פרשתנו פרשת תרומה מספרת לנו כיצד ישכון ה’ בליבנו ובתוכנו ממש. ומצווה אותנו בני ישראל דרך משה רבינו כבר בפסוק הראשון:
“וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי.” (שמות כה ב’)
המשכן ואחריו המקדש הגשמיים הם המקום החיצוני אך בתוכו ובפנימיותו כולו רצוף בנתינת הלב בכוונת מצווה ובאהבה שלמה המכונה בשם “ידבנו ליבו”. הנתינה הגשמית היא כמו גוף לעומת נדבת הלב ולכן הכוח הרוחני שבנתינה הוא פנימיות המשכן שבתוכה שוכן ה’. על עניין זה אמרה התורה בפרשתינו:
“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” (שמות כה ח’) וכבר אמרו חז”ל: “בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד מאיתם”.
אכן, המטרה היא לשכון בליבו של כל יהודי ויהודי פרטי באשר הוא שם, אלא שדרך הנתינה המשותפת הזו של כלל ישראל שנתנו את ליבם למשכן ולמקדש הכללי שוכן ה’ בלב האומה כולה ומשם מתפשטת קדושתו והארתו לכל יהודי ויהודי לשכון בתוכו ממש. כבר אמרו חז”ל “הקדוש ברוך הוא ליבם של ישראל”
מפני שהוא שוכן בלב של כל יהודי ויהודי בפרט ובלב עם ישראל בכלל באמצעות המשכן ואחר כך במקדש. בפרשת השבוע התורה מוסיפה לספר לנו שאת המשכן וכל כליו הראה ה’ למשה כבר בהר סיני ומצווה את עם ישראל דרך משה רבינו לעשות בדיוק את מה שה’ הראהו בהר סיני.
“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו (“שמות כה ט’)
אכן, בפסוק זה לא כתבה התורה היכן הראהו ה’ את כל אלה, אלא שבפסוק אחר בפרשה הדבר מפורש ש ה’ הראה למשה רבינו בסיני.
“וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר” (שמות כה מ’)
נמצאנו למדים מה קרה למשה כאשר הוא עלה לפסגת הר סיני ה’ הראה למשה את המשכן עומד ואת כל כליו של המשכן בנויים ועומדים בתפארתם. האם היה זה מחזה נבואי או שמה משכן אמתי שכבר היה בנוי עם רדת ה’ על הר סיני? למעשה חז”ל מלמדים אותנו על סתירה בפסוקים בעניין מעמד הר סיני, מצד אחד אומרת התורה שה’ ירד על ההר עצמו ופסוק אחר אומר שה’ דבר אתנו במעמד הר סיני מן השמים? ראו פסוקים :
א. “וירד ה’ על הר סיני אל ראש ההר ויקרא ה’ למשה אל ראש ההר ויעל משה” (שמות פרק יט פסוק כ’)
מפסוק זה נמצאנו למדים שירד ה’ על הר סיני ומהפסוק הבא נלמד שדבר אתנו ה’ במעמד הר סיני מין משמים.
ב. “ויאמר ה’ אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם” (שמות פרק כ’ פסוק י”ט)
אז מה באמת קרא ? אומרים חז”ל הוריד ה’ את השמים לארץ כלומר במעמד הר סיני נקודת הממשק בין שמים וארץ היה הר סיני בו משה עולה וה’ יורד עם השמים על הארץ כלומר על ההר.
