מינוי תורן בשבת

הרה"ג הרב חגי

שושן

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

מינוי תורן שומר שבת

שאלה:

אודות שאלתו שהינו אחראי על סדר תורנות בצבא או בבית חולים האם עדיף למנות מי ששומר שבת במשמורת שבת, ועל ידי כך ייגרם כמה שפחות חילולי שבת, ממה שימנו אדם שמחלל שבת יגרם על ידו יותר חילולי שבת.

תשובה:

בנדון שאלתנו עדיף למנות שומרי שבת בהרכבי משמרות שבת מאשר מחללי שבת וכפי שנקטו רוב אחרוני זמנינו, ומ"מ במקום שהשומרי שבת באופן קבוע מקיימים תורנות בשבת ומלינים על כך שזה מונע מהם עונג שבת עם בני משפחותיהם כשזה באופן קבוע, בכהאי גונא יש למנות גם מחללי שבת במשמרת שבת.

 

מקורות: הנה בשאלה זו נחלקו בכך גדולי אחרוני זמנינו בסוגיית תורניות של רופאים בשבת אם עדיף למנות יהודי מחלל שבת או יהודי שומר שבת, שדעת הגאון בעל האגרות משה חלק ד (או"ח סי' עט) שעדיף למנות כונן במשמרת שבת יהודי מחלל שבת, בפרט אם הרופא המחלל שבת לא יהיה כונן והוא ישהא בביתו בשבת היה עוד יותר מחלל שבת, ועל ידי שהוא במשמרת שבת הוא מחלל פחות, כיון שהוא גם עושה דברים שמותר לעשותם שהם לצורך פיקוח נפש שמחללים עליהם את השבת.

האגרות משה בעיקר דן שיש רופאים גויים שמחליפים משמורת עם היהודים שיכולין הרופאים שומרי תורה להחליף שזמנם יהיה לעולם ביום הראשון לשבת ורופאים הנכרים יהיו ביום השבת.

והוסיף שאף עם רופאים יהודים שאינם שומרי תורה שרוצים ג"כ יותר להיות שם שבת מיום ראשון יש אופן המותר ממש היינו שרופא השומר תורה ישתדל אצל הממונים על זה בבית החולים שאותו ירשום תמיד ליום א' בשבת שאף שבשביל זה יהיה מוכרח באם ליכא הרבה נכרים שירשום זמנו ליום השבת יהודי אחר אף שגם האחרים הם שומרי תורה שהוא רק כלפני דלפני דלא מפקדינן וכ"ש כשאיכא גם רופאים נכרים, שלכן אף כל שומרי תורה יכולין להשתדל שלא ירשמו אותן להיות שם בשבת אף שעי"ז ירשמו אף את היהודים שאינן שומרי תורה שיהיו שם בשבת, אבל אף שלא נעשה כן ונרשם שומר תורה על יום השבת יש לו להחליף הזמן עם נכרים, ויש גם טעם גדול להתיר אף עם יהודים שאינם שומרי תורה שגם שכשיישארו בביתם יחללו שבת במזיד בכל מלאכות שיזדמן לא פחות מהמלאכות שיעשה בבית החולים באיסור משא"כ אין בזה לפ"ע בזה שהוחלפו להו מלאכות במלאכות, ויותר נוטה שהופחתו כי יש הרבה חולים שמותר וגם הרבה הוא רק מדרבנן ומה שעושה בביתו רובן הם מדאורייתא.

מאידך דעת הגרש"ז אויערבך והביאו בשמירת שבת כהלכתה (פל"ב הערה קכה) שאם היה חולה שיש בו סכנה והיו צריכים לחלל שבת לרפואתו ויש שני רופאים בעיר, אחד שומר שבת והשני מחלל שבת, עדיף לילך לרופא השומר שבת גם במקום שלא יתוסף על ידי הרופא המחלל שבת מלאכה, וישמע להוראות הרב כיון שגם כשעוסק ברפואת פיקוח נפש לא נדחה האיסור אלא כשמתכוין לשם הצלה, אבל עבריין שכוונתו לבצע כסף ולא לצורך רפואה לא הותר לו לעשות מלאכה אפילו כשיש בה פיקוח נפש, כמש"כ בס' בית הלוי פרשת שמות. ועיי"ש עוד טעם להעדיף את הרופא השומר שבת, כי בעבריין שכוונתו לבצע כסף אעפ"י שעושה מצוה מ"מ הוי כנתכוון לבשר חזיר ועלה בידו בשר טלה כמבואר בתוס' קידושין  ל"ב דגם על זה יש משום לפני עור, וע' בזה בס' משנת פיקוח נפש סימן כ"ב.

