בס"ד
מס' תיק 975 פה
תובעת:
נתבעת: מטפלת
סניף בית דגן
פסק דין
בעניין תביעת הורי הילד נגד המטפלת בגין עגלת הילד ותכולתה
רקע עובדתי
המטפלת משמשת מטפלת לילדים קטנים. באחד הימים יצאה עם הילדים לגינה הסמוכה לביתה. כעבור כשעה, כאשר ביקשה לארגן את הילדים ולשוב עמם לביתה, הבחינה כי עגלת אחד הילדים והתיק שהיה בה נעלמו.
בבירור טענות האם התברר כי בעגלה היו תכשיטים בשווי 10,000 ש״ח, טלפון חכם בשווי 4,000 ש״ח, ארנק ובו צ׳קים וכרטיסי אשראי, וכן 3,500 ש״ח במזומן. לטענת האם, החפצים נשכחו בעגלה מהלילה הקודם לאחר שהיה להם ארוע שבו קיבלו הרבה מתנות מעטפות וסכומי כסף שהאמא הכניסה אותם לתיק של העגלה. ההורים תובעים מהמטפלת את שווי העגלה ואת שווי התיק ותכולתו. שווי העגלה כחדשה כ7.500 ₪ מדגם יוקרתי.
טענות הצדדים
טענת הורי הילד: המטפלת קיבלה שכר עבור הטיפול בילד ושמירתו. העגלה והתיק הובאו עמו, ולכן יש לראות את המטפלת כמי שקיבלה על עצמה לשמור עליהם. אם החפצים נעלמו משום שלא השגיחה עליהם כראוי, עליה לשלם את שוויים. ההורים תובעים גם את שווי התכשיטים, הטלפון, הארנק, הצ׳קים, כרטיסי האשראי והמזומן שהיו בעגלה.
טענת המטפלת: שכרה ניתן לה עבור שמירת הילדים וטיפולם בלבד, ולא עבור שמירת רכושם. היא לא קיבלה על עצמה במפורש אחריות לעגלה, לתיק או לתכולתם. ככל שהחפצים נגנבו ולא אבדו עקב פשיעתה, היא נחשבת שומרת חינם, הפטורה מגניבה ומאבידה לאחר שבועה. עוד היא טוענת שלא ידעה על החפצים האישיים של האם שהיו בתיק ולא קיבלה אותם לשמירה.
א. דינו של שומר חינם בגניבה ובאבידה
מרן השולחן ערוך פסק בחושן משפט סימן רצ״א סעיף א:
״שומר חנם פטור בשבועה מגניבה ואבידה, ואינו חייב לשלם כי אם בפשיעה.״
נמצא ששומר חינם פטור מתשלום על גניבה ואבידה, אולם הפטור מותנה בשבועה. אם השומר פשע בשמירת הפיקדון, הוא חייב לשלם.
לעניין השבועה, יש שכתבו שבמקום שבו נוהגים לפדות את השבועה בממון, עשוי השומר להתחייב בחלק משווי החפץ. הדברים נידונו בשו״ת תרשיש שהם, סימן ע״א, ובפתחי תשובה, חושן משפט סימן י״ב ס״ק ג וסימן ס״א ס״ק ד. עם זאת, אם המפקיד מאמין לשומר שלא פשע, יש מקום לפוטרו מן השבועה, וממילא גם מן החיוב הנובע ממנה.
יש לברר אם העגלה והתיק נגנבו, או שנעלמו מחמת רשלנות המטפלת. אם, למשל, העגלה הונחה במקום שלא ניתן להשגיח עליו כראוי, או שהמטפלת התרחקה ממנה באופן שאפשר את היעלמותה, עשוי הדבר להיחשב פשיעה, ובמקרה כזה תחויב בתשלום.
ב. מעמדה של המטפלת כשומרת על חפצי הילד
המטפלת טוענת ששכרה ניתן לה עבור שמירת הילדים וטיפולם בלבד, ולא עבור שמירת חפציהם. השאלה היא אם קבלת השכר בעבור הטיפול בילד הופכת אותה לשומרת שכר גם ביחס לעגלה ולתיק.
בשו״ת צמח צדק, סימן כ״ג, נדון מקרה שבו אישה נשאה את תינוקה של אחותה, והאם נתנה לתינוק דינר לשחק בו. הדינר אבד, והאם תבעה את האחות. הצמח צדק פטר אותה, בין היתר משום שהאם לא ביקשה ממנה במפורש לשמור על הדינר והיא לא קיבלה על עצמה שמירה זו. עוד כתב שאם מדובר בחפץ שאין דרך לתת לתינוק ושאין בו צורך עבורו, עשויה מסירתו להיחשב אבידה מדעת.
מדבריו עולה אפשרות לפטור מטפלת מחפצים שלא הוטלה עליה שמירה מפורשת עליהם. אולם שער המשפט, סוף סימן צ״ו ס״ק ה, תמה על הצמח צדק מדברי הטור, השולחן ערוך והסמ״ע בסימן שמ״ט, שמהם עולה שבנסיבות מסוימות אדם עשוי להיחשב מקבל שמירה אף שלא קיבל אותה במפורש. לשיטתו, כאשר אדם מוסר חפץ לתינוק שאינו בן דעת, מסתבר שהוא סומך על מי שמשגיח עליו שישמור גם על החפץ, ומסתבר שאותו אדם קיבל את השמירה על עצמו.
