שאלה: בעל ששכר חדר במלון ליום הנישואין של בני הזוג, ועלה סכסוך בין בני הזוג עד שהאישה נדרה שאינה הולכת לבית מלון שהבעל שכר, האם הבעל יכול להפר את הנדר מדין נדרי אשתו או שאין הנדר נכלל בדין עינוי נפש שהבעל מפר:
תשובה: הבעל יכול להפר נדר זה, ויפר כגדרי ההלכה שבעל מתיר נדרי אשתו, דהיינו ביום שמעו עד השקיעה ויפר בפיו שיאמר הנדר מופר לך ( אם הפר בליבו או אחרת יעשה שאלת חכם)
יש שאמרו שהוא משום נדרי עינוי נפש ויש אומרים שהוא מדין נדרים שבינו לבינה, ונפק”מ האם הוא מותר לאחר שיתגרשו והכא אין נפק”מ כי מדובר רק על יום אחד.
מקורות:
קיימ”ל בעל מפר נדרי אשתו כנפסק בשו”ע ס’ רלד סע’ ב’ יו”ד, ומבואר שנדרים שהבעל מפר הם רק נדרים של עינוי נפש או נדרים שבינו לבינה.
הנפק”מ שבין שני סוגי הנדרים, נדרי עינוי נפש זה מותר לעולם וגם אם יגרשו, ונדרים שבינו לבינה זה מותר רק לו ולא לאחרים, והדברים מבוארים בשו”ע (שם) סע’ נה.
גדר נדרים של עינוי נפש, הם כל דבר שגורם עינוי לאישה ומצטערת ממנו, ולכן הגם שלא מפריע לבעל אם הוא עינוי נפש לאישה הבעל מתיר אותו.
גם נדר לזמן כגון שנדרה מפרות רק ליום אחד דהיינו עינוי נפש לשמן נחשב עינוי, כמבואר בשו”ע בסע’ נט.
גם נדרים שיש להם תחליף כגון שנדרה מפרות מדינה פלונית או אפילו של איש אחד הוי נדרים שהבעל מפר לאשתו , י”א משום עינוי נפש וי”א משום נדרים שבינו לבינה ומרן סתם כדעה ראשונה בסע’ ס’.
גם נדרים לא ללכת לבית המשתה או לשורר הוי נדרים של עינוי נפש שהבעל מתיר וכמבואר בסע’ סב’.
ולכן בנידון דידן שנדרה לא ללכת לבית מלון שהבעל שכר, הרי הוא כמי שנדרה לא ללכת לבית המשתה של פלוני הגם שהוא לזמן שהבעל יכול להתיר נדרים אלו שהם בגדר עינוי נפש לאישה.
