יחוס כהונה ולויה למי שנולד מאֶם יהודייה וזרע של גוי.

שאלה: אודות שני ילדים תאומים שלהם מלאו יג' שנה לפני כמה חודשים והם נולדו מאם יהודייה לוויה ע"י הפרייה מזרע גוי ושאלתכם אם יש לילדים אלו יחוס של לוי לעלות לתורה כדין לוי וליטול ידי הכהנים?

תשובה: כפי שמבואר במקורות אף שנחלקו בכך גדולי הפוסקים, אך בהיות ודעת הרבה מהם וכך נקטו מעיקר הדין הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגר"ש וואזנר בעל שבט הלוי דינם כלווים, אם הם רוצים לעלות לתורה בתורת לוי הם יכולים לעשות כן וכל שכן שיכולים ליטול ידי הכוהנים. אך כל זה שידוע לנו בברור שהאֶם הופרתה מזרע גוי ולא יהודי.

דין הבן כשהאמא כהנת

מקורות:  אם האמא הנתרמת הינה כהנת, על אף שאם תורם הזרע הוא יהודי אזי הבן מתייחס אחר האב כמו כל בן שמתייחס אחר אביו דל"משפחותם לבית אבותם" כתיב, אבל אם הזרע הוא מגוי שהבן לא מתייחס כלל אחר אביו הגוי, אזי הבן מתייחס רק אחרי האם, והרי הוא כהן כמוה! ואסור לישא גרושה זונה וחללה ושאר איסורי כהונה.

והנה, מאחר שהדברים אינם ידועים כל כך והם נוגעים להלכה ולמעשה נאריך קצת בדין זה. הנה כן מבואר מפשטות הסוגיא במס' בכורות (דף מ"ז ע"א) בדין כהנת שנתעברה מגוי, דבנה חייב בפדיון הבן, כיון שהאם נתחללה ע"י ביאת העכו"ם והוה כזרה וכישראלית דבנה חייב. אבל בלויה שהתעברה מגוי דאין בה חילול – הבן פטור מפדיון הבן, וגם למ"ד דמזהמין את הולד הרי "לוי" פסול מקרי ועי"ש בפרש"י, ולכן פטור מפדיון הבן, וכן נפסק להלכה ביו"ד הל' פדיון הבן (סי' ש"ה סעי' י"ח). ומשמעות הסוגיא שם מורה, דהא דשמעינן מ"משפחותם לבית אבותם" דהבן מתייחס אחר האב ולא אחר האם – היינו דוקא היכא דאיכא משפחת אב והבן מתייחס אחריו, אבל היכא דליכא ייחוס לאב – הבן מתייחס אחר האם, והרי הוא לוי כמותה, וכפשטות דברי הר"ן על הרי"ף מסכת קידושין (דף ל' ע"ב מדפי הרי"ף).

ולכן, כשהאב גוי והבן לא מתייחס אחריו, אם האם כהנת – גם הוא כהן, ואם האם לויה – גם הוא לוי. אלא שבכהנת גם האם מתחללת מכהונתה על ידי ביאת העכו"ם, ולכן הבן אינו כהן, אבל בהזרעה מזרע גוי דאין כאן גדר "ביאה" כלל, אם כן כמו במקרה שהיתה האמא לויה הבן הוא לוי כיון דנמשך ומתייחס אחר האם, כן הדין גם בכהנת בהזרעה מלאכותית מאחר שהאם אינה מתחללת הבן הוא כהן כמוה, ואין חילוק בין בת כהן לבת לוי, ודין הבן כאם, ו"כהן" גמור הוא.

ואכן כן כתב בפשיטות הגרש"ז אויערבך זצ"ל במנחת שלמה שם (תניינא ב-ג סי' קכ"ד):

"וכמו כן נראה דאם האישה היא כהנת או לויה, שפיר יהיה הולד כמותה אע"פ שהזרע הוא מעכו"ם, כמבואר במסכת בכורות מ"ז ע"א, ומה שאמרו שם בגמ' דבכהנת לא משכחת שיהיה כהן משום דכיון דנבעלה לעכו"ם הוי ליה זרה ונתחללה – היינו משום דלא נחית התם בגמ' לנתעברה באמבטי דהוא מילתא דלא שכיחא כו".

