בס"ד

נימוקים לפסק הדין

בתיק מס'…

נכתב ע"י הרב שלמה בארי – אב"ד

טענת אפלה ורעש בשימוש בחדר מדרגות

העמדת סככה של חנות על מדרכה של רשות הרבים

התובע והנתבע מתגוררים בעיר אלעד ת"ו בבנין המשותף הנתבע הניח מדחס מזגנו על קיר בניין המשותף באופן שחוסם חלון של חדר המדרגות המשותף (כאורך 60 ס"מ) והמנוע (כ 35 ס"מ) ובעקבות כך פנה אליו שכנו הקרוב אליו (להלן "התובע") ומחה בו מיד וביקשו להוריד את המזגן מכמה טעמים:

 א. מאפיל על חדר המדרגות ב. חוסם כניסת אוויר ג. עושה רעש קצת בחדר המדרגות. ד. אויר חם נכנס לחדר מדרגות כשהמזגן דולק. אך מאידך, בעל המזגן טוען שהבניין זה חלק משעיבוד השותפות לתלות בו מזגנים על הקיר החיצוני של הבנין המשותף. הדין עם מי?

נושאים לדיון:

• א. דין האפלה ברשות הרבים
• ב. סככה של חנות על מדרכה של רבים
• ג. האפלה בבנין מגורים משותף
• ד. העולה מן האמור לדינא
• ה. פסק הדין

 דין האפלה ברשות הרבים

א) הנה בשו"ת הרא"ש (סוף כלל ק סי' ח) כתב בעניין ראובן שיש לו ב' בתים בשני צידי המבוי ורוצה לעשות גשר לעבור מזה לזה ובני המבוי מעכבין עליו מפני שמאפיל עליהם. ופסק שהדין עם בני המבוי אע"פ שהוא למעלה מגמל ורוכבו. והטעם, מפני שמאפיל עליהם. ומ"ש הרי"ף (לב:) שמותר, שלמעלה מגמל ורוכבו מותר להוציא זיזין, צ"ל שהוא באופן שלא מאפיל עליהם. וכדעת הרא"ש כתב הרמב"ם להדיא (פי"ג מנזקי ממון הל' כד) וז"ל: "אין מוציאין זיזין לרה"ר אלא א"כ היו למעלה מגמל ורוכבו והוא שלא יאפיל הדרך על בני רה"ר. עכ"ל. וציינו הרב בית יוסף בבדק הבית (סי' קנ"ה אות מ) וכ"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תנ"ה) הא דמוציאין זיזין לרשות הרבים, היינו במקום שאינו מאפיל או שאינו שופך שופכין באמצע הדרך, אבל בלא"ה שכנים יכולים למחות בו. ע"כ. והו"ד בדרכי משה שם (אות ט).

ולענין הלכה בשו"ע (סי' קנ"ה סעיף כז) כתב, אילן שהוא נוטה לרשות הרבים, קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו. וברמ"א כתב, וה"ה אם רוצה להוציא זיז למעלה מגמל ורוכבו, אפילו בר"ה, וכל שכן במבוי, אינן יכולין לעכב עליו (טור בשם הרמ"ה וכ"כ הרי"ף). אבל אינו יכול לעשות גשר מבית לבית, דמאפיל על בני רשות הרבים או בני המבוי (שם בשם תשובת אביו הרא"ש). ואפי' זיז אחד, אם מאפיל או שופך משם שופכין לאמצע הדרך, אסור (ריב"ש סימן תנ"ה). וכך פסק מרן השולחן ערוך להדיא (סי' תי"ז סעי' ב) וז"ל: אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה, אא"כ היו למעלה מגמל ורוכבו, והוא שלא יאפיל הדרך על גבי ר"ה. ואם רצה, כונס לתוך שלו ומוציאו. עכ"ל.

סככה של חנות על מדרכה של רבים

ב) ולפי"ז פסקתי בתיק אחר שבא לבית דיננו בראובן שפתח חנות מחצרו ועם הזמן שה' הרחיב את גבולו, העמיד סחורתו מחוץ לחצרו על המדרכה וקירה את המדרכה באותו מקום ע"י סככת קבע ובני רשות הרבים מוחים בידו. והשבתי, שיש מקום למחאה זו והדין עימהם ע"פ הדברים שכתבתי כאן, שיש דין האפלה ברשות הרבים. וזה מלבד האיסור של לקיחת מקום של בני רה"ר בעמדת הסככה ע"י עמודי קבע על המדרכה. ובנוסף לכך שמעמיד סחורה מחוץ לחנות מתחת לסככה שמצמצמת את מעבר בני רשות הרבים.

אמנם נראה שמקום שהועמד לכתחילה בשביל חנות, רשאי בעל החנות לעשות סככה קבועה על חנותו כנהוג היות וכך נהגו כולם וגם קיבלו על כך היתר מהממונים בעייריה וכיוצ"ב. אבל לא ע"י עמודים קבועים במדרכה של רבים אא"כ קיבל גם על זה רשות מהעייריה.

האפלה בבנין מגורים משותף

ג) כתב הבית חדש (סי' קנ"ה סוף אות לז) והכי נקטינן: במבוי שאינו מפולש, אי מחלי ליה בני המבוי, יכול להוציא אפילו למטה מגמל ורוכבו ואין שאר העוברים יכולים למחות עליהן וההיא דר' אמי סוף פרק חזקת וכן פירש נמוקי יוסף (לב: ד"ה גמ' דמפיק). עכ"ל. והביאו ג"כ הבאר הגולה (שם סעיף כז אות ח).

ולפי זה לענ"ד נראה שבנין משותף הוי כמבוי לענין זה ואף עדיף מיניה. ולכן צ"ל שודאי לענין מחאה של דיירי הבנין שיכולים למחות מדין האפלת מדחס המזגן על חלון של חדר מדרגות המשותף, אלא שבזה נראה, שאם לא מיחו, הוי חזקה לבעל המזגן דשייך מחילה בכך.

העולה מן האמור לדינא:

א. אין להאפיל את רשות הרבים. ואם עשה כן, יכולין למנוע הדבר.

ב. חנות שפתח אדם מחצרו אינו יכול לעשות סככה על המדרכה ולהאפיל את בני רה"ר.

ג. חנות שנועדה כך מלכתחילה, ודאי מותר לעשות סככה על המדרכה כנהוג.

ד. דייר בבנין המשותף שרוצה להתקין מדחס מזגנו שפונה לכיון החלון של חדר המדרגות המשותף, יכולים הדיירים להתנגד לכך מטעם האפלה ברכוש המשותף. ברם, אם לא מיחו נראה שיוכל להחזיק או באופן שנתנו לו רשות, אין אחרים שיבואו להתגורר שם יכולים להתנגד.

פסק הדין:

על הנתבע להסיר את מדחס המזגן שהרכב ללא רשות דיירי הבנין המשותף תוף ארבעה עשרה יום מקבלת פסק דין זה.

שלמה בארי – אב"ד