באופן כללי, מותר לבעל ולאישה להתייחד בבית אחד גם כאשר האישה אינה מוכנה לטבול, אלא אם כן שני הצדדים גמרו בדעתם להתגרש וחיים בפירוד מוחלט. במקרה כזה, נראה שאסור להם לשהות יחד ויש לעשות שאלת חכם. הפוסקים דנים בשאלה זו בהרחבה, כאשר ישנן דעות שונות בנוגע למקרים ספציפיים, כגון כאשר אין 'פת בסלו' (תקווה לטהרה עתידית) או במצב של מריבה עמוקה. לדוגמה, בשו"ת מהרש"ם נשאל על אישה שאינה רוצה לטבול מחמת מרידתה בבעלה, והשיב שיש לאסור התייחדות במקרים מסוימים. אולם, ספרים אחרים כמו אוצר הפוסקים ותורת היחוד חולקים על דברי המהרש"ם במקרים מסוימים, בטענה שאפשר שיחזור השלום לבית. עוד נטען כי במצב של מריבה, אין חשש שיתרצו הצדדים. עם זאת, ישנם מקרים בהם גם הגר"ע יוסף זצ"ל נטה לאסור, ובמיוחד כאשר שני הצדדים כבר ניתקו את הרגש וגרים יחד רק מסיבות משפטיות או פרקטיות, אז יש מקום לחשוש שבתקופה ארוכה יבואו להתפתות להיות יחד ועל כן יש מקום לאסור לכ"ע.