הפתחי תשובה, סימן רצ״א ס״ק א, הביא יישוב לדברי הצמח צדק על פי הב״ח בסימן שמ״ט. לפי היישוב, אין ללמוד מן המקרה שעליו דיבר שער המשפט למקרה שלפנינו, ואין להניח בכל מצב שהמטפלת קיבלה על עצמה שמירה על כל חפץ שהורי הילד מסרו לו.
נמצא שהדין בשאלה אם המטפלת נחשבת שומרת שכר על חפצי הילד שנוי במחלוקת האחרונים: לדעת הצמח צדק, עצם קבלת שכר בעבור הטיפול בילד אינה מטילה בהכרח אחריות לשמירה על חפצים שלא נמסרו לה לשמירה; ואילו לדעת שער המשפט, בנסיבות מסוימות ניתן ללמוד על קבלת שמירה מכללא.
ג. חפץ יקר שנמסר לילד ואבידה מדעת
השולחן ערוך והרמ״א נחלקו בחושן משפט סימן רס״א סעיף ד בדין חפץ שנמסר לילד באופן שיש בו משום אבידה מדעת. לדעת השולחן ערוך, על פי הרמב״ם, אין החפץ נעשה הפקר, אף שאין חובה להשיבו באותן נסיבות; ואילו לדעת הרמ״א, על פי הרא״ש, החפץ עשוי להיחשב הפקר.
עם זאת, יש להבחין בין דינר שנמסר לתינוק לשם משחק, כפי שנדון בצמח צדק, לבין עגלה ותיק שהובאו לצורך הילד. עגלה ותיק הם חפצים שרגילים להביא לילד ושיש בהם צורך עבורו. לכן, אין לראות בעצם הבאתם משום אבידה מדעת, ויש מקום לדון אם המטפלת קיבלה על עצמה לשמור עליהם במסגרת עבודתה.
ד. דינם של החפצים האישיים שהיו בתיק
התכשיטים, הטלפון החכם, הארנק, הצ׳קים, כרטיסי האשראי והמזומן הם חפצים אישיים של האם, שאינם נחוצים לטיפול בילד. עצם הימצאותם בתיק שהובא עם הילד אינה מוכיחה שהמטפלת קיבלה על עצמה לשמור עליהם.
לפיכך, יש להבחין בין העגלה והתיק, שנועדו לשימוש הילד והובאו עמו, לבין החפצים האישיים של האם שבתוך התיק. אם האם לא הודיעה למטפלת על החפצים ולא מסרה אותם לה לשמירה, אין לחייב את המטפלת בגין אובדנם רק מכוח שמירתה על הילד או על עגלתו.
אם יתברר שהמטפלת ידעה על החפצים וקיבלה על עצמה לשמור על התיק ותכולתו, או שהאם הודיעה לה עליהם וביקשה ממנה לשומרם, יש לדון בחיובה בנפרד לפי מעמד השמירה ולפי השאלה אם הייתה פשיעה או גניבה.
ה. שיקולי הדין להכרעה ו
א. אין לחייב את המטפלת בתשלום על העגלה והתיק רק מעצם העובדה שנעלמו, אם מדובר בגניבה או באבידה שלא נגרמו מחמת פשיעתה. חיובה של שומרת חינם בגניבה ובאבידה מותנה בשבועה, ובכפוף לדיני השבועה הנוהגים במקום.
ב. אם יתברר שהמטפלת התרשלה בשמירה — כגון שהניחה את העגלה במקום שאי אפשר להשגיח עליו או עזבה אותה ללא השגחה סבירה — יש לחייבה בנזק שנגרם עקב אותה רשלנות.
ג. מעמדה של המטפלת כשומרת שכר על העגלה והתיק תלוי במחלוקת האחרונים. יש מקום לראות את העגלה ואת התיק, ככל שהם נועדו לצורכי הילד והובאו עמו באופן רגיל, כחלק מהחפצים שעל המטפלת לשמור עליהם במסגרת טיפולה. עם זאת, יש לברר אם נמסרו לידיעתה ואם הוטלה עליה שמירה עליהם, במפורש או מכללא.
ד. אין להטיל על המטפלת אחריות אוטומטית לתכשיטים בשווי 10,000 ש״ח, לטלפון החכם בשווי 4,000 ש״ח, לארנק ולתכולתו, לצ׳קים, לכרטיסי האשראי ול־3,500 ש״ח במזומן. חפצים אלה אינם נצרכים לטיפול בילד, ואם לא נמסרו למטפלת לשמירה והיא לא ידעה על הימצאותם בתיק, יש בסיס לפוטרה מתשלומם.
ה. לפיכך, ההכרעה המעשית בתביעה תלויה בבירור שלוש שאלות: האם הייתה פשיעה בשמירה; האם המטפלת קיבלה על עצמה, במפורש או מכללא, לשמור על העגלה והתיק; והאם ידעה על החפצים האישיים שהיו בתיק או קיבלה אותם לשמירה.
החלטה:
- לאחר בירור בית הדין והתרשמותו מכך שהמטפלת לא ידע ולא העת כלל על המצאות תכולה כ"כ יקרה בעגלת התינוק הרי שלא ניתן לחייבה על התכולה.
- מאידך נראה שעל העגלה ושאר הדברים הקרושים לצורך הילד הרי שיש לחייב את הנתבעת וזאת לאחר בירור על עגלבה מסוג ודגם שהוצגו בפני ביה"ד יש לשלם כ5,300 ₪ ₪
- התשלום יתבצע תוך ל' יום מיום קבלת פס"ד זה
בברכת האמת והשלום אהבו
שלמה בארי
ראב"ד