בע"ה

שהיה באונס בין קידוש לסעודה

שאלה:

נשאלתי ממשפחה שתפסה אותם אזעקה בליל שבת מיד אחר הקידוש, נכנסו לממ"ד שבביתם ונשארו שם כשעה ורבע עד שהייתה הנחיה שאפשר לצאת, מיד לאחר יציאתם נטלו ידים והמשיכו את סעודתם. שאלתם האם היה עליהם לקדש שוב, וכיצד ראוי לנהוג לכתחילה בסיטואציה זו, בתקווה שלא יהיה מעשי…

תשובה:

מכיוון שדעתם הייתה לאכול מיד אחר הקידוש באותו מקום, ונשתהו מחמת אונס, והיציאה הייתה לחדר אחר באותה דירה, נהגו כראוי שלא קידשו שוב. ולהבא אם ח"ו יקרה שוב ואין זמן ליטול ידיים ולאכול כזית, עדיף לשתות רביעית יין ויחשב בשעת הדחק כקידוש במקום סעודה לאלתר.

הרחבה ומקורות: מובא בגמ' (פסחים קא.) שאין קידוש אלא במקום סעודה, ופרטי דינים אלו נפסקו באו"ח סי' רע"ג, והוכיח הב"י מדברי אביי בגמ' שם שאף באופן שקידש ואינו סועד אח"כ כלל לא יצא ידי קידוש, וכך פסק בס"ג שם, והוסיף הרמ"א ע"פ המהרי"ל (סי' ל"ב) 'וצריך לאכול במקום קידוש לאלתר, או שיהא בדעתו לאכול שם מיד' וכו' ומבארים הפוסקים כוונתו שאם היה בדעתו בשעת קידוש לאכול לאלתר, אפילו אם אירעו אח"כ אונס ולא אכל מיד אלא אחר זמן (ואפילו זמן מרובה[1]), ג"כ יצא ידי חובה ואין צריך לקדש שוב. ואף שמדין קידוש במקום סעודה אין לקדש בחדר אחד ולאכול בחדר אחר אף באותו בית[2], ואפי' אם דעתו לכך בשעת הקידוש אין זה לכתחילה אא"כ יכול לראות חדר זה ממקום שקידש (ויעויין שם בפרטי דינים אלו) ובנידון דידן הלא נכנסו לחדר אחר, אך מ"מ חזרו לאכול במקום שקידשו, ולא הסיחו דעתם שהרי המתינו בכל רגע שיוכלו להמשיך סעודתם.

ומ"מ מכיוון שכתבו הגאונים שקידוש במקום סעודה הוא אפילו אכל דבר מועט – פת או מיני תרגימא מחמשת המינים, או שתה כוס יין בשיעור שמחייב ברכה אחרונה, ונפסק כך בשו"ע שם ס"ה, הנקלעים לסיטואציה כזו עדיף כמובן אם מתאפשר ליטול מיד ידיים ולאכול כזית פת, ואם לא יספיקו יאכלו לפחות כזית עוגה מחמשת המינים, ואם הזמן קצר ביותר טוב אם יספיקו לשתות רביעית יין כל אחד מהמסובים (ולחלק מהפוסקים יוכלו להקל גם במיץ ענבים, עי' שולחן שלמה רע"ג הע' י' בשם הגרשז"א, חזון עובדיה שבת ח"ב עמ' קמ"א, ועוד). ואף שיש פוסקים שאינו יוצא ע"י כוס יין, פסק במ"ב שם (סקכ"ה) שבמקום הדחק ניתן להקל (ויעויין עוד שם בסקכ"ז ובשעה"צ שם שלכתחילה צריך רביעית יין מלבד הכוס של הקידוש, ובקידוש של לילה אין להקל בפחות, ע"ש), וע"כ אף שכאמור לעיל במקרה המדובר לא יצטרכו לקדש שוב, אם בכל אופן מתאפשר לאכול כזית  או לשתות רביעית כדין שעת הדחק עדיף, כדי שיהיה על הצד הטוב ביותר וללא כל ספק ובפרט במקרה שנאלצים לצאת מביתם.

[1] עי' גינת ורדים כלל ג' סי' כ', ובא"ח (ש"ב בראשית אות ד') שאפילו התעכב שעה או שתים ואפילו אחר שיעור עיכול, אמנם בחזון עובדיה (ח"ב עמ' קכ"ח) כתב שאם שהה כשיעור עיכול יחזור ויקדש (אך עי' בעמ' קל"ו במסקנת דבריו). וע"ע מה שדנו הפוסקים אם יש ראיה מליל פסח שמאריכים בהגדה ונחשב קידוש במקום סעודה.

[2] ובזה חמור יותר מגדרי שינוי מקום בברכת הנהנין (עי' שש"כ פנ"ד הע' ל"ב בשם הגרשז"א).