בימים אילו אנו חווים שינויים דרמטיים באורחות חיינו היום יומיים. אין ספק שמשבר הקורונה יצר סוג של בהלה ואנדרלמוסיה ציבורית בארץ ובעולם. אנו מוצאים את עצמנו נאבקים על בריאותינו וחשים לא מעט את האיום הקיומי המרחף על ראשינו מהחזיתות השונות.
ברצוני להאיר ולהעיר כי דווקא בימים אילו עלינו להתחזק באמונה ובטחון ב ה’ ולהוות גורם מעודד וחיובי כלפי הסובבים אותנו. לא מעט אנשים נראים בהולים או מפוחדים וחסרי אונים לאור המצב. כבר לימדונו חז”ל : “רבים מכאובים לרשע והבוטח בה’ חסד יסובבנו” (תהילים לב פסוק י’) לא נאמר “צדיק הבוטח בה’ חסד יסובבנו” אלא “הבוטח בה’ ” כלומר כל אדם שהמיר את פחדיו וחששותיו באמונה ובטחון ב ה’ חסד יסובבנו”!
זאת ועוד, הדגישו חז”ל בפנינו באמרם: “לא הערוד ממית אלא החטא ממית” (ר’ חנינה בן דוסא מסכת ברכות ל”ג.) נוכל אנחנו לזכור כי ההשגחה העליונה שומרת על עם ישראל וכי “לא ינום ולא ישן שומר ישראל” (תהילים קכ”א פסוק ד’). אנחנו היהודים עמו של אלוקים ואין לנו שום סכסוך עם שום צרה בריאותית , ביטחונית או כלכלית, ומלבד ההשתדלויות החומריות המועטות ,יש לנו בעיה אחת בלבד שהיא בחשובה מכל והיא להרים את ענינו לשמים ולשוב מעומק הלב אל אבינו שבשמים.
כמדומני, שכולנו חשים באוויר את דברי הגמרא בסוף מסכת סוטה בעניין סימני הגאולה הקרבה ובאה, וכבר מתמלאים והולכים לנגד עיננו הנבואות המובאות שם: “ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים” (גמרא במסכת סוטה מט:) מפני שזוהי נבואה נצרכת וכך היא דרכה של לידת הגאולה כמו כל לידה אחרת מלווה בחבלי לידה וצירים.
שומה עלינו לזכור כי “כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד” (ר’ עקיבא ברכות ס:)ובמילים אחרות “הכול לטובה”! אילו היינו מסוגלים ולו מעט מקופסת הזמן או מה”מטריקס” שבו תודעתנו הגשמית נתונה ומשתחררים מכבליה להתבונן על התוכנית הנבואית הכללית ועל חזון התנ”ך, במקום להיות מודאגים היינו שמחים מאוד לדעת שזכינו להיות בדור כל כך חשוב וכל כך קריטי בשרשרת הדורות.
דור שבו מקיץ הקץ של תקופת “עקבתא דמשיחא” והחל המעבר לתקופת “אתחלתא דגאולה”. התופעות המתרחשות בדורנו נובאו לפני אלפי שנים ונצפו מראש על ידי נביאי ישראל. כל שנותר לנו עתה הוא לעשות את חלקנו שלנו בברית עם אלוקים, ולשוב אל ה’ בכל ליבנו על מנת לזכות ולהיות בחלקו החיובי של תהליך הגאולה הממשמשת ובאה.
“אם ראיתה דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו” (גמרא, שבת פרק כ דף קלט.) הצפייה לגאולה איננה דבר נפרד מעצם הגאולה . לכן, השאלה הראשונה שהאדם נשאל בעולם האמת היא “ציפיתה לישועה?” אנו צריכים לזכור שרק מי שרצה לצאת ממצרים נגאל ומי שלא רצה מת במכת החושך ולא נטל חלק בגאולה הראשונה. רבי חיים ויטאל כתב בשער רוח הקודש בשם רבו האר”י הקדוש שחותמו של ה’ הוא : “אהיה אשר אהיה” כלומר אני אתכם בגאולה הראשונה ואני אהיה אתכם בגאולה האחרונה” החותם מלמד שכל מה שאירע בגאולת מצרים עתיד לחזור על עצמו שוב וגם בדורנו רק מי שיבקש את הגאולה בכל ליבו ויצפה לה באמת יזכה להיות חלק ממנה ולהיגאל.
