אתרוג כשר לאשכנזים ופסול לספרדים

שאלה:
האם ניתן לקנות אתרוג כשר שעליו חותמת בד”ץ אשכנזי, או שאין מה לחשוש?

תשובה:
אין לקנות אתרוג כשר ע”י כשרות אשכנזית, שמא יש עליו שתי נקודות שחורות [או לבנות] הסמוכות אחת לשניה או עכ”פ אינם ברוב שטח האתרוג, שלאשכנזים הוא כשר ולספרדים הוא פסול.
המדובר הוא על אתרוג סגור בקופסא, או אפילו פתוח כאשר הקונה לא בקי בבדיקת האתרוג כהלכה.
סביר להניח שאם כתבו על האתרוג שהוא “מהודר”, מן הסתם שאין בו פסול זה, והוא כשר גם לספרדים [וכ”ש במהודר א’ וכדומה].
עוד יש לציין, שמרבית הנקודות השחורות יורדות ע”י ניקוי [במסטיק או בקיסם וכדומה], כך שאינן פוסלות את האתרוג. ורק נקודות שהן מגוף האתרוג, פוסלות אותו.

הרחבה:
פסול נקודות שחורות או לבנות
בשלחן ערוך (סימן תרמח סעיף ט) נפסק ע”פ משנה וגמרא, שאם עלתה חזזית על האתרוג, הרי זה תלוי בכמה חילוקים: אם היא נמצאת בשנים או בשלשה מקומות ע”ג שטח האתרוג, הוא פסול מדין מנומר. ואם היא רק במקום אחד, האתרוג נפסל דוקא כשהחזזית על רובו. ואם היא על חטמו, אפילו כל שהוא, פסול.
בפוסקים מבואר שכיום אין החזזית מצויה כלל, אבל נקודות שחורות או לבנות המצויות לרוב כידוע דינן כחזזית כמבואר בשלחן ערוך שם סעיף טז ע”פ דברי הרא”ש.

מנומר במיעוט האתרוג
נחלקו הראשונים גבי פסול מנומר, אם הוא דוקא כשהתפזר על פני רוב שטח האתרוג:
שהנה כתב הטור בשם הרי”ץ גיאת (הל’ לולב עמ’ קה), שאפילו אם הב’ וג’ מקומות במיעוטו של צד אחד, פסול.
אבל הראב”ד (סי’ יט) כתב, דוקא שנתפזר הנימור ברוב האתרוג, אע”פ שבשטח החברבורות הוא מיעוט. אבל במיעוטו, כגון שכולם מצד אחד של אתרוג, כשר [וגבול ושיעור טוב הוא, דלא מסתברא למימר שאם היו באתרוג כמין ב’ טיפין וג’ של נימור כל דהו זה בצד זה, שיפסל בכך]. והוסיף הטור, ולזה הסכים א”א הרא”ש ז”ל (סי’ יט).
וכתב הריב”ש בתשובה, אנו סומכים על דברי הראב”ד, ולזה הסכים הרא”ש.

פסק הלכה:
בשלחן ערוך כתב מרן בזה”ל, יש אומרים דהא דבשנים ושלשה מקומות פסול, היינו דוקא כשנתפשט הנימור ברובו, אף על פי שבשטח החברבורות [משנ”ב: מקום החברבורות עצמן] הוא מיעוט. אבל במיעוטו, כגון שכולם מצד אחד של אתרוג, כשר. ויש פוסלים אפילו במיעוטו של צד אחד.
וכתב במשנ”ב (ס”ק מב), שהלבוש ואליה רבה פסקו כדעה הראשונה, וכן משמע בפמ”ג, שאין פסול עד שיתפשט ברובו [אגב, נחלקו בזה המג”א והחזו”א בהגדרת “רוב האתרוג”, ואכמ”ל].
אמנם לפי הכללים שבידינו די”א וי”א הלכה כי”א בתרא, נראה שדעת מרן לפסוק להחמיר. וכ”כ בכף החיים (ס”ק עד), דדעת מרן כהיש אומרים בתרא.
וכ”פ בחזון עובדיה (סוכות עמ’ רנח), אתרוג בצבע שחור או לבן או ירוק ככרתי, במקום אחד פוסל ברובו, ובשנים או שלשה מקומות נפסל אף במיעוטו.
וכ”כ עוד (עמ’ רס), אתרוג שעלתה בו חזזית בב’ או ג’ מקומות, אפילו כולם מצד אחד של האתרוג, פסול.
וכ”ה באור לציון (ח”ג עמ’ רי), דכיון דהלכה כי”א בתרא, כשיש שתי נקודות שחורות או יותר, אפילו סמוכות זו לזו, אין להכשיר את האתרוג.
ומכאן מודעה רבה לאורייתא, שהקונה אתרוג שעליו חותמת כשרות אשכנזית, לא בהכרח שהוא כשר גם לספרדים, ושמא האתרוג הנקנה שנוי במחלוקת הפוסקים, שאם יש עליו שתי נקודות או יותר הסמוכות אחת לשניה, הרי הוא פסול לספרדים אע”פ שלאשכנזים הוא כשר, כמבואר בהלכה זו, שדעת פוסקי האשכנזים [המשנ”ב וסיעתו] שאין לפסול את האתרוג עד שיתפשט הנימור ברוב שטח האתרוג. ומאידך פוסקי הספרדים מחמירים בזה גם כשהנימור במיעוט שטח האתרוג, ועל צבאם מרן הש”ע ומרן החזו”ע.

נקודות שאינן מגוף האתרוג
לגבי נקודות שחורות שנדבקו על האתרוג מבחוץ, אציין שהוא מחלוקת בפוסקים, שדעת רוב הפוסקים היא כמו שכתבנו, שנקודות היורדות ע”י ניקוי, אינן פוסלות את האתרוג אפילו טרם הסרתן ממנו, שהרי אינן מגוף האתרוג אלא רק “יושבות” עליו. ולדעת הגר”י רצאבי שליט”א (ש”ע המקוצר ח”ג עמ’ רלו ד”ה נקודות) כל עוד ולא הסירן מהאתרוג, האתרוג פסול, דהכא תלוי בהדר, וסוף סוף כעת אינו הדר.