בפרשתנו פרשת לך לך הקב”ה מנסה את אברהם אבינו את הניסיון הראשון מתוך עשרת הניסיונות בהם נתנסה אברהם אבינו. הוא פוסע אל הבלתי נודע אלוקים לא אומר לו מהו היעד הסופי מהי התכלית ולאן הוא הולך. מדרשי חז”ל מלמדים אותנו שאברם היה האסטרולוג והאסטרונום המומחה של העולם העתיק וכל מלכי מזרח ומערב היו באים לשחר על פתחו ולבקש ממנו לחזות עבורם בכוכבים ולצפות את העתיד. רשב”י בספר הזוהר מגלה לנו שאברהם אבינו חקר את כל הארצות ואת כוכבם ומזלם בשמים והגיע למסקנות ברורות מי הם שרי מעלה מי הם המלאכים השולטים בכל הארצות ובכל היבשות. רק תעלומה אחת לא פתורה נותרה לו אברם לא הצליח לגלות מיהו השר ומי הם הכוכבים בשמים השולטים על ארץ כנען.
מכיוון שאברהם אבינו חיפש וחקר אחר תכלית הכול לכן, בכל נדודיו של אברהם אבינו לכל מקום שם הגיע נטע אברהם אבינו עץ. מטרתו הייתה לגלות את טבע הארץ היה זה בעקבות חיפושיו ובעקבות רצונו לגלות את מיקומם האמתי של עץ החיים ובעיקבות השאיפה הגדולה לתקן את החטא הקדמון חטא עץ הדעת.
אכן, בספר בראשית בפרק כ”א פסוק ל”ג מספרת לנו התורה “וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁ?בַע וַיִּקְרָא־שָׁם בְּשֵׁם אֵל עוֹלָֽם”
גם בפרשת ויצא יעקב מבאר שבע נלמד כי באר שבע היא מקום ההתחלה ומשם יצא יעקב אבינו לגלות את טבעו בעולם כאשר למעשה באר שבע היא מקום רגלי הסולם הוא סולם יעקב שם נטע אברהם אבינו “אשל” ראשי תיבות אכילה שתייה לינה שם קרא אברהם בשם השם אל עולם. למעשה גם לארץ ישראל יש בחינה של נפש רוח ונשמה. כאשר באר שבע היא הנפש וחברון היא נקודת החיבור והמעבר לגן עדן דרך מערת המכפלה ומשם עוברות נשמות הנפטרים כאשר האבות הקדושים והאימהות אדם וחווה מקבלים את פניהם ומלווים אותם לגן עדן ואילו ירושלים היא הנשמה שם בית המקדש ושער השמים ומשם עולות הקורבנות ותפילות ועבודת השם השמימה.
אלא שתחילת קריאתו של אברם לא הייתה בבאר שבע הוא החל לקרוא בשם השם כבר בחרן ושם החל לעשות נפשות כפי שמדגישה התורה ואומרת:
“וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן” (פרק י”ב פסוק ה’)
כאשר השם מתגלה לאברם ומבטיח לו שכר הרבה מאוד, עונה לו אברם ואומר מה תיתן לי ? הרי אין לי זרע אין לי בנים אין לי המשך? אולי אתה מתכוון לבנים הרוחניים שלי אותם שהחזרתי בתשובה אתה מתכוון לתת לבן משק ביתי לאליעזר עבדי שיורש אותי את כל הטוב והשכר ? הרי אני ערירי ואין לי בנים “הן לי לא נתתה זרע? מה יועיל ומה שווה הכול? עונה לו השם , לא! לא אליעזר עבדך ירש אותך! כשהבטחתי “לזרעך אתננה” התכוונתי לזרע ביולוגי “כי אם אשר יוצא ממעיך ,הוא יירשך” ! מכאן למדנו , שבכל מקום שמופיע המילה “זרע” או “זרעך” בתורה או בנביאים מדובר ב”זרע” ביולוגי ! לכן מכאן ולו רק מכאן ניתן לשלול את האמונה הנוצרית ביש”ו מפני שהמשיח האמתי משיח בן דוד חייב להיות מיוחס ביולוגית לדוד המלך. כפי שנשבע השם לדוד המלך ונכתב בספר תהילים : “נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ. ” (תהילים קל”ב פסוק י”א) כך גם כאן בפרשתנו מדגישה התורה ואומרת “לא ירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך”!
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ–שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד. וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם–הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי. וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים–אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה.(בראשית פרק ט”ו פסוקים א-ו)
אלא שאברם שהיה אסטרולוג מומחה ראה אחרת בכוכבים והבין שדרכי הטבע סותרות את ההבטחה האלוקית לכן, “הוציאו השם חוצה” מחוץ למחשבה ולמגבלה הטבעית ואמר לו הלו אתה מכיר בי כאלוה שאני בראתי את כל עולם הטבע וחוקיו אם כן אינני מוגבל בגבולות הטבע או בגבולות אחרים ויש בכוחי לשנות את חוקי הטבע בעניין זה או ובכלל ואף לשודד את חוקיו ולחולל נס. אברם אבינו האמין בהבטחה האלוקית ! אך מה היא המשמעות האמתית של המשך הפסוק : “ויחשבה לו צדקה” ? מי החשיב את מה לצדקה?
ברצוני לומר שמשמעות הפסוק היא כפולה : א. אלוקים הוא זה שהחשיב את האמונה של אברם ביכולתו האלוקית של אלוקים לשנות סדרי בראשית עבורו לצדקה ב. שאברם אבינו שכבר ראה נס שהתרחש לו באופן פרטי מאת השם כשניצל מכבשן האש באור כשדים, הוא זה שהחשיב את ההבטחה האלוקית לצדקה שניתנה לו מאת השם”!
כמוכן, בפרשתנו ניתן לראות שההבטחה והברית האלוקית לאברהם אבינו איננה עוברת דרך ישמעאל ,ואמונת צאצאיו המוסלמים אלא רק דרך יצחק אבינו באופן חד וברור. כך שאפילו רק מפרשתנו פרשת לך לך בלבד ניתן ללמוד שבתוכנית האלוקית הכתובה בתורה אין שום אישורי בנייה לבנות קומה שנייה על הדת היהודית לא נצרות ולא אסלם כאשר הברכה שניתנה לישמעאל היא ברכה שיגדל בכמות אך לא באיכות מפני שהברית האלוקית עוברת רק דרך יצחק כפי ששלל אלוקים את האפשרות הזו בשיחתו עם אברהם אבינו מפורשות.
ראו כיצד אלוקים עונה לאברהם על בקשתו לו ישמעאל יחיה לפניך:
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ–הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד: שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל. וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת. (בראשית פרק י”ז פסוקים י”ח-כ”א)
