📌 דיני הזכרת גשמים בתפילה:
הזכרת שבח ובקשת גשמים:
חכמי ישראל תקנו כי בתקופת החורף עלינו להזכיר פעמיים בתפילה את עניין הגשם. בתחילה אנו מזכירים את הגשם בתור שבח לה’, ולאחר מכן אנו מבקשים מה’ שיברך אותנו בטל ומטר.
בברכת ‘מחיה המתים’ הגשם מוזכר כשבח שה’ “משיב הרוח ומוריד הגשם”. הזכרה זו הוכנסה לברכת ‘מחיה המתים’, מפני שהגשמים מביאים ‘חיים’ לעולם.
בברכת ‘השנים’, הברכה התשיעית שבתפילה, אנו מבקשים על הגשם. למנהג אשכנז מבקשים “ותן טל ומטר”, ולמנהג עדות המזרח נוסח הברכה כולה משתנה בימות החורף, ואומרים “ברך עלינו”.
זמן הזכרת גשמים:
הזכרת השבח “משיב הרוח ומוריד הגשם” מזכירים החל מחג שמיני עצרת, שמאז חלה עונת הגשמים. אך את בקשת הגשם, מזכירים רק מהזמן שבו אנו חפצים שהגשם יחל לרדת בפועל.
עקרונית היינו צריכים להזכיר בו זמנית בכל התפילה את עניני הגשם (מוריד הגשם/ ותן טל ומטר/ ברך עלינו). אך מפאת העובדה שבזמן המקדש העולים לרגל, היו צריכים משך זמן לחזור לביתם במזג אוויר נעים, הדבר אינו יפה לבקש על גשמים, שהם יפריעו לעולי הרגל השבים לביתם.
לפיכך קבעו חכמים כעין פשרה. בברכה השנייה, המנוסחת בלשון הזכרת שבחיו של ה’ אזי מזכרים “משיב הרוח מוריד הגשם”. אך בברכת השנים, שהיא מנוסחת בלשון של בקשה, ממשיכים בארץ ישראל עם הבקשה של ימות הקיץ (ותן ברכה/ ברכנו), עד לתאריך ז’ חשוון (1.11.22) שבו מתחילים לבקש על גשמים (ותן טל ומטר/ ברך עלינו), שזה זמן מספיק לכל עולי הרגל לשוב לביתם.
מכך ניתן לראות מהי מעלתה של אהבה ודאגה לזלות אצל כלל ישראל, שכן עם ישראל כולו ממתין לבקש גשמי ברכה, עד אשר אחרון עולי הרגל ישוב לביתו בבטחה.
בקשת גשמים בחוץ לארץ:
בקשת הגשמים בממלכת בבל חלה מאוחר יותר מארץ ישראל, היות והיא משופעת במים מנהרות חדקל ופרת. לפיכך קבעו חכמים כי התחלת בקשת הגשמים חלה ביום ה – 60 מתקופת תשרי (יוצא השנה ב-4 בדצמבר), ושאר בני חוץ לארץ נגררים אחר ממלכת בבל.
טעות בהזכרה:
הטועה בימות החורף והזכיר בברכה השנייה ‘מוריד הטל’ והתחיל את הברכה הבאה (אתה קדוש), אינו חוזר, היות והטל משמש כברכה לעולם בכל עונות השנה.
הטועה בברכת השנים (החל מליל ז חשוון), והזכיר ‘ותן ברכה’/ ‘ברכנו’, עליו לתקן את טעותו, כדלהלן:
1. נזכר לפני חתימת הברכה, יאמר ‘ותן טל ומטר’/ ‘ברך עלינו’ וימשיך כרגיל.
2. נזכר לאחר לאחר חתימת הברכה, אך לפני הברכה הבאה (תקע בשופר), יאמר ‘ותן טל ומטר לברכה’ וימשיך כרגיל. ויש אומרים, שדינו כסעיף 3.
3. נזכר לאחר שהתחיל את הברכה הבאה (תקע בשופר), יאמר בברכת ‘שומע תפילה’ (לפני המילים ‘כי אתה שומע…).
4. נזכר לאחר חתימת ברכת ‘שומע תפילה’, יאמר לפני ‘רצה’
5. נזכר לאחר שתחיל ‘רצה’, עליו לחזור לברכת השנים ולהמשיך כרגיל.
6. נזכר לאחר שסיים את התפילה, עליו לחזור ולהתפלל בשנית.
אדם המסופק מה הזכיר בתפילה:
כאשר חל ספק והאדם אינו יודע מה הזכיר בתפילתו, חכמים קבעו כי האדם מוחזק להימשך אחר הרגלו הקדום, וכל עוד שלא חלפנו 30 יום מזמן בקשת הגשם, או כשלא הזכיר לפחות 90 פעם ‘ותן טל ומטר’, הרי שחזקה ששגר בלשונו ‘ותן ברכה’ ועליו לחזור ולתקן את טעותו.
© הרב איתיאל כ”ץ
- להצטרפות:https://chat.whatsapp.com/FS3Mkv1pkbi3mos7NZTMsB