חובת מחיצה בין נשים לגברים בתפילה

שאלה:

נשאלתי לגבי מניין לקבלת שבת ותפילת ערבית המתקיים בחוץ בין עצי היער, ובאות גם נשים ועומדות בריחוק מהגברים ובמקום גבוה יותר, אך ללא מחיצה ביניהם, האם יש בזה בעיה הלכתית ויהיה אסור להתפלל שם ?

תשובה:

נראה שמכיוון שמדובר במניין ארעי המתקיים בחוץ, והנשים שבאות מתרכזות בפני עצמן במקום גבוה ומרוחק מהגברים אין בכך איסור ואין מניעה מלהתפלל שם.

הרחבה ומקורות: מקור הדין להעמדת מחיצה בין גברים לנשים בתפילה נלמד מהתיקון גדול שהיו עושים בבית המקדש מיד במוצאי יו"ט הראשון של חג כדי שהנשים תוכלנה לעמוד מלמעלה ולראות את מעמד שמחת בית השואבה (סוכה נא: נב.), ויעויין בשו"ת אג"מ (או"ח א' סי' ל"ט) שהוכיח שחיוב זה הוא מדאורייתא[1].

מעניין לציין שחיוב זה של בניית עזרת נשים בבית כנסת אינו מופיע בדברי חז"ל, לא ברמב"ם ולא בשו"ע, אף שוודאי הקפידו עליו תמיד (וישנם דיונים בפוסקים לגבי קדושת עזרת נשים[2] והמסתעף, ולגבי חזקה על מקומות בעזרת נשים[3], ועוד[4]). וראיתי בספר ילקוט יוסף (תפילה סי' ק"ו הע' ג') שהביא: ויש ששאלו, למה הרמב"ם והשלחן ערוך לא הזכירו מענין בניית עזרת נשים בבית הכנסת, וביסודי ישורון (סידור לימי החול עמוד 211) כתב, דכנראה טעמא הוי משום דהוא דבר הידוע לכל, וכמו שכתב הרמב"ם בכיוצא בזה (פיה"מ מנחות פ"ד) לענין סידור התפלה ותפילין שלא דיבר מזה ר"י הנשיא במשנה. ולכן מה שיש שרצו לומר שבימים קדמונים לא נהגו הנשים להתפלל בבית כנסת, הנה אין זה נכון. ועיין בגמ' (סוטה כב.) בההיא אלמנה שהיתה הולכת לבית כנסת הרחוק משכונתה וכו', וראה בילקוט שמעוני (עקב, סי' תתע"א). ובסי' קנ"א (הע' נ"ד) הביא: שלא הזכיר בשלחן ערוך כלל שצריך לבנות עזרת נשים בבית כנסת, משום שהדבר ברור שאין חיוב לנשים להתפלל בבית הכנסת (אלא שבנות ישראל נהגו להחמיר על עצמן), וכמו שכתב כן בשו"ת שאילת יצחק (סימן כ"א ד"ה והנה) ע"ש, וצ"ע.

וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ז ס"ח) שעמד על כך שלא הוזכר בשו"ע עניין מהות המחיצה כיצד אמורה להיות ואם אפשר להקל בה (וכפי שיובא לקמן) וכתב: מפני שאז לא היתה קיימת בעיה כזאת בכלל, כי כל בתי הכנסיות היו עשויים באופן שכותל עב היה מפסיק בין ביהכ"נ לעז"נ[5] וכו' ע"ש.