וכהאי גוונא ממש כתב גם בעל שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קע"ו), וזאת בהתאם לדברי בעל העצי ארזים (אהע"ז סי' ד') ובעל האבני נזר (אהע"ז סי' ט"ז אות ו') בביאור סוגיית הגמ' במסכת בכורות הנ"ל, וע"ש בשבט הלוי דלמעשה מי יודע זרע שמזריקין שורשו הטמא מאיפוא, ואולי הוא מזרע ישראל ודינו לילך אחר אביו, ולעולם אזלינן לחומרא.

ולשיטה זו, בהזרעה מלאכותית הנפקא מינה הן באמא כהנת והן באמא לויה, שהבן או הבת כמותם לכל דבר, ובמי שנולד מגוי שבא על בת ישראל הנפקא מינה היא רק באמא לויה שהבן או הבת כמוה לכל דבר לעניין להעלותו לתורה כלוי. ואכן בעל השבט הלוי במקום אחר (חלק ה' סי' קצ"ה) מסיק כן לדינא:

"נשאלתי, לענין גוי הבא על בת לוי, אם הבן ראוי לקרות בתורה כלוי או כישראל בעלמא, והורתי כפשטות הגמ' בכורות מ"ז ע"א דנקרא להלכה "בן לוי", וכן מבואר בתשובת אבני נזר אהע"ז סי' ט"ז, ועיין ס' אוצר הפוסקים אהע"ז סי' ד' בזה".

ודבריו אלו הם ממש כדבריו הנ"ל (בח"ג סי' קע"ו) לעניין הזרעה מלאכותית מזרע גוי והאמא כהנת או לויה, ודו"ק.

אלא שאין הדבר מוסכם להוציא כן מהסוגיא. וראה בחי' הגר"ח על הרמב"ם (הל' איסורי ביאה פט"ו) שהוא דין בפדיון הבן גרידא, ועיין שם גם בחי' הגרי"ז, וגם בחזו"א (אהע"ז סי' ו' אות ו') נסתפק בכוונת הש"ס האם הוא באמת לוי לכל דבר וראה עוד בדבריו (אהע"ז סי' ט"ו אות י"ז). אולם הרבה מגדולי האחרונים והפוסקים הבינו את הדברים כפשוטן, שהבן הוא לוי ממש כאמו, מאחר שאינו מתייחס אחר אביו הגוי, כן הוא בחידושי השפת אמת שם במס' בכורות וכמו שנקטו גם בעל העצי ארזים והאבני נזר, וכ"ה דעת הגרש"ז אויערבך ובעל השבט הלוי, וכנ"ל.

אלא שבהמשך חייו חזר בו בעל השבט הלוי (ח"י סי' רכ"ד וסי' ר"ל), ומסיק דלא יעלה לתורה בתורת לוי, לאור דברי החולקין הנ"ל הסוברים שהסוגיא במסכת בכורות הינה רק לעניין פדיון הבן, ושאחרי הרבה שנים ראה כן גם בתשובת המהר"ם שי"ק (יו"ד סי' רצ"ט) שחולק בזה על הגאון מהר"ש באנדי ז"ל (בשומר ציון הנאמן מכתב צ"ח-צ"ט עמ' 396 ו-400, שיוצא לאור על ידי הגאון בעל הערוך לנר), דלדעת מהר"ש באנדי – הוא לוי גמור, ולכן גם בן בנו עד סוף כל הדורות פטור מפדיון הבן, והגאון המהר"ם שיק חולק עליו, והביא כן גם מהמהרי"ט אלגאזי שם במס' בכורות ודעתו דרק בן הראשון כיון שנולד מפטר רחם של לויה פטור מפדיון הבן, אבל בן הבן חייב. ומסיק בעל השבט הלוי דלזה דעתו נוטה, וממילא גם לעניין עליה לתורה אינו לוי ובודאי שבן בנו אינו לוי, ולכן לא יעלה מספק לתורה בתורת לוי, והוא עצמו כדאי שיפדה עצמו מספק, ועיין שם עוד שכתב כן בצירוף דעת הסוברים דבזמן הזה ליכא לחזקת כהונה ולויה, יעויין שם דבריו ואכמ"ל.

