נימוקים בתיק מס'
נכתב ע"י הרב שלמה בארי – אב"ד
החלפת מנעול או הכאת שוכר שלא שילם שכירות
רובי השכיר דירתו לרועי לשנה ולאחר כמה חודשים הפסיק לשלם לו, רובי החליט לעשות מעשה והגיע לדירה בזמן שרועי יצא לעבודה והחליף את המנעול. וכשרועי הגיע לדירה, לא יכל להיכנס ופנה לרובי וביקש שיפתח לו. אמר לו רובי המשכיר, כל עוד שלא תשלם, לא תוכל להיכנס לדירה. ומאידך, טען לו רועי, הדירה שכורה לי ואין לך רשות להיכנס לרשותי. וכשלקח רועי פטיש ע"מ לשבור את המנעול, רובי נתן לו מכה חזקה והזיקו וזאת כדי למונעו מכך. הדין עם מי?
נושאים לדיון:
- א. הכאת חברו להציל ממונו
- ב. כניסת המשכיר לנכס המושכר ללא רשות
- ג. בעלות שוכר על המושכר שלא עומד בתשלומים
- ד. מסקנא דדינא
הכאת חברו להציל ממונו
א) במסכת בבא קמא כז: נחלקו רבי יהודה ורב נחמן אם אדם יכול לעשות דין לעצמו אפי' במקום שאין לו הפסד, לרבי יהודה אסור ולרב נחמן מותר. ובטור ובשו"ע (סימן ד, סעיף א) פסקו כרב נחמן וז"ל: יכול אדם לעשות דין לעצמו, אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו; ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו. ע"כ. וא"כ ה"ה בנ"ד יכל המשכיר להחליף את המנעול לשוכר. שזה האפשרות לקחת את ביתו. ואף מותר היה להכות השוכר שבא לשבור המנעול כמבואר בשו"ע הנזכר, שכתב: "אם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו".
כניסת המשכיר לנכס המושכר ללא רשות
ב) אולם יש להתייחס לטענת השוכר שהדירה שלו וממילא ההיפך הוא הנכון שהמשכיר נכנס לדירתו ללא רשות – בגמ' ב"ק שם: 'בן בג בג אומר אל תכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב'. ע"כ. והיות וקי"ל ששכירות קונה כמבואר בשו"ע (סימן שי"ב סעיף א) ובסמ"ע שם ובשו"ע (סימן רס, סעיף ד) וממילא היה נראה שהדין עם השוכר.
אלא שזה אינו, הואיל וכבר מבואר בשו"ע (סימן שיב סעיף טו) בעניין ויכוח בין משכיר לשוכר בתשלום שכירות, על חודש העיבור, שהדין עם המשכיר מטעם שהקרקע בחזקת בעליה (המשכיר) עומדת. וגם בש"ך (סימן שיג סק"א) כתב שענין שכירות קניא, הינו רק לענין אונאה בלבד. לכן יכל להיכנס לביתו ולהחליף המנעול.
בעלות שוכר על המושכר שלא עומד בתשלומים
ג) זאת ועוד, נראה פשוט שיכול לעשות כן, שכל עוד שאינו משלם השכירות, לא שייך לומר שכירות קניא כמבואר בלשון הרא"ש (כלל א סימן א) וז"ל: ששאלת ראובן הדר עם שמעון בביתו ומעלה לו שכר וקנה ראובן מציאה בתוך הבית, של מי היא, של שמעון או של ראובן. נראה לי כיון דמעלה לו שכר, שכירות ליומיה ממכר הוא והוי כמו חצר השותפין וכו' עכ"ל. והובא דבריו בטור שם. וכן הוא בשו"ע (סימן רס סעיף ד) שכתב: כיון שמעלה לו שכר, שכירות ליומא ממכר הוא. ע"כ. ומכאן מבואר שאם לא מעלה לו שכר, שכירות לא קונה. וכך פסק בספר מחוקק במשענותם (חחו"מ סימן ד) וכ"כ בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' קיג עיין ספר משפט השכירות ח"א (עמ' רצג)
להלכה: רובי המשכיר שהחליף את המנעול של הדירה, בהיתר עשה כן. ואם השוכר בא לשבור המנעול שהוחלף, יכול להכותו.
שלמה בארי – אב"ד