למעשה אנו נמצאים בעולם העשייה ומעלינו עולם היצירה ומעליו עולם הבריאה. בעולם הבריאה ישנו משכן שלם בו המלאך מיכאל הוא הכהן הגדול ומלאכים מקריב בו קורבנות. במשכן העליון שוכן ה’ והמשכן הזה ירד כולו מעולם הבריאה דרך עולם היצירה לעולמנו עולם העשייה שבתוך עולם העשייה על ההר. משה רבינו לא ראה תמונה בלבד הוא ראה את המשכן העליון בעצמו שירד על ההר וה’ ציווה אותו לעשות משכן פה למטה בעולם התחתון שיהיה בתבניתו של המשכן העליון ממש. אלא שהמשכן העליון שהוא משכן רוחני ולא תמונה בלבד הוא עתיד להיכנס כנשמה בתוך הגוף של המשכן התחתון ובכך ישכון ה’ בעולם התחתון . על כך כבר אמרו חז”ל “רצה הקדוש ברוך הוא לעשות לו דירה בתחתונים”
אכן, על מנת למשוך את המשכן העליון אל תוך המשכן התחתון שבעולמינו לא די לבנות את המבנה באותה בתבנית ובאותה המתכונת בלבד אלא צריך להכניס את עבודת הלב את נדבת הלב את אהבת ה’ ואת כוח הנתינה במסירות ובנאמנות על מנת לצפות ולייחל לבקש ולהיכסף לכך שישכון ה’ בתוכנו במסירות נפש. אכן, גם לממונו של האדם קוראים דמים ממש כמו לדמו של האדם מפני שהוא עמל ומזיע בעבודתו להשיגם. כאשר עם ישראל עבדו בפרך במצריים הם עמלו בדמם ובזעת אפם בחלבם ובדמם והממון שקבלו היה ראוי להם בתמורה לעבדותם.
ולכן, כאשר עם ישראל נתנו מממונם לבניית המשכן את כספם וזהבם הם נתנו לא רק את ליבם ורוחם אלא גם את נפשם שכן הדם הוא הנפש. כך שהמשכן שנבנה נבנה באמצעות ההשקעה העצומה של מסירות הנפש ושל רחשי הלב ונדבתו כאשר כוונתם שבנשמתם הייתה להוריד את המשכן העליון מעולם הבריאה שהתגלה למשה במעמד הר סיני שבו שוכן ה’ ולהכניסו כנשמה לתוך הגוף שהוא המשכן התחתון. רעיון זה ניכר וחוזר על עצמו גם בפרשיות אחרות כמו בפרשת בהעלותך בו מצווה ה’ את אהרון הכהן:
“דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות” (במדבר פרק ח’ פסוק ב’)
כלומר המנורה של העולם הזה במשכן שבעולם העשייה צריך להיות מכוון לזו של למעלה בעולם הבריאה והתורה מצווה את אהרון הכהן לכוון ולהדליק ביחד גם את המנורה שבעולם העליון עם מיכאל הכהן הגדול שר ואפוטרופוס של ישראל. אכן, גם לעתיד לבוא לכשיבנה בית המקדש על ידי משיח בן דוד בעולם שלנו פה בירושלים ובהר המוריה עתיד לרדת בית המקדש העליון מעולם הבריאה בדמות מקדש של אש ולהיכנס פנימה אל תוך המקדש שיבנה מחומר ומלבנים בעולם הזה ממש כמו נשמה בתוך גוף, אלא שאנחנו צריכים להבין שזה לא יכול להתחולל מבלי שאנו נשוב בתשובת הלב האמתית, מפני שרק עבודת ונדבת הלב מושכים את השמים להתחבר עם הארץ ואת המקדש העליון עם המקדש התחתון.
התורה כבר הזהירה והבהירה לנו שרק במקום אשר ה’ יבחר ויזכיר את שמו עליו ולא בשום מקום אחר רק שם יבוא ה’ ויברך אותנו. שנאמר :
“מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך” (שמות פרק כ פסוק כ).
היות שיצר ה’ את האדם עפר מן האדמה לכן גם המזבח צריך להיות מזבח אדמה ובאיזה מקום בחר ה’ אכן בחר ה’ בירושלים בהר המוריה אלא שפרשתנו מלמדת אותנו את המקום בתוך האדם שבו בחר ה’ הוא בחר לשכון בלב. אם נזכה כולנו לגלות את הנקודה האלוקית שבליבנו לגלות את אהבת ה’ ויראתו זהו המקום אשר אזכיר את שמי “כל איש אשר ידבנו ליבו” (שמות כה ב’) ה’ בחר בלב היהודי של כולנו ושל כל אחד ואחד מאיתנו !