ואף שבתשובות והנהגות ח"ה (סי' שצט) חלק על הגרש"ז, וכתב בזה הלשון:  שמה שכתב הגרש"ז, שעדיף לקרוא לרופא שומר שבת, כיון שרופא מחלל שבת שאין כוונתו לחלל את השבת משום ההיתר של פיקוח נפש, דמי לנתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, שצריך כפרה. עיין בדברינו חלק ג' (סימן תע"ח), שהעלינו דהאי דינא דנתכוון לאכול בשר חזיר וכו', זהו רק כשעושה מעשה רשות וכוונתו לאיסור, משא"כ כשעושה מעשה מצוה ונתכוון למעשה עבירה, אין צריך כפרה.

ולענ"ד נראה, דאדרבא, כיון שאם לא יקרא לרופא שומר שבת, אז באותה שעה רופא זה מקיים מצוות דעונג וקדושת שבת, משא"כ במחלל שבת, שאף אם לא יעשה מלאכה באותו שעה, אינו מקיים הנ"ל, לכן נראה דעדיף לקרוא לרופא מחלל שבת, והיינו כששניהם מומחין באותה מדה. (ואף שיתכן והמחלל שבת יסע אח"כ חזרה לביתו, מ"מ לדעתיה קעביד, ואין איסור מסייע וכמבואר באחרונים).

אלא שבתשובה שבח"ו (סי' פח) חזר והסכים עם הגרש"ז אויערבך. אלא שכתב שכל זה דוקא אם יקרא לרופא שומר שבת לא יתבטל הרופא מעונג שבת אבל אם יתבטל הרופא מעונג שבת וכגון שמנתקו בזמן הסעודה מבני משפחתו וחסר לו ולהם בעונג שבת עדיף לקרוא לרופא מחלל שבת, שבלא"ה אינו מקיים מצות עונג שבת שקיום הרופא ומשפחתו מצות עונג שבת עדיף מאשר למנוע שלא יהא כאן מעשה עבירה שנדחה לפיקו"נ.

גם הרב זילברשטיין בספרו שיעורי תורה לרופאים שבת ויום טוב (סימן קי) כתב שעדיף שהרופא שומר המצוות יישאר כונן בשבת, מאחר והוא ישתדל למנוע את חילול השבת במידת האפשר: הוא יכתוב ביד שמאל, ידליק חשמל במרפק, וירים את הטלפון מאחורי ידיו, לכן עדיף שהוא יישאר כונן בשבת, כי היא תישמר יותר על ידו.

אך אם קשה לו, או שהוא חושש שמא יכשל בחלול החג שלא לצורך, מותר לו להחליף את התורנות שלו עם רופא אחר שאינו שומר  על השבת, ואין בזה איסור של "לפני עור", מאחר והוא מצדו לא גורם לחילול שבת של הרופא השני, וגם הוא יכול לשמור על השבת, אם ירצה בכך. וכך כתב האגרות – משה (או"ח ח"ד סימן עט). והוסיף שם מילתא בטעמא, יעו"ש. ויעוין עוד בחלקת יעקב (ח"א סימן סט, ובנדמ"ח או"ח סימן קמ). ע"כ. וע' באנציקלופדיה רפואי שטיינברג ח"ז (ע' תס). שהביא את המחלוקת הנ"ל.

וע' למרן הגר"ע יוסף בספרו חזו"ע שבת (ח"ג ע' רמט סע' יג) שכתב שאם יש לפניו שני רופאים, האחד דתי שהוא שומר תורה ומצות, והשני לא דתי, יש להעדיף את הרופא הדתי שהוא שומר תורה ומצות. ורק אם הרופא שאינו דתי מומחה יותר, יש להעדיפו, אפילו הוא מחלל שבת. ויכולים לסמוך על דבריו, לחלל שבת.