סיבת חיוב התיקון הנ"ל מובא במשנה מסכת מדות (ב' ה'): …כדי שלא יהיו מעורבין, וכך הביא הרמב"ם בהל' בית הבחירה (ה' ט') ובהל' לולב (ח' י"ב), אמנם בפיה"מ בסוכה שם כתב: …ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים, וכ"כ המאירי (וע"ע תוי"ט שם). וביאר האג"מ שם (תשובות ל"ט – מ"ד) שהמחיצה היא כדי להימנע מקלות ראש, וע"כ לא סגי במחיצה של עשרה טפחים שעדיין יכולים לדבר ולהרבות שיחה בלי שום קושי וכו'  אך מסתבר שסגי במחיצה עד אחר הכתפיים, ומה שהזכיר (בפיה"מ) הסתכלות, הוכיח שאין לפרש מצד איסור הסתכלות אלא כוונתו הסתכלות המביאה לקלות ראש, ואף אם נסתפק בכוונתו אין לנו אלא מה שכתב בהלכותיו[6] שהוא כדי שלא יתערבו כיון שבאין מזה לידי קלות ראש אבל מצד ההסתכלות עצמה אין לחוש, וע"כ יש להתיר במחיצה של ג' אמות שהוא י"ח טפחים, ואף שנראים הראשים לא יבואו לידי קלות ראש, או שהנשים למעלה והאנשים למטה, והמחמירין להגביה המחיצה עד שלא יתראו גם ראשיהן תבוא עליהן ברכה. וכן נראה דעת השרידי אש (ח"א סי' י"ד), ע"ש. אמנם להרבה פוסקים חיוב המחיצה מעיקר הדין הוא מעל הראש באופן שלא יתראו כלל[7] (עי' שו"ת דברי יואל ח"א ס"י, צי"א ח"ז ס"ח, ישא יוסף ח"א סי' ל"ז ל"ח, ועוד).

ועי' שו"ת חת"ס (ח"ה השמטות סי' ק"צ) …והטעם לזה כי אנו מאמינים שכל תפלה או שבח והודאה שמתערב במחשבה ההיא שום הרהור אפי' באשתו לא תעלה במעלות לפני הי"ת ולא תקובל לפניו ומפני זה אנו מפרישים הנשים מן האנשים בבה"כ בפ"ע שלא יבאו לידי הרהור בשעת תפלה ותהיה תפלה נדחית רחמנא לצלן ויצא לנו זה משמחת בית השואבה וכו'. וכתבו גדולי הדורות (וכן בתקנות האסיפה שהייתה בלבוב שנת תרכ"ו) בחומרא רבה נגד בתי כנסת שאינם נוהגים במחיצה כראוי שאסור ליכנס בתוכם בכל זמן, בחול ובשבת ואפי' בימים נוראים, ואף אם מחמת כך יצטרך להתפלל ביחידות.

אמנם מכל הנ"ל נראה שחיוב בניית המחיצה והדיון בפרטיה שייך להלכות בית כנסת ולאו דווקא להלכות תפלה שבכל מקרה יש למתפלל להקפיד שלא להתפלל כנגד ערוה, ובנקיות ובמקום נקי (כגדרים שהתבארו בשו"ע או"ח סי' ע"ד – פ"ח) אך אין מניעה להתפלל כשעומדת לידו אשה, ובאמת לגבי מניין המתקיים שלא בבית הכנסת אלא בחוץ וכדומה לא מצאתי התייחסות בדברי הפוסקים, מלבד דברי האג"מ (ח"ה סי' י"ב) שחילק לגבי מחיצה במקום שאינו קבוע לתפילה בין מקום שנחשב פתוח לרבים כבית האבל שצריך בו מדינא הפרדה כ"ש בשעת תפלה, וגם שם אם למעשה הנשים אינן מסכימות לעזוב את החדר נחשב זה לאקראי, ואין להמנע מלהתפלל מחמת זה, אבל בבית חתן מדינא אין צורך במחיצה, שאינו פתוח לרבים, אלא רק לבני המשפחה. לכן די בכך שילכו האנשים המתפללים לזווית אחת שיוכלו לכוין שם, ושם יתפללו. וע"ש (אות ב', ובח"א סי' ל"ט בסוף) שגם בבית הכנסת אפשר להתיר באקראי לאשה אחת או שתים להיכנס ללא מחיצה, ואף בבית המקדש בלא צורך קיבוץ היה אפשרי שהרי חנה התפללה סמוך לעלי, והוכיח עוד מקדושין נב: ותוס' שם.

עפ"ז במניין המתקיים בחוץ שהוא דרך אקראי (ותלוי בהתארגנות ובמזג האוויר) אין צריך בו מחיצה, ואינו דומה לבית אבל הנ"ל שפתוח לרבים ויש סיבה לנשים להמצאות בו תדיר (וגם שם נחשב לאקראי), במניין המדובר אין להן סיבה לעבור דווקא שם, ואם באות מיוזמתן להתפלל אף אם הן נשים רבות מספיק שיעמדו בריחוק מקום מאחורי הגברים או בצידם.

