא חוצץ (שולחן ערוך, קצח, ט).

מה לעשות עם חוצצי טבילה?

גלד שנקרם או ריר שייבשׁ, אין  לגרד ולהסירם כי קרוב לוודאי שהפעולה תגרום לפציעה ויזוב דם נוסף.

לפיכך יש לרכך במים חמים בלבד. ניקוי וריכוך זה מכשיר את הגלד היבש לספוג את מי המקווה ובכך אינו חוצץ.

בפציעה קלה אשר חלק ניכר מהגלד סר באופן טבעי, ניתן לנסות בעדינות רבה להסיר את הגלד הנותר, ובלבד שאין חשש שיגרם דימום חדש (שיעורי שבט הלוי, קצח, ט, ט).

המלצה כללית לחוצצי טבילה:

למעשה באופן כללי, לא כדאי להתעסק ולתור אחרי גלדי דם, ויש להסתמך על הרחצה הקודמת לטבילה שהיא מרככת הכל.

אַקְנֶה/ שלפוחית/ שטף דם חוצץ לטבילה?

אקנה (פצעי בגרות) וכן שלפוחית שיש בתוכה נוזל או מוגלה, או אשה שיש בגופה צבר דם (המטומה), הרי הם אינם חוצצים בטבילה. רצוי שלא לנגוע בהם, כי באם תנקוב בהם עלול לצאת דם (ראה אפיקי מים, יד, יז).

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*

בברכה, הרב איתיאל כ”ץ

משיב הלכה מטעם בית ההוראה