והנה להלכה למעשה, בודאי יש לנו להחמיר בדברים אלו, לחוש לדעת הסוברים שהוא כהן ולוי גמור. ולכן כל ילד שיוולד לכהנת מהזרעה מלאכותית, כיון שלעולם הרי ספק לנו אם הוא זרע גוי או ישראל, ועל הרופאים אי אפשר לסמוך בעניין זה, הן אם אומרים שהוא מזרע ישראל והן אם אומרים שהוא מזרע גוי, נמצא איפוא שכל בן שנולד לכהנת מהזרעה, יש לנהוג בו לחומרא לאסור אותו מלשאת גרושה וגיורת ושאר איסורי כהונה ככל כהן, ומאידך אינו יכול לישא כפיו ואינו זכאי למתנות כהונה כדין ישראל.

לאור האמור, כל בן שנולד מהזרעה מלאכותית לאמא כהנת, הרי הוא ספק כהן. כי על הצד שתורם הזרע הוא גוי – הולד מתייחס אחר אמו הכהנת שלא נתחללה עדיין, והרי הוא כהן כמותה, ואסור לישא גרושה זונה וחללה ושאר איסורי כהונה ככל כהן. מאידך, אינו זכאי למתנות תרומה כמו גם אסור לישא את כפיו, כיון דאם תורם הזרע הוא יהודי – הולד מתייחס אחריו והוא ישראל, ובהעדר ידיעה אזלינן לחומרא.

כאמור, על הרופאים אי אפשר לסמוך בעניין זהותו של תורם הזרע האם הוא יהודי או גוי, דמלבד החשש שיש בכל תרומת זרע, שיתחלף עם זרע אחר, וכמו שהיה לאחרונה כאן בארץ ישראל בפרשת החלפת העוברים בביה"ח אסותא ראשון לציון, ועיין עוד בשו"ת ויען דוד (ח"ג סי' פ"ה), הרי גם אם לא נתחלף הזרע לא ניתן לקבוע כלל האם התורם הוא יהודי או גוי, הרופאים כלל לא בודקים את הדבר, אף אם ירצו לבדוק אין להם את הידע ואת הכלים לבדוק האם הוא יהודי כדת וכדין, גם אין להם נאמנות על בדיקת דבר זה, כך שלעולם נשאר הדבר אצלנו בתורת ספק.

דין הבן כשהאמא לויה

כאמור, כן הדין גם בבן שנולד מהזרעה מלאכותית לאמא לויה, שהבן הוא ספק לוי, כי על הצד שתורם הזרע הוא גוי הולד מתייחס אחר אמו הלויה והרי הוא לוי כמוה, וכפשטות הסוגיא במסכת בכורות בדין עכו"ם שבא על בת לוי, וכפי שכתבו גאוני עולם בעל העצי ארזים האבני נזר השפת אמת הגאון מהר"ש באנדי והגרש"ז אויערבך זצ"ל, אלא דבהזרעה מלאכותית אין הדבר ברור שתורם הזרע הינו גוי, ואם הוא יהודי הולד מתייחס אחריו והוא ישראל, ובהעדר ידיעה אזלינן לחומרא (כפי שכתב גם בעל השבט הלוי וכנ"ל).

כן הדין גם בבת שנולדה מהזרעה מלאכותית לאם כהנת או או לאם לויה, שדינה כספק כהנת וכספק לויה.

מאמר זה דנתי בו לפני מס' שנים והעליתי על הכתב אל דברי הגרש"ז אויערבך ובעל שבט הלוי בשתי תשובותיו וכעת ראיתי שדן בכך כב' הרב צבי בוקשפן דיין בביה"ד הרבני האזורי נתניה בפסק דין תיק מס'  1511586/1. וזכיתי שכיוונתי לדבריו, ומחמת סדור הדברים על ידו אחד לאחד בסדר נפלא הבאתי אותם לזיכוי הרבים.