בס”ד
ימי המתנה בזוג שפרשו לפני הופעת הווסת
נשאלתי מזוג שממתינים 5 ימים לפני ספירת ז”נ, מה הדין במקרה שיממה לפני הופעת הווסת, פרשו זמ”ז מחמת חשש, האם צריכים להמתין 4 ימים או 5 ימים?.
תשובה
במקרה כזה די בהמתנת 4 ימים מיום הופעת הווסת, ואין צורך להחמיר בהמתנת יום נוסף.
נימוקים והרחבות
ימי המתנה לפני הפסק טהרה וספירת ז”נ
לאחר סיום הווסת צריכה האשה להתחיל בספירת 7 נקיים, על מנת שתוכל לטבול ולהטהר. אך ימים אלו צריכים להיות נקיים כלומר שלא תראה בהם דם וכן שלא תפלוט ש”ז. אחרת, ימים אלו לא מצטרפים (ויתרה מכך ישנם מקרים שצריכה להתחיל לספור מחדש ).
המתנת 4 ימים
חכמים קיבלו במסורת, שכל 3 ימים מעל”ע (מאז הפעם האחרונה לקיום יחסי אישות ), הזרע שנמצא בגוף האישה, מתקיים. ולאחר מכן הוא נפסד. ולכן אם תפלוט ש”ז בתוך 72 שעות, לא תוכל לצרף את אותו היום שפלטה ל 7 נקיים. לכן כל 72 השעות לא יכולה לספור. (לדוגמא: אם קיימו יחסי אישות בשעה 20:00 אזי 72 השעות יסתיימו בעוד 3 יממות בשעה 20:00), לכן באופן תיאורטי יכולות שעות אלו להתפרס על 4 ימים. ומשום כך, צריך בפועל להמתין לפני הספירה 4 ימים, מיום קבלת הווסת. לנוהגות בשיטת מרן מחבר השו”ע.
הנוהגות בהמתנת 5 ימים
אך לנוהגות כמנהג הרמ”א (ומעדות המזרח הפוסקים כבן איש חי והרב מרדכי אליהו זצ”ל) ממתינות 5 ימים.
הסיבה לכך היא מפני שיכול להיות שבני הזוג יקיימו יחסי אישות בבין השמשות, ויטעו בספירה מיום קודם, במקום להתחיל לספור מהיום שאחריו.
כמו כן למנהג הנ”ל יש חומרא נוספת, שההמתנה תהיה, לא מהפעם האחרונה שקיימו הזוג יחסי אישות, אלא מיום הופעת הווסת. וזאת כדי שלכל הנשים תהיה הוראה אחת, ושלא יתבלבלו אילו היו הוראות שונות.
ההבדלים בין השיטות
נמצאנו למדים: שלמנהג בנות ספרד ההולכות בשיטת מרן השו”ע, ימי ספירת ה7 נקיים תתאפשר בהמתנת 4 ימים לאחר הפעם האחרונה שבני הזוג קיימו יחסי אישות.
ואלו למנהג בנות אשכנז, וחלק מבנות ספרד ההולכות אחר פסקי הבן איש חי והרב מרדכי אליהו. מחמירות שממתינות 5 ימים לאחר קבלת הווסת .
לדוגמא: אם בני הזוג לא קיימו יחסי אישות יום לפני הופעת הווסת והראיה נמשכה 3 ימים
למנהג בנות ספרד ההולכות בשיטת מרן השו”ע, יכולות מיד לעשות הפסק טהרה.
ולמנהג בנות אשכנז ובנות ספרד ההולכות לפי פסקי הבן איש חי, צריכות להמתין עוד 2 ימים עד שתפסוק בטהרה.
המתנת 4 ימים מיום הופעת הווסת אף לנוהגות להחמיר.
אף לנוהגות כדעה המחמירה הנ”ל, אם הסיבה שלא קיימו יחסי אישות הוא מפני שמן הדין היה להם אסור (כגון עונה בינונית), או שחשבו שאסור להם (היתה שאלה במראה שהרב אחר כך התיר להם), או מחמת חשש כל שהוא, במקרים אלו 5 ימי המתנה יתחילו מהימים שפרשו זמ”ז.
לדוגמא במקרה הנ”ל, יצטרכו להמתין רק עוד יום נוסף.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן קצ”ו סי”א ובהגהת הרמ”א ,דרכי טהרה פרק יד ס”יט-כא, זבחי צדק ח”ב שאלה ט”ו, ברית כהונה מנהגי ג’רבה יורה דעה אות ז סעיף ד, רב פעלים ח”ב סי’ יז, טהרת הבית סימן יג ס”סד-סו,אוצרות הטהרה קונטרס פניני האוצר עמוד תתקח,ספר פוע”ה ח”א עמ 129 ואילך וש”נ.