בס”ד

פתרון לכפייתיות (o.c.d) במהלך התפילה

שאלה

לכבוד הרב שלום וברכה.

אני סובל מכפייתיות. התפילה לוקחת לי הרבה שעות, וכל הזמן אני שם לב שלא הגיתי נכון את המילים, ולכן אני מוצא את עצמי, חוזר שוב ושוב על אותם פסוקים. התפילה לוקחת ממני הרבה כוח, וסוחטת ממני את טיפות האנרגיה המעטות שנשארו לי. אחרי התפילה אני רעב, עצבני ומותש.אני מגיע הביתה וללא עבודה מסודרת, בעקבות זאת שהתפילה לוקחת לי עד שעות הצהריים. וכמו כן, היחסים ביני לאשתי בעקבות המצב הם מאוד רגישים. פעם הלכתי לאיש מקצוע שנתן לי הוראה, שבשום אופן לא אחזור על שום מילה אך איני יודע מה לעשות, הרי אני חייב להתפלל, ומה עוד שישנם מצוות שהם מדאורייתא כקריאת שמע, ברכת המזון, או קידוש, וברור לי שאני לא הוגה את המילים כראוי.

אשמח לדעת כיצד עלי לנהוג?

תשובה

שלום וברכה.

קראתי את מכתבך בו אתה מספר על ההתמודדויות שלך בכל המישורים, ואני חייב לציין שאתה ראוי להערכה רבה. הייתי ממליץ לך לאמץ את מה שאיש המקצוע אמר לך, ולעשות הכל כדי לטפל בבעיה שלך מכיוון שללא טיפול מקצועי, הבעיה שלך עלולה להחריף, ולא לתת לך מנוח.  אם שמת לב, סיבת כל הבעיות שמנית כאן, היא החשש שאולי לא הגית נכון את מילות התפילה ואם תאזור אומץ ותטפל בבעייתך  תמצא מרגוע לנפשך ותחיה באיכות חיים אחרת מתוך שלוות הנפש.

אל תתפתה לקבל עצות מאנשים או רבנים שלא עברו הכשרה מקצועית בנושא הספציפי אליו אתה שואל כי כשם שרופא לא יכול לפסוק הלכות, כך תחום הפסיקה של הרב מוגבל לענייני הלכה בלבד. וענייני רפואה הם אך ורק בתחומו של הרופא, ויש לו נאמנות אפילו לחלל שבת או יום כיפור.

בנוגע לשאלה המהותית שאתה מעלה מה לעשות עם התפילה הייתי ממליץ לך לאמץ את הגישה שהמטפל שלך אמר וכבר פסקו בנדון זה הפוסקים בני דורנו ובדור קודם^[1] שכך יש לנהוג. כלומר לומר פעם אחת בלבד את מילות הברכה והתפילה.

ולצורך זה (כדי להבריא ממחלה), מותר לעבור על מצוות התורה (בתנאי שאין אפשרות להתרפאות בצורה אחרת).וכמו שאין חובה על האדם לבזבז את כל הונו כדי לקיים מצווה, וגם אינו חייב להיות חולה כדי לקיים מצווה, ולא יהיה גופו קל מממונו.

וכשם שמותר לו לבטל מצווה כדי שלא יחלה, הוא הדין שמותר לו לבטל מצווה כדי להתרפאות אם אין אפשרות להתרפאות בצורה אחרת.

ויתרה מכך, אתה יכול לאכול ולשבוע כאוות נפשך. ולא צריך להכנס לחששות, שאולי מכיוון שאחר כך אתה לא הוגה נכון את המילים אז אולי עדיף לא לשבוע, כדי לא להתחייב בחיוב דאורייתא של ברכת המזון? זו מחשבה לא נכונה,  מכיוון שכל ההתמודדות במחלה זו, למצוא את האיזון הנכון בחששות כאלו ולכן לא צריך להכנס לחששות חדשים. ואם תתחיל למצוא כל מיני חששות כאלו, לא יהיה לדבר סוף.

האם ניתן להוציא אחרים ידי חובה?

גם אם לגבך אתה יוצא ידי חובה בקידוש וכו’ בנוגע להוציא את בני ביתך הגדולים ידי חובה לא יוצאים ידי חובה, וצריך שהם יקדשו לעצמם. ואף אם מגיעים אורחים יבקש מהם שיקדשו לעצמם

לסיכום:

עליך לעשות את כל המאמצים, כדי לקיים מה שהמטפל שלך אמר, ולהבריא.

ולצורך זה מבחינה הלכתית, אתה יוצא ידי חובה כשאתה אומר רק פעם אחת את התפילה, או הברכה.

דבר נוסף אתה יכול לאכול כאוות נפשך ולא להכנס לחשבונות וחששות.

אך לעניין אחרים אין הם יוצאים ידי חובה בקידוש שלך, וצריך שיקדשו לעצמם.

בברכת בריאות איתנה בנפש בריאה בגוף בריא^[2]

^[1] קריינא דאגרתא לבעל הקהילות יעקב אגרת שע”ג.

^[2] על פי שו”ת מנחת אשר ח”ב סקל”ד.