(יש לציין שלכתחילה אין להתפלל במקום פתוח כנפסק בשו"ע ס"צ ס"ה[8], ואם נאלצים להתפלל שם עדיף שיהיה בין מחיצות או אילנות[9], וכמו כן יש לבדוק שהמקום אינו מטונף כמבואר שם סי' ע"ט וכו', וכן להקפיד שהאנשים עומדים במקום אחד ואין שביל שמפסיק ביניהם באופן שלא יהיה צירוף למניין ע"פ שו"ע סי' קצ"ה ס"א לגבי צירוף לזימון וט"ז שם סק"ב, ועי' פמ"ג א"א סי' נ"ה סקי"ב שה"ה לעניין תפילה, וע"ע שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ד).

[1] ואכמ"ל בגדרי חיוב מחיצה בשאר כינוסים ושמחות וכו'.

[2] כגון הפמ"ג (סי' קנ"א א"א סק"א ובספרו ראש יוסף מגילה כח), עה"ש סי' קנ"ד סק"ז, חכ"א כלל פ"ו ט"ו, שו"ת יבי"א ח"י או"ח סי' ט"ו.

[3] כגון שו"ת הרשב"א ח"ב סי' קפ"ב, שבות יעקב ח"ג סי' ק"ס, חת"ס חו"מ סי' צ"ה.

[4] ולפלא שלא הביאוהו (בשו"ע או"ח סי' שט"ו ס"א) כדוגמא למחיצה הנעשית לצניעות בעלמא שמותרת בשבת בניגוד למחיצה המתרת סוכה או טלטול שאסורה, ובמ"ב שם (סק"ה) הביא בשם המרדכי כגון מחיצה בשעת הדרשה, ומדוע לא הביא מחיצה בתפילה שלכאורה יותר שכיחה ?                                                                                                           ואף שמחיצה זו הינה חיוב, ראיתי הסבר (בספר אורחות שבת, ח"א עמ' שי"ז) מדוע אינה נחשבת מחיצה המתרת, משום שלא בעינן דיני מחיצה רק הבדלה לצורך צניעות, וגם מחיצה תלויה שיש תחתיה ג"ט תוכשר (אפשר להוסיף שאף מחיצה שמנידה הרוח תועיל, וכן גדרי גובהה שונים ואף לאג"מ שמיקל בעי י"ח טפחים. אמנם עי מש"כ שיש מקום לומר שגזירת מחיצה המתרת אינה בדווקא כשעשויה כהלכות מחיצה, ונראה שמצאתי חיזוק לדברי במ"ב סי' ת"מ סקי"ג ושש"כ כ"ד הע' ק"ל, ובשו"ת משנה הלכות חט"ו סי' קי"ב, ואכמ"ל).

[5] ובאמת תמהו הפוסקים כיצד יכולות לשמוע שם כראוי קריאת המגילה (עי' פמ"ג ומ"ב ר"ס תרפ"ט).

[6] וכבר כתבו ב"י ועוד שמצינו בהרבה מקומות שחזר בו הרמב"ם בחיבורו ממש"כ בפיה"מ (כגון ב"י או"ח סי' שי"ח עמ' תי"ג (שירת דבורה), וכן שם עמ' תנ"ג, ב"ח או"ח ס"ס רכ"ח) או שבחיבורו העדיף פי' אחר מפיה"מ (יו"ד קכ"א עמ' פ"א).

[7] נפ"מ נוספת אם תועיל מחיצה של זכוכית שאמנם עירבוב וקלות ראש אין, אך עדיין יכולים לראותן, עי' אג"מ שם סי' מ"ג, ובח"ג סי' כ"ג, ושו"ת שבט הלוי ח"א סי' כ"ט.

[8] ועי' כף החיים שם אות ל"א הביא דעה שאם מתפללים שם עשרה אין בו משום חציפות, אמנם מהשע"ת שם (א') לכאורה משמע אחרת, ע"ש.

[9] והמנהג הקדום לצאת לשדה לקבל השבת (עפ"י הגמ' בשבת קיט. וב"ק לב.) וכפי שהיה נוהג האר"י עם תלמידיו, ומובא בשער הכוונות (דרושי קבלת שבת), אין הכוונה לתפילת ערבית אלא כפי שהביא שם הסדר איך לעמוד ומה לומר בעת שקיעת החמה, ואח"כ יחזור לביתו, ע"ש.