מובאים בגמרא דבריו של רבי סימון בן מנסיה האומר: א”ר סימון בר מנסיא: אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם, הדא הוא דכתיב “אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה’ אלקיהם” – זו מלכות שמים, “ואת דוד מלכם” – זו מלכות בית דוד, “ופחדו אל ה’ ואל טובו” – זה בית המקדש” (ילקוט שמעוני שמואל א’ פרק ח קו). המילים “לעולם עד” מודגשות בדבריו ולכן, נתעורר כולנו נבקש ונצפה ונייחל לגאולה ואף לא נשכח להודות לה’ מעומק ליבנו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחיות ולהיות בדור הזה ולעשות את הדבר הנכון הן בשלום בית והן בחינוך הילדים ובעבודת ה’ הקדושה והטהורה.
כמוכן, נשמח שנפל בחלקנו להיות בצד הקואליציה של מלכות ה’ בעולם דווקא בדור כל כך חשוב זה של אחרית הימים, ונזכור שכל המאורעות הם בשליטה ובהשגחה עליונה לטובתנו. וכי מה יש לו לאלוקים בעולמו אם לא אותנו היהודים הנאמנים לו ? ומה יעלה בגורלו של עולם והתוכנית האלוקית ללא בניו היהודים של אלוקים? ולמען מי עושה ה’ את כל המעשים? והווה ידוע שאין מלך בלא עם וכיצד ימלוך ה’ לעולם בלי עבדיו היהודים הצדיקים ? ובכלל כיצד יתקיימו ההבטחה , החסד והשבועה שנשבע ה’ לאבותינו לקיים בבניהם ובבני בניהם ? וכיצד תהיה תורה נצחית בלי לשמור אותנו מכל משמר? אלא כל מה שעושה ה’ למענינו ולמען שמו הגדול שיתגדל ויתקדש לעיני כל העמים. עתה שכבר הגענו לשעה שעליה נאמר: “לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור יעבר זעם” (ישעיהו כ”ו כ)
כולנו נכנסים לבידוד בשל המגיפה, עלינו להיות נשמות מוארות ומודעות, עלינו להתעורר ולעורר את משפחותינו ולחזקם לאמונה ולביטחון, ולהאיר סביבנו חזון ושמחה במאור פנים לכל אותם המודאגים ולכל נפולי הפנים ולעורר בהם את הרצון והציפייה לעולם טוב יותר ולהתגלות מלכות ה’ בעולם ,ולעוררם לציפייה האמתית לגאולה השלמה שבפתח ולאמירת תודה והכרת הטוב כלפי שמיה וכלפי ההשגחה העליונה אשר שומרת עלינו ובכלל לעורר את זכותנו וזכות אבותינו להיות עבדי ה’ ובניו האמתיים, ובזה נינצל כולנו : “הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע” (ירמיהו ל ז’) משמעות הפסוק היא שדווקא מעומק הצרה, ודווקא מתוכה וממנה בעצמה ניוושע.
כפי שכבר הזכרתי, כמו שבגאולה הראשונה כתוב “ותעל שוועתם אל האלוקים” (שמות ב’ כ”ג) ועוד כתוב שאמר ה’ למשה הגואל הראשון: “וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי”(שמות ו’ ה’) כך גם בגאולה האחרונה ממש באותה הצורה יאמר ה’ למשיח בדור האחרון “שמעתי את נאקת בני ישראל… ואזכור את בריתי”
זוהי דרכה של לידה וזוהי דרכו של תהליך כניסה לעולם חדש שחוקיו האלוקים והנצחיים שונים בתכלית מהחוקים הנפסדים המוכרים לנו בעולם החול. שינויים אילו מצריכים אותנו הכנה גדולה על מנת להזדכך, להיטהר ולהתקדש כדי להיות ראויים להיכנס וכדי להיות מותאמים לעולם האלוקי החדש. ה’ מכין אותנו וצורף אותנו: “והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב”(זכריה י”ג ט) אל נשכח, שבדור זה בו ישנם אנשים המבקשים ליצור “סדר עולמי חדש” שחוקיו קשורים במושגים ובמוסר אנושי נטולי אמונה באלוקים, גם ההשגחה העליונה פועלת ממש במקביל להוציא מהכוח אל הפועל את התוכנית האלוקית.
תכניתו של אלוקים מתרקמת לה מתחת לפני השטח רחוק מהעין האדם ומהבינה האנושית כשרוכב- ערבות רוכב על כל התוכניות האנושיות ועל כל הדמיוניות האנושיים ומשתמש בהם מעבר לכל הבנתם והשגתם על מנת להוביל את ההיסטוריה האנושית ל”סדר עולמי אלוקי חדש” כי רק אלוקים מחליט מה תהיה תוצאת כל המעשים ומה תהיה השורה התחתונה והקו האדום: “פלגי מים לב מלך ביד ה’, על כל אשר יחפוץ יטנו” (במשלי כ”א א’) והכול ה’ עושה לטובה!
